מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע לחשוד הוא מכתב אשר נשלח על ידי חטיבות התביעות המשטרתית או הפרקליטות לחשוד בביצוע עבירה פלילית. מטרת המכתב הינה ליידע את החשוד בכך שחומרי החקירה הועברו מהיחידה החוקרת במשטרה אל התביעה וכן בדבר העובדה כי לחשוד ישנה זכות שיערך שימוע בעניינו, טרם הגשת כתב האישום. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהו מכתב יידוע לחשוד, באילו מצבים קיימת חובת יידוע ומה כדאי לעשות אם קיבלת מכתב יידוע ראשון.

מכתב יידוע לחשוד – סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

זכותו של חשוד לקבל מכתב יידוע, קבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, שכותרתו "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע". בהתאם לסעיף זה, רשות תביעה שהועבר אליה חומר חקירה בעבירה מסוג פשע, מחויבת לשלוח מכתב יידוע לחשוד לכתובת הידועה לה. במכתב היידוע, על רשות התביעה להבהיר לחשוד כי כבר בשלב זה ניתן לפנות בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום.

מכתב יידוע לחשוד - תוך כמה זמן צריך להגיב?

מרגע קבלת מכתב היידוע נפתח חלון הזדמנויות בן 30 ימים. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן יהיה לבקש ארכה מהתביעה ולהגיש את הנימוקים בשלב מאוחר יותר. עם זאת, מומלץ לא להתמהמה וזאת מכיוון שככל שייתכנו מצבים שבהם התביעה תגיש כתב אישום מיד בתום 30 הימים.

האם בכל עבירה קיימת חובת יידוע?

לא בכל עבירה קיימת חובה על התביעה לשלוח מכתב יידוע ולא בכל מקרה. ככלל, זכות השימוע בהליך הפלילי מיועדת לחשודים אשר נחקרו בחשד לעבירה מסוג פשע, כלומר – עבירה שהעונש הקבוע בצדה מעל שלוש שנות מאסר. זאת ועוד, אין חובת יידוע למי שבעת העברת חומרי החקירה מהיחידה החוקרת לתביעה היה במעצר. כמו כן, במקרים חריגים, רשות התביעה רשאית שלא לערוך שימוע באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות.

מהן ההשלכות של אי קיום שימוע מצד המדינה?

מאחר שזכות השימוע הוכרה כזכות חוקתית אשר נגזרת מהזכות להליך הוגן. אי קיום שימוע, עשויה להוביל במקרים מסוימים לביטולו של כתב האישום. חשוב להדגיש: לא מדובר בזיכוי אלא בביטול כתב האישום. משמעות הדבר היא כי לאחר קיום השימוע, וככל שהתביעה לא תשתכנע בעת השימוע, אזי ניתן יהיה להגיש את שוב את כתב האישום.

מהן העבירות הנפוצות ביותר שבהן נערך שימוע?

מכתב היידוע נשלח כחלק מזכותו של החשוד שייערך שימוע בעניינו. מניסיוני, מרבית השימועים נערכים בשל העבירות הבאות:

1. חבלה במזיד ברכב.

2. מעשה מגונה.

3. החזקת סכין או אגרופן.

4. הסגת גבול.

5. גניבה ממעביד.

6. עבירות סחר בסמים בכמויות קטנות.

7. אינוס.

8. מעשה סדום.

9. עבירות צווארון לבן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הפרת אמונים.

10. עבירות התחזות.

עבירות מסוג פשע שבהן אין מכתב יידוע

ישנן מספר עבירות פליליות אשר מסווגות כעבירות מסוג פשע, אולם בהתאם לתקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), תשס"ה-2005 – אין חובה לשלוח מכתב יידוע לחשוד בגין מעורבות בהן. עבירות אלה הינן עבירות אלימות במשפחה, ובאופן ספציפי:

• תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין;

• גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוגו לפי סעיף 382(ג);

• כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירה מהעבירות הנ"ל או בקשר אליה.

שימוע בגין עבירות מסוג עוון

כפוי שצוין, זכות השימוע שמורה לחשודים אשר אינם נתונים במעצר בעת העברת חומרי החקירה מהיחידה החוקרת לתביעה וכאשר מדובר בעבירות מסוג פשע. נשאלת השאלה, האם ניתן לערוך שימוע בעבירות המסווגות כקלות יותר, כלומר בעבירות מסוג עוון. התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית וזאת מכיוון שהיא אינה קבועה בחוק אלה נתונה לשיקול דעת התביעה. באופן כללי, ניתן לומר כי קיימת אפשרות לבקש קיום שימוע בגין עבירה מסוג עוון, אולם לפני כן חשוב לשקול בכובד ראש אם בקשה כזו תיטיב עם החשוד או תסב לו נזק, שכן בעבירות מסוג עוון ישנו "מסלול" פשוט יותר המכונה הסדר מותנה, המאפשר מלכתחילה לסגור את התיק מבלי שיוותר כתם בגיליון הפלילי של החשוד. על כל פנים, מומלץ לבחון את הנושא במהלך פגישת ייעוץ משפטית מסודרת.

איך נערך שימוע לפני הגשת כתב אישום? בעל פה או בכתב?

באופן כללי, שימוע לפני הגשת כתב אישום נערך בכתב. יחד עם זאת, במקרים מסוימים ובהתאם לשיקול דעתה של התביעה, ניתן יהיה לערוך את השימוע גם בעל פה. כאן המקום להדגיש כי במרבית השימועים יש חשיבות מכרעת בבחירת עורך דין פלילי בעל ניסיון, אשר ידע להציג את טענותייך הן בעל פה והן בכתב. באופן כללי, מומלץ לבקש מהתביעה לקיים את השימוע גם בעל פה, בנוסף לטיעון הכתוב.

מה ההבדל בין מכתב יידוע ראשון למכתב יידוע שני?

במכתב יידוע הראשון, התביעה מודיעה לחשוד כי חומרי החקירה הועברו מהיחידה החוקרת למשרדיה. במכתב היידוע השני, התביעה מודיעה לחשוד כי לאחר בחינת חומרי החקירה וניתוחם, בכוונתה להעמידו לדין פלילי בכפוף לשימוע.

האם החשוד רשאי לקבל את חומרי החקירה לפני השימוע?

בעת קבלת מכתב היידוע הראשון, החשוד אינו רשאי לעיין בחומרי החקירה כלל. למעשה, התגובה לתביעה נעשית מתוך שיחותיו של החשוד עם עורך דינו וזאת לצד נימוקים משפטיים נוספים. למעשה, החשוד רשאי לקבל את חומרי החקירה או ליתר דיוק את עיקרי חומרי החקירה שנאספו – רק מעת קבלת מכתב היידוע השני, המכונה גם "כתב חשדות".

האם חשוד יכול לייצג את עצמו באופן עצמאי במהלך השימוע?

מבחינה פורמלית, חשוד יכול לייצג את עצמו בהליך השימוע. באופן זהה, גם נאשם יכול לייצג את עצמו במסגרת תיק פלילי המתנהל בבית המשפט. האם הדבר מומלץ? בוודאי שלא. ייצוג בהליך שימוע זו מלאכה משפטית מורכבת, אשר דורשת מיומנות רבה וראיה משפטית ארוכת טווח. לעתים, העלאת טענות במהלך השימוע עלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים בדבר חשיפת קו ההגנה של החשוד ככל שיוגש נגדו כתב אישום. יתרה מכך, חשוב לזכור כי העלאת טענות ללא הפעלת שיקול דעת, עשויה לגרום לפרקליטות להורות למשטרה לבצע השלמות חקירה, על יסוד האמור במהלך השימוע ובכך להסב לך נזקים משמעותיים בדמות חיזוק התשתית הראייתית.

מהצלחות המשרד: סגירת תיק פלילי ללקוח במסגרת שימוע - עבירת אינוס

לקוח המשרד נחקר בחשד לעבירות חמורות, שעניינן תקיפת בת זוג, איומים, מעשים מגונים ועבירת אינוס. לאחר חקירתו, הלקוח נעצר ושוחרר כעבור מספר ימים. כידוע, חרף העובדה שהלקוח שוחרר – חקירת התיק המשיכה. בשלב מסוים, הלקוח קיבל מכתב יידוע בדבר כוונת התביעה להעמידו לדין פלילי. לאחר פניה מנומקת לפרקליטות מחוז ירושלים ופגישה שנערכה במשרדי התביעה, עורך דין ברוך גדע מצליח לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגד הלקוח. זוהי דוגמה אחת מני רבות, כיצד אלמלא ייצוג משפטי נכון ומדויק בעת השימוע חייו של אדם עלולים להשתנות וגלגלי ההליך הפלילי עלולים להחריב את חייו. לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן.

קיבלת מכתב יידוע? אל תוותר על זכות השימוע

אם קיבלת מכתב יידוע ראשון, קל וחומרי אם קיבלת מכתב יידוע שני, יש לפנות לעורך דין פלילי ללא כל דיחוי נוסף כדי שייצג אותך נאמנה בהליך השימוע.

זכור! שלב השימוע הינו שלב חשוב ביותר במסגרת ההליך הפלילי, מדובר בהזדמנות חד פעמית שלך לשכנע את התביעה שלא להעמידך לדין פלילי. למשרדנו ניסיון רב בייצוג חשודים במסגרת הליכי שימוע ואחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. עו"ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מבין ומכיר היטב את השיקולים של המדינה להעמדתך לדין פלילי וישמח לתת מענה משפטי יצירתי גם בעניינך. צור קשר כעת עם עו"ד ברוך גדע לבחינת המקרה הפרטני שלך. יחד, נגבש את האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר עבורך. ניתן ליצור קשר עם משרדנו במספר 077-463-3285, או השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם. חיסיון ודיסקרטיות מובטחים למן שיחת הטלפון הראשונה.