אחת הזכויות הבסיסיות ברחבי העולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט הינה הזכות לחירות ולחופש התנועה. הזכות לחירות, הינה בעלת מעמד חוקתי ונגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כפועל יוצא מכך, בדין הישראלי קיימים חוקים שונים אשר תכליתם למנוע את הפגיעה בחירות ובחופש התנועה. אחד החוקים הללו, מעוגן בסעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, שעניינו עבירת כליאת שווא.
רבים טועים לחשוב, כי עבירת כליאת שווא הינה עבירה פלילית המתרחשת לעתים רחוקות, אולם לא כך הדבר. למעשה, עבירת כליאת שווא הינה עבירה נפוצה ביותר מדי שנה, מוגשים ברחבי הארץ כתבי אישום רבים בגין עבירה זו. במרבית המקרים, לעבירת כליאת שווא נלוות עבירות נוספות אחרות, כגון: חטיפה, סחיטה באיומים ובעיקר – עבירות אלימות במשפחה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהן יסודות עבירת כליאת שווא, מה העונש בגין עבירה זו וכיצד יש לפעול אם הוגש נגדך כתב אישום בגין כליאת שווא או זומנת לחקירה בגין עבירה זו.
כליאת שווא בחוק העונשין
עבירת כליאת שווא מוגדרת בסעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בהתאם לחוק, העונש על כליאת שווא הנו שלוש שנות מאסר. אם העבירה נעשתה תוך עבירת התחזות, אזי העונש הקבוע בצד העבירה הנו חמש שנות מאסר. להלן לשון החוק:
"העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים".
דוגמאות לכליאת שווא
רבים נוטים לחשוב, כי עבירת כליאת שווא מתרחשת במקרי קיצון, למשל כאשר מבצע העבירה נמצא במרתף חשוך או מארגן מעין "כלא פרטי", אולם בפועל – לא כך הדבר. למעשה, מרבית המקרים בהם מוגשים כתבי אישום בגין עבירת כליאת שווא, עוסקים ביחסים שבינו לבינה וחלקם האחר – במקרים קיצוניים. להלן מספר דוגמאות מפסיקת בתי המשפט מהעת האחרונה:
בת"פ (תל אביב-יפו) 36167-06-21 מדינת ישראל נ' אביעד נעים: מדובר בשלושה נאשמים אשר ארבו למתלונן מחוץ לבית. כאשר המתלונן הופיע, שני הנאשם אחזו בו, הכניסו אותו בכוח למושב האחורי של הרכב, לקחו ממנו את מפתחות דירתו ואת מכשיר הטלפון הנייד שלו והכו אותו נמרצות.
ת"פ 16049-10-22 מדינת ישראל נ' פלוני: הנאשם הכה את בת זוגתו נמרצות וגרם לה לחבלות. באותן הנסיבות, הנאשם איים על המתלוננת, החביא את מפתחות דלת הבית וכלא אותה עמו למשך שעות.
ת"פ 63802-04-21 מדינת ישראל נ' אלמקייס: הנאשם התפרץ לביתה של קשישה, עת שסבר שהיא לא נמצאת בבית. בהמשך, הופתע לגלות כי המתלוננת נמצאת בבית. במהלך הפריצה, הנאשם איים על המתלוננת, נעל את דלת הבית ואת חלונות הבית ובכך הורשע בעבירות אלימות שונות, התפרצות וכן כליאת שווא.
יסודות עבירת כליאת שווא
על מנת שהתביעה תרשיע נאשם בגין כליאת שווא, אזי עליה להוכיח כי הנאשם מעשיו של הנאשם ממלאים אחר יסודות העבירה, הן אחר היסוד הנפשי והן אחר היסוד העובדתי.
היסוד העובדתי: על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם פגע בחופש התנועה של אדם אחר וכן שהכליאה בוצעה שלא כדין. הכוונה היא, שהפגיעה בחירות בוצעה ללא סמכות. לצורך העניין, רק לשוטר יש סמכות לפגוע בחופש התנועה של אזרח ומכאן שלא ניתן להעמיד לדין פלילי סוהר או שוטר אשר כלאו אדם אחר במסגרת תפקידם.
היסוד הנפשי: על התביעה להוכיח כי הנאשם פעל מתוך מחשבה פלילית, וכי בעת ביצוע העבירה הייתה לו מודעות לטיב המעשה וכי היה מודע לנסיבות ביצועה של העבירה. במילים אחרות: אם אדם נעל אדם אחר בטעות בחדר, ברור כי במצב דברים זה, על אף שהתקיים היסוד העובדתי – לא התקיים היסוד הנפשי ומכאן שלא ניתן להרשיעו בעבירת כליאת שווא.
אלמנט הזמן בעבירת כליאת שווא
חשוב להדגיש, כי על מנת להרשיע בעבירת כליאת שווא, התביעה אינה צריכה להוכיח כי העבירה בוצעה למשך זמן מסוים, וזאת מאחר שהחוק אינו מחייב זאת. יחד עם זאת, בעת גזירת העונש, נלקחים בחשבון בין היתר נסיבות ביצוע העבירה, אשר במסגרתם, בית המשפט יביא בחשבון את משך זמן הפגיעה בחירותו של הקורבן.
התייעצות עם עורך דין פלילי בנוגע לעבירת כליאת שווא
זומנת לחקירה בגין עבירת כליאת שווא? הוגש נגדך כתב אישום על כליאת שווא? יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי ללא דיחוי נוסף. ייעוץ לפני חקירה על ידי עורך דין הבקיא ברזי המשפט הפלילי, עשוי בהכרח לשפר את מצבך המשפטי ולעתים, עשוי אף להוביל לסגירת תיק החקירה נגדך בטרם הגשת כתב אישום. אם זומנת לחקירה במשטרה בחשד לעבירת כליאת שווא או הוגש נגדך כתב אישום, צור קשר כעת עם משרדנו. עורך דין ברוך גדע, בעל ניסיון ומוניטין רב במשפט הפלילי על רבדיו השונים. משרדנו עוסק במשפט הפלילי ובתחום זה בלבד ובעל אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. לייעוץ משפטי פרטני, ניתן ליצור קשר 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע (לא בשבת) במספר 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.