התנהגות פסולה במקום ציבורי

התנהגות פסולה במקום ציבורי היא עבירה פלילית המעוגנת בסעיף 216 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. הסעיף נועד להגן על הסדר הציבורי מפני התנהגויות פרועות, מגונות או כאלה העלולות להביא להפרת השלום. העונש המרבי בגין מרבית החלופות המנויות בסעיף הוא שישה חודשי מאסר.

אלא שלא כל צעקה, ויכוח או התנהגות בלתי הולמת במקום ציבורי מקימים בהכרח עבירה פלילית. קיים הבדל מהותי בין התנהגות חסרת נימוס לבין התנהגות העומדת ברף הפלילי הקבוע בחוק. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי התנהגות פסולה במקום ציבורי, מהם יסודות העבירה, כיצד בתי המשפט מפרשים אותה ומה ניתן לעשות במקרה של חקירה במשטרה או הגשת כתב אישום.

התנהגות פסולה במקום ציבורי - סעיף 216 לחוק העונשין

סעיף 216 לחוק העונשין, שכותרתו ״התנהגות פסולה במקום ציבורי״, מונה מספר התנהגויות שונות אשר המחוקק בחר להגדירן כעבירות פליליות.

החלופה הראשונה, הקבועה בסעיף 216(א)(1), עוסקת באדם המתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי. מדובר בחלופה רחבה יחסית אשר עשויה לחול על התפרעויות, השתוללות והתנהגויות אחרות הפוגעות בסדר הציבורי.

חלופה נוספת, הקבועה בסעיף 216(א)(4), עוסקת באדם המתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום. בשונה מעבירות המחייבות התרחשות של תוצאה מסוימת, נוסח חלופה זו מתייחס לפוטנציאל להפרת השלום, גם כאשר לא התרחשה הפרת שלום בפועל.

מלבד אלה, סעיף 216 מתייחס להתנהגויות נוספות, ובהן גרימת קטין שטרם מלאו לו 16 שנים לקבץ נדבות במקום ציבורי, השגת תרומות באמתלת כזב או מרמה וכן קיבוץ נדבות בדרך של הטרדה או חשיפת פצעים ומומים.

חשוב לציין כי במסגרת תיקון מס׳ 150 לחוק העונשין בוטלה עבירת השוטטות שנקבעה בעבר בסעיף 216(א)(5). בעבר, עצם השוטטות בנסיבות מסוימות עשויה הייתה להקים עבירה פלילית, ואילו כיום חלופה זו אינה קיימת עוד בחוק.

מה נחשב להתנהגות פרועה במקום ציבורי?

המונח ״התנהגות פרועה״ אינו זוכה להגדרה מפורטת בחוק העונשין. כפועל יוצא, בתי המשפט נדרשים לבחון את נסיבות האירוע ואת אופייה של ההתנהגות המיוחסת לנאשם.

למשל, אדם אשר משתולל במרכז מסחרי, מטריד את העוברים והשבים, צועק ומעורר בהלה בקרב הציבור עשוי להיחשב כמי שהתנהג באופן פרוע במקום ציבורי. מנגד, אדם אשר נקלע לוויכוח מילולי קצר, גם אם במהלכו הרים את קולו, לא בהכרח ביצע עבירה פלילית.

ההבחנה נעוצה בעוצמת ההתנהגות, בהקשר שבו התרחשה ובמידת הפגיעה בסדר הציבורי. אין די בכך שהתנהגותו של אדם תעורר אי נוחות או תיחשב בלתי מנומסת. על התביעה להוכיח כי מעשיו מקיימים את יסודות העבירה המיוחסת לו.

בהקשר זה ראוי להבחין גם בין התנהגות פרועה לבין תגרה במקום ציבורי. עבירת התגרה, הקבועה בסעיף 191 לחוק העונשין, מתמקדת בהשתתפות שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, והעונש המרבי הקבוע בצדה הוא שנת מאסר. לעומתה, התנהגות פרועה אינה מחייבת בהכרח השתתפות בעימות פיזי.

מהו מקום ציבורי לפי חוק העונשין?

לצורך הרשעה בעבירה של התנהגות פרועה או מגונה במקום ציבורי, על התביעה להוכיח כי ההתנהגות התרחשה במקום העונה להגדרה החוקית.

סעיף 34כד לחוק העונשין מגדיר מקום ציבורי, בין היתר, כדרך, בניין, מקום או אמצעי תחבורה שלציבור קיימת זכות או רשות גישה אליהם, בין שהכניסה חופשית ובין שהיא כרוכה בתשלום.

מכאן שהמונח אינו מתייחס רק לרחובות, לכיכרות ולגנים ציבוריים. גם מרכזי קניות, אצטדיונים, תחנות רכבת ומקומות בילוי עשויים להיחשב כמקומות ציבוריים.

חשוב להדגיש כי שאלת הבעלות על המקום אינה מכריעה כשלעצמה. גם מקום הנמצא בבעלות פרטית עשוי להיחשב למקום ציבורי, ככל שהוא עומד בתנאים שנקבעו בחוק.

התנהגות פסולה במקום ציבורי - היסוד הנפשי של העבירה

בדומה לעבירות פליליות אחרות מסוג מחשבה פלילית, גם בעבירה זו נדרשת הוכחת יסוד נפשי.

ביחס לעבירה של התנהגות פרועה לפי סעיף 216(א)(1), מדובר בעבירת התנהגות שאינה מחייבת הוכחת כוונה מיוחדת להביא לתוצאה מסוימת. על התביעה להוכיח מודעות לטיב ההתנהגות ולנסיבות הרלוונטיות לביצועה.

המשמעות היא שלא בכל מקרה נדרש להוכיח כי הנאשם ביקש במפורש להפר את הסדר הציבורי. יחד עם זאת, אין די בתיאור כללי של התנהגות חריגה. על התביעה להוכיח את רכיבי העבירה, לרבות היסוד הנפשי, מעבר לספק סביר.

התנהגות פסולה במקום ציבורי - התייחסות בתי המשפט

בתי המשפט נדרשו לאורך השנים לפרשנותה של עבירת ההתנהגות הפסולה במקום ציבורי, ובפרט לשאלה מתי התנהגות בלתי הולמת חוצה את הגבול והופכת לעבירה פלילית.

ע״פ (חי׳) 2813/02 אלמחאמיד חאלד מוחמד נ׳ מדינת ישראל

בפסק דין זה נדונה הפרשנות שיש להעניק למונח התנהגות פרועה או מגונה. בית המשפט הדגיש כי לא די בהתנהגות בלתי מנומסת או בחוסר תרבות, אלא נדרשת מידה ניכרת של גסות ופגיעה באחר או בערך מוגן.

חשיבותה של קביעה זו נעוצה בכך שהמשפט הפלילי אינו אמור לשמש כלי לענישת כל התנהגות חברתית בלתי רצויה. על מנת להרשיע אדם, יש להראות כי מעשיו חרגו מגבולות ההתנהגות הפסולה במובנה היומיומי והגיעו לרף הפלילי.

ת״פ 9633-08-08 מדינת ישראל נ׳ ולדימיר מגירוב

במקרה זה נדון עניינו של נאשם אשר התנהג באופן פרוע במהלך אירועי יום העצמאות. בהתאם לממצאי בית המשפט, הנאשם צעק, קילל, ירק לעבר אנשים והטריד את הנוכחים, באופן שגרם לפחד ולבהלה.

בית משפט השלום בחדרה קבע כי אין מדובר בחוסר נימוס בלבד, אלא בהתנהגות אשר מקיימת את יסודות העבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי. הנאשם הורשע בעבירה זו מכוח סמכות בית המשפט להרשיע בעבירה שהתגלתה מן העובדות, אף שלא נכללה בכתב האישום המקורי, לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן.

פסק הדין ממחיש כי כאשר ההתנהגות כוללת השתוללות, פגיעה בסובבים והפרעה ממשית לסדר הציבורי, עשוי להתקיים הבסיס להרשעה פלילית.

ת״פ 4438/08 מדינת ישראל נ׳ לוי שראל

במקרה אחר, יוחסה לנאשם עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי בעקבות טענה כי הדליק אבוקה במהלך משחק כדורגל באצטדיון בלומפילד.

בית המשפט זיכה את הנאשם לאחר שמצא קשיים ממשיים בראיות התביעה, ובפרט בזיהויו כמי שהדליק את האבוקה. עוד עמד בית המשפט על מחדלי החקירה ועל היעדר ראיות חפציות הקושרות את הנאשם למעשה.

מקרה זה ממחיש כי גם כאשר מדובר באירוע אשר עשוי להקים חשד לעבירה פלילית, אין בכך כדי לפטור את התביעה מחובתה להוכיח כי הנאשם הוא שביצע את המעשה המיוחס לו.

האם צעקות או קללות במקום ציבורי הן עבירה פלילית?

לא בהכרח. השימוש בצעקות או בקללות אינו מוביל באופן אוטומטי להרשעה בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי.

כאשר מדובר בוויכוח מילולי נקודתי, יש לבחון האם ההתנהגות אכן הגיעה לרף הפלילי הנדרש. מנגד, כאשר הצעקות מלוות בהשתוללות, בהפחדת עוברי אורח או בהתנהגות היוצרת חשש להפרת השלום, התמונה עשויה להיות שונה.

גם כאשר האירוע מתרחש במסגרת מחאה או הפגנה, אין בעצם הבעת מחאה, גם אם היא קולנית או חריפה, כדי לבסס עבירה פלילית. יש לבחון את ההתנהגות עצמה תוך התחשבות בזכויות לחופש הביטוי והמחאה ובהוראות הדין הרלוונטיות.

מה העונש על התנהגות פסולה במקום ציבורי?

העונש המרבי בגין עבירה לפי סעיף 216(א) לחוק העונשין הוא שישה חודשי מאסר. מדובר בעבירה מסוג עוון, הנחשבת לעבירה קלה יחסית בהשוואה לעבירות פליליות אחרות.

עם זאת, אין להסיק מכך שהרשעה בעבירה זו נטולת השלכות. גם כאשר בית המשפט אינו מטיל עונש מאסר בפועל, עצם ההרשעה הפלילית עלולה להשפיע על עתידו התעסוקתי והאישי של הנאשם, בהתאם לנסיבותיו.

במסגרת גזירת הדין, בית המשפט יתחשב בחומרת המעשים, בנסיבות ביצוע העבירה, בעברו הפלילי של הנאשם וביתר השיקולים הרלוונטיים.

יצוין כי בגין החלופה הקבועה בסעיף 216(ב), שעניינה קיבוץ נדבות בחשיפת פצעים או מומים או בדרך של הטרדה, נקבע עונש מרבי של חודש מאסר.

סגירת תיק חקירה בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי

אדם אשר נחקר בחשד להתנהגות פסולה במקום ציבורי אינו צפוי בהכרח לעמוד לדין פלילי. בנסיבות המתאימות ניתן לפעול לסגירת תיק החקירה עוד בטרם הגשת כתב אישום.

כך למשל, כאשר קיימים קשיים ראייתיים, סתירות בעדויות או כאשר ההתנהגות המיוחסת לחשוד אינה מקיימת את יסודות העבירה, ניתן לפנות לגורמי התביעה ולהציג טענות המצדיקות את סגירת התיק. בהקשר זה עשויה להיות חשיבות לבחינת מחדלי חקירה וראיות שלא נאספו.

במקרים מתאימים ניתן לבחון גם את תחולתה של הגנת זוטי דברים, הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין. הגנה זו מאפשרת, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לפטור אדם מאחריות פלילית כאשר מדובר במעשה קל ערך מבחינת טיבו, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי.

מלבד זאת, ככל שקיימת תשתית ראייתית מספקת והנסיבות מתאימות, ניתן לבחון אפשרות של סגירת התיק במסגרת הסדר מותנה. הליך זה מאפשר לסיים את התיק ללא הגשת כתב אישום וללא הרשעה פלילית, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ולשיקול דעת התביעה.

גם כאשר כבר הוגש כתב אישום, ניתן לבחון את האפשרות להביא לזיכוי, לביטול כתב האישום או לסיום ההליך ללא הרשעה, בהתאם לנסיבות המקרה.

זומנת לחקירה במשטרה בחשד להתנהגות פסולה במקום ציבורי?

אם זומנת לחקירה במשטרה בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי, מומלץ שלא להקל ראש בחשדות המיוחסים לך.

במקרים רבים מדובר באירועים שהתרחשו במהירות, בנוכחות מספר מעורבים, ולעיתים אף כאשר הצדדים מציגים גרסאות עובדתיות סותרות. במצבים אלה, יש חשיבות רבה לבחינת התיעוד המצולם, לעדויות הנוכחים ולדוחות הפעולה של השוטרים.

חשוב לזכור כי לחשוד עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה. קבלת ייעוץ לפני חקירה עשויה לסייע בהבנת החשדות, בגיבוש גרסה עובדתית מדויקת ובהימנעות מטעויות העלולות לפגוע בהמשך ההליך.

שאלות ותשובות נפוצות על התנהגות פסולה במקום ציבורי

האם התנהגות פסולה במקום ציבורי נחשבת לעבירה פלילית?

כן. סעיף 216 לחוק העונשין קובע מספר חלופות המהוות עבירות פליליות, ובהן התנהגות פרועה או מגונה והתנהגות העלולה להביא להפרת השלום במקום ציבורי.

האם אפשר להיעצר בגין התנהגות פרועה במקום ציבורי?

כן, כאשר מתקיימים התנאים החוקיים למעצר. עם זאת, עצם קיומו של חשד לעבירה אינו מצדיק באופן אוטומטי מעצר, ויש לבחון את נסיבות האירוע ואת עילות המעצר הקבועות בדין.

האם קללות כלפי אדם אחר נחשבות להתנהגות פסולה במקום ציבורי?

לא בהכרח. יש לבחון את מכלול נסיבות האירוע, לרבות אופי ההתנהגות, עוצמתה והשפעתה על הסדר הציבורי. לא כל ויכוח מילולי מהווה עבירה פלילית.

מה העונש על התנהגות פרועה במקום ציבורי?

העונש המרבי הקבוע בסעיף 216(א)(1) לחוק העונשין הוא שישה חודשי מאסר. בפועל, הענישה תלויה בחומרת האירוע, בנסיבות האישיות ובעברו הפלילי של הנאשם.

האם שוטטות במקום ציבורי עדיין נחשבת לעבירה?

עבירת השוטטות שהייתה קבועה בסעיף 216(א)(5) בוטלה במסגרת תיקון מס׳ 150 לחוק העונשין. עם זאת, אם השוטטות מלווה בהתנהגות המקיימת יסודות של עבירה אחרת, עשויה לקום אחריות פלילית מכוח אותה עבירה.

האם ניתן לסגור תיק בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי?

כן. בנסיבות המתאימות ניתן לפעול לסגירת תיק החקירה מחוסר אשמה, מחוסר ראיות מספיקות או בשל נסיבות שאינן מצדיקות העמדה לדין. במקרים מתאימים ניתן לבחון גם סיום בהסדר מותנה.

התנהגות פסולה במקום ציבורי - ייצוג משפטי

על אף שהעונש המרבי בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי עומד על שישה חודשי מאסר, אין להמעיט בחשיבותו של ייצוג משפטי מקצועי. לעיתים, ההבדל בין סגירת תיק החקירה לבין הגשת כתב אישום נעוץ בבחינה מדוקדקת של הראיות ושל נסיבות האירוע.

עורך דין ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ. ניסיונו כתובע בפרקליטות מאפשר לו לבחון את חומרי החקירה גם מנקודת מבטה של התביעה ולגבש אסטרטגיית הגנה המותאמת לנסיבות המקרה.

זומנת לחקירה במשטרה או הוגש נגדך כתב אישום בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי? ניתן ליצור קשר עם המשרד בטלפון 055-660-1981 או באמצעות טופס יצירת הקשר לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.