מאמרים מקצועיים

הגנת הצורך סעיף 34יא לחוק העונשין הגנת הצורך היא הגנה מהותית במשפט הפלילי הישראלי. כאשר מתקיימים תנאיה של הגנה זו, לא קמה אחריות פלילית כלל, והתוצאה היא זיכוי. מדובר בחריג משמעותי לעיקרון לפיו ביצוע עבירה גורר אחריות, ולכן בתי המשפט בוחנים אותה בקפדנות. אם ביצעת מעשה המהווה עבירה פלילית בשל מצב חירום אמיתי ומיידי, יתכן שעומדת לך הגנת הצורך המעוגנת בסעיף 34יא לחוק העונשין. הגנת הצורך לפי סעיף 34יא לחוק העונשין הגנת הצורך מעוגנת בסעיף 34יא לחוק העונשין תשל"ז - 1977, הקוב

משפט זוטא וקבילות הודאה משפט זוטא הוא הליך ייחודי במשפט הפלילי שבכוחו לשנות את פני המשפט – ולעיתים גם לחלץ נאשם מהודאת שווא אשר עלולה...

אין להשיב לאשמה טענת אין להשיב לאשמה (No case to answer) היא טענת מתחום המשפט הפלילי, העומדת לרשות הנאשם. טענה זו מאפשרת לנאשם לבקש את זיכויו מיד לאחר סיום פרשת התביעה, עוד בטרם החלה פרשת ההגנה, בטענה שהתביעה לא הצליחה להוכיח את האשמה אפילו ברמה לכאורית. בכתבה הבאה, עו"ד ברוך גדע מסביר מהי טענת אין להשיב, מתי ניתן להעלות טענה זו וכיצד בית המשפט בוחן טענה זו. מתי ניתן להעלות טענת אין להשיב לאשמה? טענת אין להשיב לאשמה מועלית בנקודת זמן קריטית במשפט הפלילי - מיד לאחר שהתביעה סיי

הגנת זוטי דברים מה זה זוטי דברים וכיצד הגנה זו יכולה לסייע לנאשם בפלילים? הגנת זוטי דברים הינה טענה המועלית על ידי הנאשם או עורך דינו במסגרת ההליך הפלילי. העיקרון המנחה בבסיסה של הגנה זו, הוא בכך שההליך הפלילי אינו נועד למקרים קלי ערך או בזוטות", וזאת בשל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, מכיוון שאין הצדקה שאדם אשר ביצע עבירה קלה יישא ב"כתם" בדמות רישום פלילי. שנית, מכיוון שאין הצדקה להשקיע משאבים כלכליים במקרים שהם בבחינת "זוטי דברים". חשוב לציין, כי ככל שבית המשפט יקבל את הטענה, אז

אחת מטענות ההגנה הנפוצות בהליך הפלילי הינה טענת הגנה עצמית. טענת זו, מועלית על ידי הנאשם או סניגורו בתיקי אלימות, כאשר לרוב מדובר במקרי תקיפה הדדיים, אך לא רק. באמצעות הגנה זו, הנאשם מבקש להראות כי אף על פי שמעשיו מקיימים את כל יסודותיה של העבירה, הוא פעל כן על מתוך מטרה להתגונן. בדומה ליתר ההגנות המצויות במשפט הפלילי, ככל שבית המשפט יקבל את הטענה, אזי הנאשם יזוכה מאשמה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה בכל הנוגע לסייג הגנה עצמית במשפט הפל

הגנת השכרות במשפט הפלילי מעוגנת בסעיף 34ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ונחשבת לאחת מ טענות הגנות במשפט הפלילי המורכבות להוכחה. על מנת להבין...

הגנות במשפט הפלילי טענות הגנה במשפט הפלילי קבועות בסימן ב' שבפרק ה'1 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בעגה המקצועית, טענות הגנה במשפט הפלילי נקראות "סייגים לאחריות פלילית". בניגוד לטענות מקדמיות בהליך הפלילי, אשר תוצאתן ביטול כתב האישום או שינויו, כאשר טענת הגנה מתקבלת או מקימה ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם, אזי בית המשפט יזכה את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מציג את טענות ההגנה המרכזיות המצויות בחוק. מפאת העובדה שכל טענה היא בבחינת נושא בפני

טענות מקדמיות בהליך הפלילי טענות מקדמיות בהליך הפלילי הן טענות שמועלות מצדו של הנאשם, בדרך כלל באמצעות סניגורו. רבים טועים לחשוב, כי קבלת טענה מקדמית עשויה להוביל לזיכויו של הנאשם, אולם לא כך הדבר. למעשה, אם בית המשפט יקבל את הטענה המקדמית, ייתכנו אחת משלוש אפשרויות: ביטול כתב האישום , העברת הדיון לבית משפט אחר או תיקון כתב האישום. במאמר הבא, עורך דין ברוך גדע מסביר מהן טענות מקדמיות בהליך הפלילי, מה המועד להעלותן וכיצד הן משפיעות על המשך ההליך הפלילי. טענות מקדמיות בהליך הפל