מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים מוסדר בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו 1996. סעיף זה קובע כי משהוגש כתב אישום, בסמכות בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בדרך כלל, בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת בד בבד עם הגשת כתב האישום.

מבחינה מעשית, מתנהלים שני הליכים במקביל: 
ההליך הראשון - עוסק במעצר עד תום ההליכים, כלומר, היכן ישהה הנאשם עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי. 
ההליך השני - עוסק בתיק העיקרי, קרי - האם הנאשם ביצע את העבירה ומהו העונש שייגזר על הנאשם, ככל שיימצא אשם.

אף על פי שבקשות למעצר עד תום ההליכים מוגשות באופן תדיר, חשוב לציין כי מדובר בצעד חמור אשר פוגע בחירותו של הנאשם עוד בטרם הוכחה אשמתו. בנוסף, בשונה מהליך מעצר ימים, אשר במסגרתו נדרשת המשטרה לבקש להאריך את ימי המעצר לאחר ימים ספורים, בהליך מעצר עד תום ההליכים אין המאשימה צריכה לבקש מבית המשפט להאריך את המעצר אלא בכפוף לחריגים שיפורטו להלן. 

משך תקופת מעצר עד תום ההליכים 

תקופת המעצר עד תום ההליכים מוגבלת בזמן לתשעה חודשים. עם זאת, בפרקטיקה, אף אם טרם ניתנה הכרעת דין במהלך תשעת החודשים, המאשימה (מדינת ישראל באמצעות חטיבת התביעות או הפרקליטות) מגישה בקשה להארכת מעצר לבית המשפט העליון, ובסמכותו להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מעת לעת וללא הגבלה. יתרה מכך, בתיקים מורכבים בהם יש ריבוי נאשמים, אישומים או עדים, בסמכותו של בית המשפט העליון להאריך את תקופת המעצר ב-150 ימים נוספים מעת לעת, ללא הגבלה.

אף על פי כן, חשוב להדגיש כי ככל שתקופת המעצר מתארכת, כך בית המשפט יטה לשחרר את הנאשם או יחתור לכך שתמצא לנאשם חלופת מעצר הולמת. 

התנאים למעצר עד תום ההליכים

במהלך הדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים, בית המשפט בוחן את התקיימותם של שלושת התנאים הבאים באופן מצטבר:

  1. ראיות לכאורה - על המדינה להראות כי קיים בסיס ראייתי להוכחת האשמה ולהרשעתו של הנאשם. בש"פ 8087/95 זאדה נקבע כי מדובר בראיות המקיימות סיכוי סביר להרשעה.

  2. עילת מעצר - קיים חשש לכך שאלמלא ישהה הנאשם במעצר הוא עשוי להביא לשיבוש הליכי משפט על דרך העלמת רכוש, השפעה על עדים ופגיעה בראיות. עילת מעצר נוספת היא מסוכנות. כמו כן, ישנן עבירות המקימות עילת מעצר סטטוטרית למשל עבירות סמים שלא לשימוש עצמי, עבירות שנעשו תוך שימוש באלימות חמורה ועבירות אלימות במשפחה.

  3. היעדר חלופת מעצר - גם במקרים בהם בית המשפט סבור כי קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר, עדיין, על בית המשפט לבחון את האפשרות לשחרורו של הנאשם לחלופתמעצר. למשל: מעצר בפיקוח אלקטרוני, מעצר בית וכיוצא באלה.

תסקיר מעצר 

ישנם מקרים בהם בית המשפט יורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם.

במסגרת עריכת תסקיר המעצר, קצין המבחן ייפגש עם הנאשם ולעתים גם עם המפקחים המוצעים מטעמו, במטרה להתרשם מהם ולגבש המלצה במסגרת חוות דעתו.
למרות שבית המשפט אינו מחויב להמלצות הכתובות בתסקיר, ישנה חשיבות רבה לאמור בו. 
לכן, הכנה לפגישה על ידי עורך דין פלילי עשויה לסייע לקבלת תסקיר חיובי. 

ערר על מעצר עד תום ההליכים

ערר על החלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים מוגשת לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר.

עיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ככל שנתגלו עובדות חדשות, השתנו הנסיבות או חלף זמן ניכר מאז החלטת בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, באפשרות הנאשם להגיש בקשה לעיון חוזר. במסגרת הבקשה לעיון חוזר ניתן לבקש הקלה בתנאי המעצר, כגון פתיחת "חלונות התאווררות", יציאה לעבודה, מעצר בית לילי וכיוצא באלה. 

הוגש נגדך כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים? 

עליך לפנות באופן מידי לעורך דין פלילי. ביכולתו של עורך דין פלילי לבחון את חומר הראיות בתיק, להבין את התמונה המשפטית ולתת מענה על מנת להקל בתנאי המעצר ככל הניתן. 
משרדנו זמין לרשותכם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע וישמח לתת מענה לכל שאלה הקשורה בדיני המעצרים בכלל ובמעצר עד תום ההליכים בפרט. 

פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.