עורך דין אלימות במשפחה

עורך דין אלימות במשפחה

תלונה על תקיפה או איומים בין בני זוג יכולה להוביל כבר באותו יום לחקירה באזהרה, למעצר או להרחקה מהבית. לעיתים ההחלטות הראשונות מתקבלות כשהמשטרה עדיין אוספת ראיות, והחשוד אינו יודע מה בדיוק נאמר נגדו. זה השלב שבו כדאי להבין את החשדות ולקבל ייעוץ משפטי לפני מסירת גרסה.

עורך דין אלימות במשפחה מייצג חשודים ונאשמים לאורך ההליך הפלילי. אלא שחלק חשוב מעבודת ההגנה נעשה עוד לפני המשפט: הכנה לחקירה, טיפול בתנאי הרחקה ומעצר ובדיקת ראיות שעשויות לשנות את התמונה.

עו״ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מייצג חשודים ונאשמים בתיקי אלימות במשפחה. ניסיונו בעבודת התביעה מסייע לבחון את חומר החקירה גם מנקודת המבט של הגורם שיידרש להחליט אם קיימת הצדקה להגיש כתב אישום.

מתי חשוב לפנות לעורך דין אלימות במשפחה?

אין צורך להמתין להגשת כתב אישום. לעיתים כבר בשיחת הטלפון מהתחנה, או עם קבלת החלטה על הרחקה מהבית, נדרשות החלטות שיש להן משמעות להמשך ההליך. אלה כמה מהמצבים שבהם חשוב לפנות לעורך דין:

• זימון לחקירה באזהרה בחשד לתקיפת בן זוג, איומים או עבירת אלימות אחרת במשפחה.

• מעצר חשוד או הגשת בקשה להארכת מעצרו.

• הרחקה מהבית, איסור יצירת קשר או תנאי שחרור מגבילים.

• טענה כי התלונה אינה משקפת את השתלשלות האירועים או כי קיימות ראיות הסותרות אותה.

• קבלת הודעה על אפשרות להגשת כתב אישום או על הגשת כתב אישום בפועל.

ייעוץ לפני חקירה במשטרה בחשד לאלימות במשפחה

חקירה באזהרה אינה שיחה רגילה עם שוטר. הדברים שנאמרים בה מתועדים ועשויים ללוות את החשוד גם אם יוגש נגדו כתב אישום חודשים לאחר מכן. תשובה שניתנת מתוך לחץ, ניסיון לנחש מה אירע או גרסה שאינה מדויקת עלולים ליצור קושי שיהיה קשה להסביר בהמשך.

בייעוץ לפני חקירה בוחנים את החשדות הידועים לחשוד, את הראיות שברשותו ואת זכויותיו, לרבות זכות ההיוועצות וזכות השתיקה. אין תשובה נכונה אחת לשאלה אם למסור גרסה מלאה, מתי להציג מסמך ומה משמעותה של שתיקה. הדברים תלויים במצבו של התיק ובמידע שבידי החשוד באותו שלב.

לקריאה נוספת על הזכויות וההתנהלות בחקירה ראו ייעוץ לפני חקירה.

כיצד בוחנים את הראיות בתיק אלימות במשפחה?

אירועים בתוך המשפחה מתרחשים לא פעם ללא עדים חיצוניים. אבל אין פירוש הדבר שהחקירה מסתכמת במילה של אדם אחד מול מילה של אחר. התכתבויות, מסמכים רפואיים, הקלטות שהושגו כדין, צילומים, פניות למוקד המשטרה ועדויות של מי ששמע או ראה חלק מן האירוע עשויים להיות בעלי משקל.

חשוב לבדוק לא רק מה נמסר בחקירה, אלא גם מה לא נבדק. האם נגבו גרסאות מכל העדים הרלוונטיים? האם נאספו התכתבויות ותיעוד שיכולים לשפוך אור על האירוע? האם קיימות סתירות מהותיות בין הגרסאות? ההבחנה בין אי-דיוק שולי לבין סתירה הנוגעת לעצם המעשה היא חלק מרכזי בניתוח חומר החקירה.

כאשר החשוד טוען כי מדובר בתלונת שווא על אלימות במשפחה, יש לבחון את הטענה על יסוד ראיות ממשיות ולא להסתפק בהשערות באשר למניע להגשת התלונה.

מה חשוב לעשות לאחר הגשת תלונה על אלימות במשפחה?

לאחר זימון לחקירה או שחרור בתנאים, כדאי להימנע מפעולות חפוזות. במיוחד חשוב לשמור חומר שעשוי להיות רלוונטי, להבין בדיוק אילו מגבלות הוטלו ולהקפיד שלא להפר אותן.

• להיוועץ בעורך דין פלילי לפני מסירת גרסה, ככל שהדבר מתאפשר

• לשמור התכתבויות, הקלטות ומסמכים רלוונטיים ללא מחיקה או שינוי

• לברר את תנאי השחרור, היקף איסור הקשר ותקופת ההרחקה

• להימנע מכל ניסיון להשפיע על עדים או לתאם גרסאות

• לכבד כל הוראה שיפוטית או משטרתית גם כאשר הצדדים מעוניינים לחדש את הקשר

ייצוג חשודים בהליכי מעצר בעבירות אלימות במשפחה

עצם הגשת התלונה אינה פוטרת את המשטרה מהצורך להצביע על חשד סביר ועל עילת מעצר לפי החוק. בדיון בהארכת מעצר בית המשפט בוחן את צורכי החקירה, את החשש לשיבוש או למסוכנות ואת השאלה אם ניתן להסתפק בתנאים שפגיעתם בחירות החשוד פחותה.

בדיון המעצר יש חשיבות לשאלות שמופנות לנציג המשטרה, לפעולות החקירה שנותרו לביצוע ולחלופה שמוצעת לבית המשפט. לעיתים ניתן להצביע על כך שחלק מפעולות החקירה אינו מחייב את המשך המעצר, או להציע תנאי שחרור שמספקים מענה לחשש שהעלתה המשטרה.

מידע נוסף ניתן למצוא בעמוד עורך דין מעצרים.

חזקת מסוכנות ומעצר עד תום ההליכים

כאשר מוגש כתב אישום בעבירת אלימות בבן משפחה, עשויה לקום חזקת מסוכנות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים. מדובר בחזקה הקבועה בחוק, אך היא אינה פוטרת את בית המשפט מבדיקת התנאים למעצר, ואינה הופכת כל בקשה למעצר עד תום ההליכים להחלטה אוטומטית.

בשלב הזה יש לבחון ראיות לכאורה, עילת מעצר ואת האפשרות לשחרר את הנאשם בתנאים מתאימים. חשוב שלא לבלבל בין ההליך הזה, שמתקיים לאחר הגשת כתב אישום, לבין דיון במעצר ימים לצורכי חקירה.

הרחקה מהבית, איסור קשר וצו הגנה

הרחקה מהבית עשויה להיות אחת התוצאות המיידיות של תלונה על אלימות במשפחה. לעיתים מתווסף אליה איסור קשר עם בן הזוג או עם בני משפחה אחרים. מעבר לפגיעה בשגרת החיים, תנאים אלה עשויים להשפיע על המגורים ועל הקשר עם הילדים, ולכן יש לבדוק את היקפם ואת משך תוקפם.

לא כל הרחקה ניתנת מכוח אותו חוק. תנאי שחרור שקובע קצין משטרה או בית משפט במסגרת הליך פלילי שונים מצו הגנה שניתן לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. ההבדל חשוב, משום שגם הדרך לבקש שינוי בתנאים אינה בהכרח זהה.

גם אם בני הזוג השלימו ומבקשים לשוב ולהיפגש, אין בכך כדי להתיר הפרת איסור קשר או צו הרחקה שעודם בתוקף. יש לפנות לגורם המוסמך ולבקש את שינוי התנאים לפני חידוש הקשר.

ייצוג לאחר הגשת כתב אישום בעבירות אלימות במשפחה

לאחר הגשת כתב אישום עומד לרשות ההגנה חומר חקירה רחב יותר, ואז ניתן לבחון לעומק את הראיות ואת אופן איסופן. בשלב הזה נבדק אם קיימת תשתית ראייתית להוכחת האישום, אם יש מקום להעלות טענות מקדמיות ואם נכון לנהל הוכחות או לבחון אפשרות להסדר. החלטה כזאת מתקבלת לאחר עיון בחומר ושיחה עם הלקוח, ולא על סמך כתב האישום בלבד.

במקרים המתאימים ניתן לבחון גם טענות הנוגעות לפגמים בחקירה, לקשיים בזיהוי מבצע העבירה ולמשקל הראיות התומכות באישום. להרחבה ראו כתב אישום אלימות במשפחה.

האם אפשר להביא לסגירת תיק אלימות במשפחה?

תלונה על אלימות במשפחה אינה מסתיימת בהכרח בכתב אישום. בתיקים שבהם אין תשתית ראייתית מספקת, או כאשר מתקיימת עילת סגירה אחרת הקבועה בדין, אפשר לפעול לסגירת התיק. גם לאחר קבלת הודעת סגירה חשוב לבדוק מהי העילה שנקבעה והאם נותר רישום משטרתי.

סגירת תיק לפני העמדה לדין שונה מביטול כתב אישום שכבר הוגש, מהסדר מותנה ומסיום הליך ללא הרשעה. לכל מסלול תנאים והשלכות משלו. חשוב לדעת שגם אם המתלוננת חוזרת בה מן התלונה, ההחלטה אם להמשיך בחקירה או בהליך הפלילי אינה נתונה בידיה בלבד.

מה העונש על עבירות אלימות במשפחה?

אין עונש אחיד לעבירות אלימות במשפחה. תקיפה ללא חבלה, תקיפה שגרמה חבלה ממשית, איומים ופגיעה בקטינים הן עבירות שונות, והענישה תלויה בסעיף האישום ובנסיבות המעשה. סעיף 382 לחוק העונשין, למשל, מחמיר את העונש בעבירות תקיפה מסוימות כאשר הן מבוצעות כלפי בן משפחה.

בגזירת הדין בוחן בית המשפט, בין היתר, את חומרת המעשה, תוצאותיו, עברו הפלילי של הנאשם, נסיבותיו האישיות ושיקולי שיקום והרתעה. לפרטי העבירות והוראות החוק ראו עבירות אלימות במשפחה.

הצלחות המשרד בייצוג בתיקי אלימות במשפחה

הניסיון בייצוג בתיקים אלה בא לידי ביטוי לא רק בניהול המשפט, אלא גם בהחלטות שמתקבלות עוד קודם לכן. שלוש דוגמאות מהטיפול בתיקי אלימות במשפחה ממחישות את ההבדל בין שחרור ממעצר, שינוי עילת סגירה וביטול הרשעה:

שחרור ממעצר לאחר ארבעה דיונים: הלקוח נעצר בחשד לאלימות חוזרת ולאיומים. אף שבתיק נכללו תיעוד של חבלות והקלטות, בסופו של דבר הוא שוחרר בתנאים מגבילים. לקריאת פרטי ההחלטה על השחרור.

שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה: לקוח שנחקר בחשד לתקיפת בת זוג ולאיומים פנה למשרד לאחר שתיקו נסגר בעילה של חוסר ראיות. בעקבות בחינת החומר והגשת ערר, התקבלה הבקשה ועילת הסגירה שונתה לחוסר אשמה. לעיון בההחלטה בערר.

ביטול הרשעה: בתיק שעסק בתקיפת בת זוג, באיומים ובעבירות נוספות, הסתיים ההליך בביטול ההרשעה. להרחבה ראו פוסט ההצלחה.

שאלות נפוצות על עורך דין אלימות במשפחה

האם תלונה על אלימות במשפחה מובילה תמיד למעצר?

לא. המשטרה בוחנת את נסיבות המקרה, החשד והצורך בפעולות חקירה. לעיתים החשוד משוחרר בתנאים מגבילים, ולעיתים מתבקשת הארכת מעצר. כל החלטה מחייבת בחינה פרטנית.

האם המתלוננת יכולה לבטל את התלונה?

מי שהגיש תלונה יכול למסור מידע נוסף או לבקש לחזור בו מדבריו, אך ההחלטה על המשך החקירה או סגירת התיק נתונה לרשויות האכיפה. אין לפנות למתלוננת בניגוד לצו או לתנאי שחרור.

האם כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה באזהרה?

כן. ייעוץ מוקדם מסייע להבין את החשדות, את הזכות להיוועץ בעורך דין ואת המשמעות של מסירת גרסה, שתיקה או הצגת ראיות. ההחלטה כיצד לנהוג צריכה להתקבל לפי נסיבות התיק.

כמה זמן נמשך תיק אלימות במשפחה?

אין משך קבוע. חקירה עשויה להסתיים בתוך זמן קצר או להימשך חודשים, והליך משפטי יכול להימשך זמן רב יותר. הדבר תלוי במספר העדים, חומר הראיות, החלטות התביעה ויומן בית המשפט.

מה ההבדל בין צו הגנה להרחקה במסגרת תנאי שחרור?

צו הגנה ניתן בידי בית המשפט לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. הרחקה במסגרת תנאי שחרור נובעת מסמכויות בדיני המעצרים, ויכולה להיקבע בידי קצין ממונה או בית משפט, בהתאם לסמכותם. ההליכים, התנאים והמועדים אינם זהים.

האם חזקת מסוכנות מחייבת מעצר עד תום ההליכים?

לא. בעבירות אלימות בבן משפחה קובע סעיף 21 לחוק המעצרים חזקת מסוכנות הניתנת לסתירה. בית המשפט נדרש לבחון בין היתר ראיות לכאורה והאם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות פחותה.

האם תיק אלימות במשפחה יכול להיסגר ללא כתב אישום?

כן. לאחר בחינת חומר החקירה עשויה התביעה להורות על סגירת התיק בעילה המתאימה, ובמקרים מסוימים קיימים מסלולי סיום אחרים. גם כאשר התיק נסגר חשוב לבדוק את עילת הסגירה ואת השלכות הרישום.

מה צריך לשמור אחרי זימון לחקירה?

רצוי לשמור ללא שינוי התכתבויות, הקלטות שהושגו כדין, תיעוד שיחות, מסמכים רפואיים ופרטי עדים רלוונטיים. אין למחוק, לערוך או לתאם גרסאות, ואין להפר הוראת איסור קשר. עורך הדין יחליט כיצד להציג את החומר.

ייעוץ וייצוג משפטי בעבירות אלימות במשפחה

זימון לחקירה, מעצר או הרחקה מהבית מחייבים התייחסות עניינית ומהירה, אך לא פעולה מתוך לחץ. תחילה יש להבין מה מיוחס לחשוד, מהן המגבלות שהוטלו עליו ואילו ראיות אפשר לשמר ולבחון. על בסיס אלה ניתן לקבוע את דרך הטיפול בתיק.

עו״ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מעניק ייעוץ וייצוג בתיקי תקיפת בת זוג, התעללות בקטין ועבירות אלימות נוספות בתוך המשפחה, החל מהחקירה במשטרה ועד לייצוג בבית המשפט.

צור קשר במספר 055-6601981 או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.