• עו"ד ברוך גדע

תקיפת עובד ציבור

עודכן ב: לפני 4 ימים



בשנים האחרונות חלה עליה במקרי האלימות כלפי עובדי ציבור. מלבד המשמעויות הפליליות הגלומות שבעבירת תקיפת עובד ציבור, הרי שלתופעה זו ישנן השלכות אישיות מצד קורבנות העבירה. כך למשל, רופאים, מאבטחים, עובדים ברשויות המקומיות ועובדי ציבור אחרים עשויים להרגיש מאוימים ומוטרדים במהלך עבודתם וזאת בשל החשש לפגיעה בגופם ובביטחונם. לפיכך, בסעיף 382א לחוק העונשין, התשל"ז 1977 קבע המחוקק עבירה ייחודית הקשורה בתקיפת עובדי ציבור. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי עבירת תקיפת עובד ציבור, מי נחשב לעובד ציבור על פי החוק ואת התייחסותו של בית המשפט העליון לעבירה זו.


תקיפת עובד ציבור – לשון החוק

עבירת תקיפת עובד ציבור מצויה בסעיף 382א(א) לחוק העונשין אשר קובע כדלקמן:

"התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים..."

העונש הקבוע לצד עבירת תקיפת עובד ציבור הנו עד שלוש שנות מאסר.

על מנת להרשיע בעבירה זו, על התביעה להוכיח כי התקיפה קשורה למילוי תפקידו של עובד הציבור. למשל: תקיפת עובד עירייה במסגרת סכסוך שכנים, אינה תקים הרשעה בגין עבירה זו. לעומת זאת, תקיפת עובד עירייה בשל קשר מתן שירות לקוי – תיחשב כתקיפת עובד ציבור.


מי נחשב לעובד ציבור?

סעיף 34כא לחוק העונשין קובע מי נחשב לעובד ציבור:

  • עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

  • עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;

  • עובד מועצה דתית;

  • עובד המוסד לביטוח לאומי;

  • עובד בנק ישראל;

  • עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;

  • עובד לשכת שירות התעסוקה;

  • עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;

  • בורר;

  • נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות שלעיל;

  • דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה.


בנוסף, גם אדם הנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור למשל – מאבטח בחברה פרטית ששירותיה נשכרו על ידי המדינה, ייחשב כעובד ציבור לעניין עבירת תקיפת עובד ציבור.


תקיפת עובד ציבור – נסיבות מחמירות

סעיף 382א(ב) לחוק העונשין מונה באילו נסיבות העונש על עבירת תקיפת עובד ציבור יהיה עד חמש שנות מאסר:

  1. כשהתקיפה נעשתה מתוך כוונה להכשיל את עובד הציבור באופן אקטיבי.

  2. כשהתוקף הצטייד בנשק חם או קר.

  3. כשהתקיפה נעשתה על ידי יותר משני אנשים.

  4. כאשר התקיפה נעשתה כלפי עובד חירום (רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון) המטפל באדם המצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף.

תקיפת עובדי הוראה

לאחרונה אנו עדים לאירועים רבים בהם תלמידים והורים נוקטים באלימות פיזית כלפי עובדי הוראה. לכן, בשנת 2018 תוקן החוק על דרך של הוספת סעיף ייחודי הקשור בתקיפת עובדי הוראה. הסעיף קובע עונש של עד חמש שנות מאסר כלפי מי שנוקט באלימות כלפי עובד הוראה. בהצעת החוק נאמר:

"התופעה המגונה של תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם בידי תלמידים, הורים לתלמידים ובני משפחותיהם הפכה בעת האחרונה חזון נפרץ ומכת מדינה. כחלק מהניסיון לשקם את מעמדם של אנשי החינוך ועל מנת להרתיע את המבקשים לפגוע בהם בא החוק להחמיר בעונשם של תוקפי עובדי חינוך כך שעונשם של אלה יעמוד על חמש שנים ללא צורך בקיומן של נסיבות מחמירות נוספות הנדרשות ביחס לתוקפי עובדי ציבור אחרים."

התייחסותו של בית המשפט העליון לעבירת תקיפת עובד ציבור

בית המשפט העליון הביע שאט נפש כלפי מי שנוקט באלימות כלפי עובדי ציבור, כך למשל:

ברע"פ 5940/06 מרדכי גל נ' מדינת ישראל:

"המבקש תקף עובד ציבור ואף איים על חייו, אך ורק בשל העובדה שהחלטותיו של עובד הציבור לא תאמו לאינטרסים האישיים שלו. מדובר בהתנהגות נלוזה כנגד עובד ציבור אשר מילא את תפקידו. הנני מצדיק אפוא את החלטת בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש הן משום עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, הן בשל האינטרס הציבורי הדורש, כי החוק יספק הגנה אפקטיבית על אנשי הציבור והן לאור הצורך החברתי, כי אלה האחרונים, יבצעו את תפקידם ללא כל מורא".


ברע"פ 6642/09, מדינת ישראל נגד סולטאן גביש נאמר:

"חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת, לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית..... "


ברע"פ 1922/11 רחמימוב נ' מדינת ישראל נאמר:

"הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם... על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים".


זומנת לחקירה בחשד לביצוע עבירת תקיפת עובד ציבור? הוגש נגדך כתב אישום בגין ביצוע עבירת תקיפת עובד ציבור?

יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי ללא דיחוי. ייעוץ לפני חקירה עשוי לשנות את תוצאת ההליך בצורה משמעותית. כמו כן, עורך דין פלילי בעל ניסיון ידע להסביר לך מהן הזכויות שלך במהלך החקירה ואף עשוי להביא לסגירת התיק כנגדך. אם כבר הוגש נגדך כתב אישום, פנה לעורך דין פלילי לייעוץ משפטי על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק.

אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת תקיפת עובד ציבור, פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.

עורך דין פלילי ברוך גדע

זומנת לחקירה במשטרה? זקוק לייעוץ משפטי מעורך דין פלילי?

משרדנו זמין 24 שעות ביממה במספר 055-6601981 או

השאר פניה ונחזור אליך תוך זמן קצר:

עורך דין פלילי ברוך גדע  

בקרו אותנו גם בפייסבוק:

הבהרה: כל המובא באתר מספק מידע כללי וראשוני בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו.

אין להסתמך על הכתוב מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הפלילי בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה.

הדברים נכונים למועד כתיבתם ועשויים להשתנות מעת לעת בהתאם לחוק והפסיקה.

כל הזכויות שמורות לעורך דין פלילי ברוך גדע ©