Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
compress bg (1).webp
עורך דין ברוך גדע
055-660-1981
ייעוץ, ליווי וייצוג בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ
עורך דין פלילי ברוך גדע
לייעוץ התקשרו 055-660-1981 או השאירו פרטים:
-אודות הכותב-
עורך דין ברוך גדע

עו"ד ברוך גדע, מייסד המשרד, בוגר תואר ראשון במשפטים, יוצא פרקליטות מחוז חיפה ומומחה בייעוץ, ליווי וייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. 

לקריאה נוספת

-לקוחות ממליצים-

חקירה באזהרה


חקירה באזהרה | חקירה במשטרה

זומנתם לחקירה באזהרה במשטרה? חשוב מאוד שתקראו את השורות הבאות.

נתחיל בכך, שכל אזרח עלול למצוא את עצמו בסיטואציה שבה הוא נחקר באזהרה. לכן, גם אם אתם אזרחים שומרי חוק - חשוב לדעת מהי חקירה באזהרה ומהן הזכויות המוקנות לכם על פי חוק באם תחקרו תחת אזהרה במשטרה. בשונה מגביית עדות מעד אשר אינו נחקר באזהרה, החוק מחייב את חוקר המשטרה להזהיר את מי שחשוד בביצוע עבירה בדבר החשדות כנגדו וכן בדבר זכויותיו. מהי חקירה באזהרה? מה הזכויות הקיימות למי שצפוי להיחקר באזהרה? מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה? עורך דין פלילי ברוך גדע מסביר.


חקירה באזהרה - מהי?

חקירה באזהרה במשטרה הינה סיטואציה שבה המשטרה או רשות חוקרת אחרת סבורה כי אדם פלוני ביצע עבירה פלילית.

בפתח חקירתו של החשוד, על החוקר להזהירו באופן הבא:

"אני איש משטרה (שם השוטר) מודיעך כי הנך חשוד ב(תיאור העבירה) זכותך לא לומר דבר, דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבית משפט, ואולם דע כי בית משפט יוכל להביא בחשבון את שתיקתך. זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך בכפוף למגבלות הקבועות בחוק וזכותך להיוועץ בסניגור ציבורי אם אתה זכאי לכך על פי חוק, לרבות בשל מחסור באמצעים".

טופס חקירה באזהרה

כאמור, יש הבדל מהותי בין מתן עדות במשטרה לבין חקירה באזהרה. בעוד שבגביית עדות, האדם אשר מוסר את העדות לחוקר אינו חשוד בביצוע עבירה פלילית, מי שנחקר תחת אזהרה במשטרה הנו חשוד פוטנציאלי בביצוע עבירה. לכן, החוק מקנה זכויות לטובת נחקרים אשר צפויים להיחקר באזהרה.





מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה?

ההבדל בין חקירה רגילה לבין חקירה באזהרה הוא משמעותי מאוד. כאשר אדם מוזמן לחקירה רגילה במשטרה, אותו אדם אינו נחקר בגדר חשוד ומשכך, אין הוא מצוי בסכנה בכל הנוגע להעמדתו לדין פלילי. חקירה שאינה באזהרה, מיועדת לצורך איסוף ראיות בתיק החקירה. לכן, כאשר אדם מוזמן לחקירה רגילה במשטרה הוא צפוי להישאל שאלות בנוגע לעבירה שנעשתה על ידי החשוד/ים בתיק. כך למשל: אם דוד ראה את יצחק דוקר את משה. דוד ייחקר חקירה רגילה, אשר במסגרתו ימסור את גרסתו לשוטרים, יצחק ייחקר באזהרה - כחשוד בביצוע עבירה ומשה ייחקר אף הוא בחקירה רגילה. במצב דברים זה, ברור ומובן כי משה ודוד אינם "על הכוונת של המשטרה", מאחר שהם לא ביצעו עבירה פלילית ולכן, הם ייחקרו חקירה רגילה ולא חקירה באזהרה. לעומתם, יצחק ייחקר באזהרה וייתכן שבסיום החקירה המשטרה אף תבקש להאריך את מעצרו.


מתי החקירה מתחילה?

האזרח המוזמן לחקירה צריך להיות מודע: החקירה אינה מוגבלת רק לחדר החקירות. היא מתחילה ברגע המפגש הראשון עם השוטר, בין אם בשטח או בתחנה, וממשיכה עד לסיומה. חשוב להבין שכל אינטראקציה - גם אלו הנראות תמימות או לא רשמיות - עשויה להיות חלק מהחקירה. זמני המתנה, שיחות אגביות, ואפילו "שיחת סיגריה" יכולים להיות מתועדים ולשמש כראיות.

טעות נפוצה היא להניח שרק מה שנאמר ישירות לחוקר נחשב. למעשה, החשוד עשוי להיות מנוטר באמצעים שונים, כולל הקלטות סמויות ומעקב של "אזרחים" שהם למעשה חלק מצוות החקירה. במקרים חמורים, ייתכן אף תיעוד ויזואלי, כאשר לכל תיעוד ראייתי.

מודעות לעובדות אלו חיונית לכל מי שמוצא עצמו בסיטואציה של חקירה משטרתית.


תוך כמה זמן מזמנים לחקירה?

אין מסגרת זמן קבועה לזימון לחקירה. בעבירות קלות יחסית, ייתכן עיכוב משמעותי בזימון לחקירה. לעומת זאת, בעבירות חמורות או כשיש חשש להשפעה על ראיות, הזימון עשוי להיות מהיר יותר.


זכויות חשודים ונחקרים באזהרה

  1. זכותו של הנחקר לברר מה מעמדו – כלומר האם הוא צפוי להיחקר כחשוד או כעד.

  2. חוקר המשטרה חייב להודיע לחשוד בפתח החקירה בגין איזו עבירה הוא נחקר, כמו גם ליידע את החשוד בדבר זכותו לשמור על זכות השתיקה ועל זכותו של החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה.

  3. חקירה תיעשה בשפת החשוד – לחשוד יש זכות להיחקר בשפה המובנת לו, לרבות בשפת הסימנים. כמו כן, יש לתעד את החקירה שפה שבה נחקר החשוד.

  4. חיסיון מפני הפללה עצמית – לחשוד יש זכות לסרב להשיב על שאלות אשר עשויות להפליל אותו.

לחצו כאן לעצות הקשורות בייעוץ לפני חקירה.

לחצו כאן לכתבה הקשורה להפרת זכויות הנחקר.


האם עורך דין יכול להיות נוכח בחקירה?

רבים תוהים האם עורך דין רשאי להיות נוכח עם החשוד בעת החקירה. בניגוד למדינות כמו ארצות הברית, בישראל החוק אינו מתיר נוכחות עורך דין בחדר החקירות. לאור זאת, קיימת חשיבות מכרעת להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה.

עם זאת, המחוקק הישראלי הכיר בפגיעותם של קטינים והעניק להם זכויות מיוחדות. בכפוף לתנאים המפורטים בחוק הנוער, קטין זכאי לנוכחות הורה או מבוגר אחראי אחר במהלך חקירתו. הבדל זה מדגיש את הצורך בהתייחסות מיוחדת לקטינים בהליכי חקירה.


היתרונות של ייעוץ משפטי במשרד עורך הדין במקום בתחנה

בעת זימון לחקירה משטרתית, עולה השאלה היכן עדיף לקבל ייעוץ משפטי - בתחנת המשטרה או במשרד עורך דין. למרות שלעתים החקירה דחופה ומחייבת ייעוץ מיידי בתחנה, ברוב המקרים עדיף לקבל ייעוץ מקיף במשרד עורך הדין הפלילי. הנה כמה סיבות מדוע:

  • זמן ואיכות הייעוץ: במשרד ניתן לקיים ייעוץ ממושך ומעמיק יותר, ללא לחץ הזמן של חדר החקירות.

  • סביבה נוחה: האווירה במשרד עורך הדין פחות מלחיצה מאשר בתחנת המשטרה.

  • פרטיות וחיסיון: הייעוץ במשרד מבטיח דיסקרטיות מלאה, ללא חשש מהאזנות או נוכחות שוטרים, אף על פי שאסור לשוטרים להקשיב לשיחה או לעשות במידע שנמסר בין עורך הדין ללקוח שימוש כראיה.

  • גישה למשאבים: במשרד יש גישה למאגרי מידע משפטיים, חקיקה ופסיקה רלוונטיים

  • הכנה יסודית: ניתן לערוך סימולציות וחזרות על תרחישי חקירה אפשריים.


על כל פנים, עורך דין פלילי מנוסה יפעל על מנת לדחות את החקירה, כדי לאפשר ייעוץ מקיף במשרדו. רק במקרים דחופים/מעצרים יינתן הייעוץ בתחנת המשטרה עצמה. בכל מקרה, חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה בטרם החקירה כדי להבטיח את ההגנה המשפטית הטובה ביותר.


מה ההשלכות של חקירה במשטרה?

חקירה רגילה במשטרה, בניגוד לחקירה באזהרה, אינה משפיעה באופן ישיר על עתידו המשפטי של הנחקר. עם זאת, גרסתו של הנחקר מתווספת לתיק החקירה ועשויה להוביל להתייצבות בבית המשפט כעד, אם יוגש כתב אישום נגד החשוד. סיטואציה זו עלולה להיות מלחיצה, שכן העד כפוף לחקירה נגדית ונדרש להעיד מול הנאשם. לעומת זאת, חקירה באזהרה נושאת השלכות משמעותיות יותר. מטרתה העיקרית היא לגבש תשתית ראייתית כנגד הנחקר, העלולה להוביל להגשת כתב אישום. לפיכך, השלכותיה של חקירה באזהרה על עתידו של הנחקר עשויות להיות חמורות ומרחיקות לכת יותר מאלו של חקירה רגילה.


מה קורה אחרי חקירה באזהרה?

לאחר חקירה באזהרה ייתכנו אחת משתי אפשרויות:

  1. תיק החקירה ייסגר בהתאם לאחת מעילות הסגירה הקבועות בחוק (חוסר ראיות, נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין או חוסר אשמה). חשוב להדגיש כי מלבד עילת הסגירה של חוסר אשמה, יתר עילות הסגירה האחרות מותירות אחריהן רישום משטרתי. לכן, אם נחקרת באזהרה ותיק החקירה נסגר - מומלץ לפנות לעורך דין פלילי על מנת לברר מהי עילת הסגירה ובתוך כך לבחון את האפשרות להביא לביטול הרישום המשטרתי.

  2. העמדה לדין פלילי או במילים אחרות הגשת כתב אישום נגד החשוד. חשוב לציין כי בעבירות אשר העונש הקבוע להן בחוק הנו מעל שלוש שנות מאסר, קרי עבירות מסוג פשע, קיימת לחשוד זכות שייערך שימוע בעניינו. לזכות השימוע חשיבות רבה, שכן מטרת הליך השימוע היא לשכנע את התביעה להימנע מהעמדתו לדין פלילי של החשוד.


האם לאחר חקירה במשטרה החשוד ישתחרר לביתו או ייעצר?

כאשר אדם נחקר באזהרה במשטרה, אזי בסוף החקירה או שהחשוד ישוחרר לביתו (בדרך כלל בתנאים מגבילים) או ייעצר. כאן המקום להדגיש כי אם החשוד נעצר בתום החקירה, אזי המשטרה חייבת להביאו לבית המשפט בתוך 24 שעות לכל היותר, לצורך דיון הארכת מעצר.


חקירה באזהרה ורישום פלילי

כאשר אדם נחקר באזהרה, נפתח באופן אוטומטי רישום במערכת המשטרתית. רישום זה מכונה "תיק מב"ד" (ממתין לבירור דין). בשפה היומיומית, רבים מתייחסים לכך כ"תיק פתוח".

חשוב להבין שעצם קיומה של חקירה באזהרה יוצרת רישום זה, גם אם טרם הוכחה אשמתו של החשוד. זהו למעשה סוג של רישום פלילי ראשוני, המציין כי האדם נמצא תחת חקירה בגין חשד לביצוע עבירה.

לאחר סיום החקירה, התיק מועבר לידי התביעה. בשלב זה, התובע האחראי על התיק נדרש לקבל החלטה לגבי המשך הטיפול בו. ישנן מספר אפשרויות העומדות בפני התובע:

  • השלמת חקירה: במקרה זה, התובע מחליט כי יש צורך בפעולות חקירה נוספות כדי לגבש תמונה מלאה של האירוע. במצב דברים זה, התיק מוחזר למשטרה לביצוע פעולות אלו.

  • סגירת התיק: התובע יכול להחליט על סגירת התיק מכמה סיבות אפשריות:

  • חוסר אשמה: כאשר מתברר כי החשוד לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. חשוב לציין כבר עתה: רק תיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

  • חוסר ראיות: כאשר אין מספיק ראיות להוכחת אשמתו של החשוד מעבר לכל ספק סביר.

  • חוסר עניין לציבור: כאשר נקבע כי העמדה לדין אינה משרתת את האינטרס הציבורי, גם כאשר ישנן דיי ראיות.

  • סגירה בהסדר מותנה: הליך חלופי להעמדה לדין, שבו החשוד מקבל על עצמו תנאים מסוימים בתמורה לסגירת התיק.

  • העמדה לדין: במקרה זה, התובע מחליט להגיש כתב אישום נגד החשוד והתיק יתנהל בבית המשפט.


חשוב לציין כי אם התיק נסגר מאחת הסיבות המוזכרות לעיל, הרישום משתנה מ"תיק מב"ד" ל"תיק סגור" במערכת המשטרתית. רישום זה אינו נחשב לרישום פלילי במובן המלא של המילה, אך עדיין יכולות להיות לו השפעה בהקשרים מסוימים.

לעומת זאת, אם מוגש כתב אישום, התיק נשאר בסטטוס של מב"ד ומופיע במרשם הפלילי של החשוד. במקרה שההליך המשפטי מסתיים בהרשעה, הרישום הופך ל"הרשעה", שהיא רישום פלילי סופי ומלא.


חקירה באזהרה: טיפים ועצות זהב לנחקר במשטרה

זומנת לחקירה במשטרה? להלן שבעה טיפים הנחשבים ל"עצות זהב", שיסייעו לך לצלוח את החקירה: 

  1. בירור מעמדך: לעתים, חקירה במשטרה נעשית עם מעצרו או עיכובו של החשוד לתחנת המשטרה. במצב דברים זה, עם כניסתך לחקירה, עליך לברר האם אתה נחקר כעד או כחשוד בביצוע עבירה. אם הנך נחקר כעד, עליך להקפיד שלא למסור פרטים שעלולים להפליל אותך או לעורר את חשד החוקרים, שכן לעתים חקירתך כעד עשויה להוביל לחקירתך כחשוד. מנגד, אם הנך נחקר כחשוד, עליך להקפיד הקפדה יתרה שלא למסור מידע שעלול להפליל אותך.

  2. זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני החקירה: אם הנך נחקר כחשוד בביצוע עבירה, אזי מוקנית לך הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתך. בניגוד למדינות אחרות, כגון ארה"ב, הרי שהחוק במדינת ישראל אינו מתיר לעורך הדין להיות נוכח עמך פיזית בעת החקירה, אלא הייעוץ מתבצע בתחנה, לפני החקירה. זכור! קבלת ייעוץ לפני חקירה עשוי לשפר באופן דרמטי את מצבך המשפטי. כמו כן, רבים טועים לחשוב כי עצם בקשתם להתייעץ עם עורך דין עלול לחזק את החשדות נגדם, אולם לא כך הדבר. זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה הינה זכות חוקתית ואין היא מהווה חיזוק למארג הראיות נגדך.

  3. הבטחות שווא: במקרים רבים, חוקרי המשטרה מבטיחים הבטחות שווא לנחקרים וזאת על מנת לחלץ מהם הודאה. אמירות כגון "אם תודה עכשיו, תשוחרר הבייתה" או "זה תיק קטן, תודה והתיק יסתיים בהסדר מותנה" הנן אמירות חסרות כל אחיזה במציאות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלחוקר המשטרה אין סמכות לסגור את תיק החקירה נגדך, בטח ובטח במצב שבו הודית בביצוע עבירה.

  4. "האח הגדול": עם כניסתך לתחנת המשטרה, עליך לצאת מנקודת הנחה מחמירה כי בכל רגע נתון הנך מתועד, מוסרט ומוקלט. לכן, הימנע מאמירות או מהתנהגות שעשויות לקשור אותך לביצוע עבירה או להפליל אותך – גם מחוץ לחדר החקירות.

  5. תרגילי חקירה: לעתים קרובות, חוקרי המשטרה נוקטים בתרגילי חקירה על מנת לגבש תשתית ראייתית נגד החשוד. ישנם תרגילי חקירה נפוצים כגון הבטחות שווא, החוקר הטוב והחוקר הרע ועוד. על כל פנים, עליך לקחת בחשבון שהשוטרים אינם רוצים בטובתך וכל מטרתם לגבש תשתית ראייתית נגדך אשר תוביל, בסופו של יום – להגשת כתב אישום נגדך. כפועל יוצא מכך, הימנע משיחות חבריות עם חוקרי המשטרה. שיחות שכאלה אף שאינן מתועדות, מטרתן "למשוך אותך בלשון" ולהוציא מימך מידע – הא ותו לא. למותר לציין, כי שיחות כאלה, אשר בדרך כלל נערכות מחוץ לפרוטוקול / על סיגריה בחצר התחנה – מהוות חלק בלתי נפרד מחומרי החקירה.

  6. חתימה על פרוטוקול החקירה: במהלך חקירתך, על החוקר לתעד בכתב את תשובותייך לשאלותיו. בסיום החקירה, תיק החקירה מועבר לשלוחת התביעות או לפרקליטות אשר ייבחנו את חומרי החקירה ועל בסיסן, יוחלט אם להגיש נגדך כתב אישום. לכן, ישנה משמעות מרחיקת לכת לתיעוד פרוטוקול החקירה. איך פרוטוקול החקירה נוגע אליך? בתום חקירתך, אתה תתבקש לחתום על פרוטוקול החקירה. בשלב זה, עליך לוודא שכל מה שמסרת לחוקר נכתב. זכור! רק לאחר שווידאת שדבריך תועדו כדבעי, חתום על פרוטוקול החקירה. אם דבריך לא תועדו כדבעי – אל תחתום.

  7. שמירה על זכות השתיקה: שמירה על זכות השתיקה בחקירה הינה בבחינת אליה וקוץ בה. מצד אחד, שמירה על זכות השתיקה הינה "הדרך הבטוחה" שלא להפליל את עצמך. אולם, לשתיקה בחקירה ישנו מחיר ראייתי, שכן על פי חוק, שמירה על זכות השתיקה וסירוב להשיב לשאלות החוקרים מהווה חיזוק מארג הראיות נגדך. לכן, שמירה על זכות השתיקה תיעשה אך ורק לאחר שיחת ייעוץ עם עורך דין פלילי מנוסה.


איומים מצד החוקרים

לעתים, חוקרים עשויים להשתמש באיומי מעצר כאמצעי להשגת הודאה, למרות שפסיקת בית המשפט העליון אוסרת על כך. חשוב לדעת שאיומים אלה יכולים להופיע בצורות מוסוות, כמו הבטחות לשחרור מהיר או תיאורים מפחידים של תנאי המעצר.אם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה כזו, זכרו: מעצר לימים ספורים עדיף על מאסר ארוך. אל תיכנעו ללחץ רק בגלל פחד מבית האסורים. קחו נשימה עמוקה והתמקדו בהתמודדות מושכלת עם החשדות. חשוב לזכור שבסופו של יום, אתם נחקרים במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית המכבדת זכויות אדם. כפועל יוצא, הכירו בזכויותיכם, שמרו על קור רוח, והתייעצו עם עורך דין בכל מקרה של ספק. זכרו, מערכת המשפט נועדה להגן על זכויותיכם ולהבטיח הליך הוגן.


זומנתי לחקירה באזהרה, מה עושים?

אם זומנת לחקירה באזהרה חשוב שלא לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי. נוכחתי לגלות לא פעם כי חשודים נמנעו להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה וזאת מכיוון שהם חשבו כי עצם מימוש זכותם להתייעץ עם עורך לפני חקירה עשויה לחזק את החשדות כנגדם, סברה שאינה נכונה בלשון המעטה. כאמור, זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה במשטרה הינה זכות חוקתית. לכן, אם זומנתם לחקירה במשטרה לעולם אל תוותרו על הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי.

למשרדנו ניסיון רב במתן ייעוץ לחשודים לפני חקירה במשטרה. אם זומנתם לחקירה במשטרה, אנו זמינים זמינים לרשותכם 24/6 ונשמח לתת מענה לכל שאלה בנושא.

פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.

bottom of page