עו"ד ברוך גדע
לפני 4 ימים3 דקות
ההכרעות הנפוצות ביותר בהליך הפלילי הן שתיים: הרשעה או זיכוי. הרשעה, משמעותה היא כי הנאשם נמצא אשם במיוחס לו. זיכוי, משמעותו היא כי הנאשם לא ביצע את את המיוחס לו. ואולם, קיימת אפשרות נוספת הנקראת אי הרשעה או הימנעות מהרשעה. סיום הליך פלילי באי הרשעה מאפשר לנאשם להמשיך בחייו מבלי שיוותר "כתם" על עברו של הנאשם, מה שעשוי לפגוע בו להתקבל למקומות עבודה שונים, לקבל רישיון נשק ועוד. בשורות הבאות, עורך דין פלילי ברוך גדע מסביר על משמעות אי ההרשעה וכיצד ניתן להגיע לתוצאה זו בהליך הפלילי.
אי הרשעה מהווה החריג לכלל כי אדם שביצע עבירה – יורשע ויגזר דינו. מדובר במקרים חריגים בהם למרות שבית המשפט שוכנע כי הנאשם ביצע את העבירה מעל לכל ספק סביר, עדיין – ימנע מלהרשיעו או יבטל את הרשעתו. כפי שהוזכר לעיל, אי הרשעה איננה מהווה זיכוי. בעוד שזיכוי קובע כי הנאשם לא ביצע את העבירה, נאשם שבוטלה הרשעתו הוא נאשם שבית המשפט מצא כי הוא ביצע את העבירה, אולם בית המשפט נמנע מלהרשיעו באופן חריג.
התנאים לאי הרשעה נקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, הידוע כ"הלכת כתב". בהתאם לפסק הדין, בית המשפט העליון קבע כי הימנעות מהרשעה שמורה למקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים:
ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.
סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות העניין על ההרשעה, מבלי
לפגוע באופן משמעותי בשיקולי הענישה האחרים.
כמו כן, ישנם שיקולים נוספים שנלקחים בחשבון:
האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?
מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה?
מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;
מידת הפגיעה של העבירה באחרים
הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות
האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות, או שמא מדובר במעידה חד פעמית?
יחסו של הנאשם לעבירה - האם הנאשם נוטל הוא אחריות לביצועה?
משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם.
השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.
אחד השיקולים המרכזיים כיום בבתי המשפט הוא שאלת הפגיעה הקונקרטית שתיגרם לנאשם בעקבות הרשעתו. על מנת לבסס טענה זו, על הנאשם להראות כי הרשעתו בדין צפויה לפגוע בו באופן מוחשי וקונקרטי. חשוב להדגיש כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, אין די בטענות בעלמה כי בעקבות ההרשעה יגרם נזק לעתידו של הנאשם, אלא יש להראות פגיעה קונקרטית.
בהקשר זה, ראו דבריו של כב' השופט אורי שהם שניתנו במסגרת ע"פ 8528/12 ציפורה נ' מדינת ישראל:
"בבוא בית המשפט לבחון את הנזק העלול להיגרם לנאשם, יש להתייחס לנשק מוחשי-קונקרטי, ואין להידרש לאפשרויות תיאורטיות, על פיהן עלול להיגרם לנאשם נזק כלשהו בעתיד. בעניין פריגין ציינתי, בהקשר זה, כי קבלת הגישה, לפיה יש לבחון נזקים אפשריים, העלולים להתרחש בעתיד, גם אם מדובר בנאשם צעירים, תחייב את בית המשפט להידרש לתרחישים תיאורטיים שאין לדעת אם יתממשו בעתיד, ולא ברור כלל עד כמה תהיה להרשעה בדין השפעה על התכנותם של אותם תרחישים".
אי הרשעה נכללת במרשם הפלילי. עם זאת, חשוב להדגיש כי תקופת המחיקה של תיק שהסתיים באי הרשעה מסתכמת ב-5 שנים בלבד מיום מתן פסק הדין, בעוד שבמקרה של הרשעה הרישום יימחק רק בחלוף 17 שנים לכל הפחות. בהקשר זה, יש לציין כי ניתן לפנות בבקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה, אשר לו מסורה הסמכות לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של העבירה.
בדרך כלל, הענישה בתיקי אי הרשעה הינה ענישה מקלה המסתכמת בצו מבחן, שירות לתועלת הציבור, התחייבות להימנע מעבירה ופיצוי לקורבן העבירה.
קיימת חשיבות רבה להתנהלות הנאשם עם שירותי המבחן בהליך הפלילי בכלל, ובפרט כשעל הפרק עומדת שאלת אי ההרשעה. בסופו של יום, החלטתו של בית המשפט מושפעת רבות מהמלצת שירות המבחן ולכן יש להיערך למפגשים עם שירות המבחן בהתאם, תוך פניה לעורך דין פלילי לקבלת ייעוץ והדרכה.
אי הרשעה מהווה כלי משפטי נוסף בארגז ובעל חשיבות ב"ארז הכלים" של עורך הדין הפלילי, המאפשר להשיג תוצאה טובה יותר ללקוח.
פנו כעת למשרדנו במספר – 055-6601981 או השאירו פרטים ונחזור תוך זמן קצר. סודיות מובטחת למן שיחתנו הראשונה.