מאמרים מקצועיים

סיוע לאחר מעשה רבים סבורים כי מי שלא ביצע חלק מהעבירה עצמה אינו חשוף לאחריות פלילית. בפועל, חוק העונשין קובע אחרת: גם מי שסייע לעבריין לאחר שהעבירה כבר בוצעה, עלול למצוא את עצמו בחקירה פלילית ואף נאשם בבית המשפט. אדם שכזה, שסייע לאדם שביצע את העבירה נחשב כמי שמבצע עבירת סיוע לאחר מעשה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי עבירת סיוע לאחר מעשה, מתי מוגש כבר כתב אישום בגין עבירה זו וכדאי יש לפעול אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום על סיוע לאחר מעשה. מהי עבירת סיוע לאחר

עבירת הטרדת עד הינה עבירה פלילית המעוגנת בסעיף 249 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. עבירה זו, נועדה למנוע מבעלי אינטרס ליצור קשר עם עד או עם מתלונן בקשר לעדות אשר נמסרה או אמורה להימסר בבית המשפט, ובכך להשפיע על גרסתו, לשנותה או לגרום לאותו עד שלא להעיד במשפט. למעשה, אדם שימצא אשם בהטרדתו של עד פוגע בהליך עשיית הצדק, בטוהר ההליך המשפטי וכן בסדרי השלטון. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות יסודות עבירת הטרדת עד, העונש הקבוע בצדה וכיצד יש לפעול אם זומנת לחקירה בחשד לעבירה זו

שיבוש הליכי חקירה ומשפט עבירת שיבוש הליכי חקירה ומשפט מעוגנת בסעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בהתאם לחוק, אדם אשר עושה מעשה מתוך כוונה למנוע, להכשיל או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד למשפט, בין בהעלמות ראיות או בכל דרך אחרת – הרי שהוא משבש הליכי חקירה ומשפט. מדובר בעבירה שמטרתה לשמור על תקינותו של ההליך המשפטי ולמנוע את זיהומה של החקירה ושיבושה, על מנת להגיע לחקר האמת. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות עבירת שיבוש הליכי חקירה ומשפט, תוך מתן דוגמא

מסירת ידיעה כוזבת עבירת מסירת ידיעה כוזבת ממוקמת בפרק ט' סימן א' לחוק העונשין שכותרתו "שיבוש עשיית משפט". חלק זה של החוק, עוסק בעבירות שתכליתן שמירה על תקינותו של ההליך הפלילי ועשיית צדק – הן כלפי נאשמים והן כלפי נפגעי עבירה. מלבד עבירת מסירת ידיעה כוזבת, עליה נסביר במאמר זה, ניתן למצוא בסימן זה של החוק עבירות נוספות, כגון: עדות שקר, סירוב להעיד, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה ובעדות, הטרדת עד ועוד. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי עבירת מסירת ידיעה כוזבת, מהן האפשרו