האזנת סתר על ידי המשטרה

במאמר הבא, עורך דין ברוך גדע, מומחה למשפט פלילי ויוצא פרקליטות מחוז חיפה, מסביר באילו תנאים ניתן היתר להאזנת סתר משטרתית, מתי קיימים חריגים לדרישת הצו ומה המשמעות המשפטית של האזנה שבוצעה שלא כדין.

מתי למשטרה מותר לבצע האזנת סתר?

משטרת ישראל רשאית לבצע האזנת סתר במסגרת חקירה פלילית, אך לא מדובר בסמכות כללית להאזין לשיחות של כל אדם. ככלל, סעיף 6 לחוק האזנת סתר, התשל״ט-1979, מחייב קבלת היתר שיפוטי מראש, ורק כאשר ההאזנה דרושה לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירה מסוג פשע, לגילוי או לתפיסת מבצעיה, או לחקירה לצורך חילוט רכוש הקשור בעבירת פשע.

נשיא בית המשפט המחוזי, או סגן נשיא שהוסמך לכך, נדרש לשקול את מידת הפגיעה בפרטיות לפני מתן הצו. לכן, העובדה שהמשטרה חוקרת עבירה חמורה אינה מספיקה כשלעצמה. עליה להצביע על צורך חקירתי ממשי, והשופט בוחן אם הפגיעה בפרטיות מוצדקת בנסיבות העניין.

להסבר על האיסור הפלילי החל על אזרחים ועל העונש בגינו, ראו את המאמר עבירת האזנת סתר.

מי מוסמך לאשר האזנת סתר של המשטרה?

בהתאם לסעיף 6 לחוק, הבקשה מוגשת על ידי קצין משטרה מוסמך, ונידונה ככלל במעמד צד אחד, ללא נוכחות האדם שמבקשים להאזין לשיחותיו. מטעם המשטרה מתייצב לדיון קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה. הגורם השיפוטי המוסמך הוא נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא שהוסמך לכך.

הצו אמור להגדיר, ככל שהפרטים ידועים מראש, את זהות האדם או הקו שאליהם מותר להאזין, את מקום השיחות או סוגן ואת דרכי ההאזנה שאושרו. היתר להאזנת סתר איננו הרשאה בלתי מוגבלת לאיסוף כל מידע במכשיר הטלפון.

להרחבה בנוסח החוק ובתיקוניו, ראו חוק האזנת סתר במאגר החקיקה של הכנסת.

באילו עבירות ניתן להוציא צו האזנת סתר?

הסמכות הרגילה לפי סעיף 6 מוגבלת לעבירות מסוג פשע, כלומר עבירות שהעונש הקבוע להן חמור משלוש שנות מאסר. היא עשויה להיות רלוונטית, למשל, בחקירות של עבירות סמים חמורות, סחיטה, עבירות נשק, עבירות אלימות חמורות, שוחד ועבירות נוספות העומדות בדרישת החוק.

חשוב להבחין בין חומרת העבירה לבין הצורך הקונקרטי בהאזנה. גם כאשר מדובר בעבירת פשע, על בית המשפט להשתכנע כי ההאזנה נחוצה ושמידת הפגיעה בפרטיות נשקלה. מנגד, אין די בחשד לעבירת עוון כדי להוציא צו חדש מכוח סעיף 6 במסלול הרגיל.

לכמה זמן תקף צו האזנת סתר?

סעיף 6(ה) לחוק קובע כי תקופת ההיתר לא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינתו. ניתן לבקש לחדשו מעת לעת, אך עצם קיומו של היתר קודם אינו פוטר את הרשויות מהצגת הבסיס להמשך ההאזנה.

בעת בחינת חומר חקירה שבו נכללים תוצרי האזנת סתר, יש חשיבות לתאריכי ההיתר, לתקופות החידוש, לזהות המואזנים ולתנאים שנקבעו בכל צו. חריגה מהיקף ההיתר עשויה לעורר טענות ראייתיות ומשפטיות.

האם המשטרה רשאית לבצע האזנת סתר ללא צו?

כן, אך רק במצבים שהחוק מסדיר במפורש. החריג המרכזי בסעיף 7 נוגע למקרה דחוף שבו המפקח הכללי של המשטרה השתכנע כי ההאזנה דרושה למניעת פשע או לגילוי מבצעיו, וכי אין אפשרות לקבל היתר שיפוטי בזמן. במקרה כזה המפכ״ל רשאי להתיר האזנה בכתב לתקופה שאינה עולה על 48 שעות.

על ההיתר הדחוף יש להודיע מיד ליועץ המשפטי לממשלה, הרשאי לבטלו, והחוק מסדיר גם אפשרות לאישור ההאזנה בדיעבד. מדובר במסלול חריג, ולא בדרך עוקפת שגרתית לקבלת צו.

נוסף על כך, סעיף 8 קובע סוגי האזנות שאינן טעונות היתר לפי החוק, ובהן האזנה לשיחה ברשות הרבים בידי מי שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה מוסמך לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים. עצם העובדה ששיחה נערכה מחוץ לבית אינה הופכת כל האזנה למשטרתית למותרת; יש לבחון את הגדרת רשות הרבים ואת תנאי הסעיף.

מה ההבדל בין האזנת סתר, נתוני תקשורת וחיפוש בטלפון?

בהאזנת סתר מדובר בקליטה או בהעתקה של תוכן שיחה באמצעות מכשיר, ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה, בכפוף להגדרות החוק. לעומת זאת, נתוני תקשורת עשויים לכלול נתוני מנוי, מיקום ותעבורה, ולא בהכרח את תוכן השיחה. קבלתם מוסדרת במסגרת חוקית שונה.

חיפוש בחומר שכבר שמור בטלפון נייד הוא פעולה נוספת, שבדרך כלל נבחנת על פי דיני החיפוש בחומר מחשב. העובדה שהמשטרה מחזיקה בטלפון, או שקיבלה צו חיפוש, אינה שקולה בהכרח להיתר להאזין לתקשורת עתידית. הבחנה זו חשובה במיוחד בחקירות טכנולוגיות.

על התנאים לחיפוש בחומר מחשב ראו גם חיפוש משטרתי בטלפון נייד.

האזנה לשיחות בין עורך דין ללקוח

האזנה לשיחה שעליה חלה חסינות ראייתית, ובפרט לשיחות מקצועיות בין עורך דין ללקוח, מעוררת הגנה מוגברת. סעיף 9 לחוק קובע איסור עקרוני, וסעיף 9א מסדיר חריגים מצומצמים למתן היתר כאשר מתקיימים תנאים מיוחדים ביחס לבעל המקצוע ולעבירות המנויות בו.

לפי ההסדר המיוחד, בקשת המשטרה מחייבת, בין השאר, אישור של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה ומנגנוני פיקוח נוספים על חומרי ההאזנה. לכן לא ניתן להסיק מצו רגיל להאזנת סתר כי הוא מתיר גם פגיעה גורפת בשיחות חסויות.

מה קורה אם במהלך האזנת הסתר מתגלה עבירה אחרת?

זו סוגיה משמעותית שנדונה בבית המשפט העליון ברע״פ 1089/21 מדינת ישראל נ׳ אליצור אטיאס. ההליך עסק בשאלה אם תוצרי האזנה שהושגו כדין לצורך חקירת פשע יכולים לשמש להוכחת עבירה מסוג עוון. נקבע כי הוראות סעיף 13 מאפשרות, בעיקרון, שימוש בהאזנה חוקית להוכחת כל עבירה בהליך פלילי, אך יש לבחון את התנאים והמגבלות של הצו.

בהנחיית המשנה לפרקליט המדינה שפורסמה בעקבות פסק הדין הובהר כי כאשר מתגלה במהלך ההאזנה עבירה חדשה ושונה באופן מהותי מזו שלשמה ניתן הצו, עשוי להידרש לפנות לבית המשפט ולבקש הרחבה של ההיתר. במילים אחרות: ההיתר המקורי אינו בהכרח פותח פתח לחקירה בלתי מוגבלת של כל נושא חדש.

לא מדובר בטענה טכנית בלבד. בתיק פלילי ניתן לבדוק אילו עבירות פורטו בבקשה המקורית, מה נכתב בהחלטת השופט, מתי התגלה החשד החדש והאם המשטרה שבה לבית המשפט כנדרש.

לקריאת ההנחיה המקצועית בעקבות רע״פ אטיאס ראו הנחיית המשנה לפרקליט המדינה באתר משרד המשפטים.

האם מותר למשטרה להשתמש ברוגלות להאזנת סתר?

השימוש בתוכנות חדירה ובכלי מעקב טכנולוגיים מעלה שאלות משפטיות שונות מאלה של האזנה מסורתית לקו טלפון. יש לבחון איזה מידע נאסף בפועל, מה התירה ההחלטה השיפוטית, האם מדובר בתקשורת בזמן אמת או במידע שהיה שמור במכשיר, והאם הכלי הופעל בהתאם לסמכות.

דוח צוות מררי ודוחות ביקורת מאוחרים יותר עסקו במגבלות המשפטיות והטכנולוגיות של אמצעים אלה. בינואר 2026 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על הפיקוח והבקרה של המשטרה בשימוש בהאזנות סתר ובנתוני תקשורת. הדוח מדגיש את הצורך בבקרה אפקטיבית על כלים בעלי פוטנציאל משמעותי לפגיעה בזכויות הפרט.

על כן, עצם קיומו של צו האזנת סתר אינו מוכיח שכל פעולת איסוף שביצעה מערכת טכנולוגית הייתה מותרת. הבדיקה חייבת להתייחס לצו הספציפי, ליכולות האמצעי ולהיקף המידע שהופק בפועל.

ראו גם דוח מבקר המדינה על הפיקוח והבקרה של המשטרה ואת דוח צוות מררי.

האם ראיות שהושגו בהאזנת סתר לא חוקית קבילות?

סעיף 13 לחוק האזנת סתר קובע כלל פסילה ראייתי מפורש ביחס לדברים שנקלטו בהאזנה בניגוד לחוק, ולצידו חריגים. בין היתר, החוק מאפשר במקרים מסוימים לקבל את הראיה בהליך בשל עבירה לפי חוק האזנת סתר, או בהליך בשל פשע חמור כאשר בית המשפט קבע, מטעמים מיוחדים, כי הצורך להגיע לחקר האמת גובר בנסיבות העניין על הפגיעה בפרטיות, בכפוף לתנאים נוספים.

ההבחנה בין האזנה אסורה לבין שימוש שחורג מצו שניתן כדין היא מהותית. בנוסף, עצם הקבילות אינה מונעת טענות בדבר משקל הראיה, דרך הפקתה, שלמותה או פגיעה בזכויות הנאשם. בכל תיק יש לבחון את המהלך החקירתי ואת הממצאים לפי נסיבותיו.

כיצד בוחנים חוקיות של האזנת סתר בתיק פלילי?

הסנגור צריך לבחון תחילה את עצם הסמכות: איזו עבירה נחקרה בעת הגשת הבקשה, מי הגיש אותה ומי אישר את הצו. לאחר מכן יש לבדוק את ההיתר המקורי, את כל ההארכות, את מגבלותיו, את מועדי ההקלטה ואת אופן הפקת התמלילים והמידע.

חשוב לבחון גם אם נחשפו במהלך ההאזנה שיחות חסויות, אם נאסף מידע שאינו קשור לחקירה, ואם היה פער בין הצו לבין האמצעי הטכנולוגי שהופעל. שאלות אלה עשויות להשליך על בקשות לגילוי חומר, על טענות לקבילות ועל ניהול ההליך.

ראוי להדגיש: ברוב המקרים חשוד אינו יודע בזמן אמת שמתבצעת האזנה לשיחותיו. הבחינה המשפטית נעשית כאשר נודע על הפעולה או כאשר תוצרי ההאזנה משמשים כחלק מחומר החקירה והראיות.

שאלות ותשובות נפוצות

האם המשטרה יכולה להאזין לשיחות טלפון בלי צו?

בדרך כלל נדרש היתר שיפוטי לפי סעיף 6 לחוק. סעיף 7 מאפשר למפכ״ל להתיר האזנה דחופה בכתב עד 48 שעות בתנאים מחמירים, וסעיף 8 מסדיר האזנות מסוימות שאינן טעונות היתר.

מי נותן צו האזנת סתר למשטרה?

נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא שהוסמך לכך, בעקבות בקשת קצין משטרה מוסמך ובכפוף לבחינת הצורך בהאזנה והפגיעה בפרטיות.

לכמה זמן אפשר להאזין לפי צו?

תקופת צו לפי סעיף 6 לא תעלה על שלושה חודשים. ניתן לבקש הארכות, בכפוף להחלטות נוספות.

האם אפשר להאזין לשיחת עורך דין ולקוח?

שיחות חסויות זוכות להגנה מוגברת. סעיף 9א מאפשר חריגים מצומצמים בלבד ובהתקיים תנאים ואישורים מיוחדים.

האם האזנת סתר חוקית יכולה לשמש ראיה לעבירה אחרת?

עקרונית כן, לפי סעיף 13(ג1), אך יש לבחון את מגבלות הצו ואת השאלה אם היה צריך לבקש הרחבתו. הלכת אטיאס עסקה בדיוק בסוגיה זו.

מה ההבדל בין האזנת סתר לחיפוש בטלפון?

האזנת סתר עוסקת בקליטת תוכן שיחות לפי חוק האזנת סתר, בעוד חיפוש במידע השמור בטלפון נבחן לפי דיני החיפוש בחומר מחשב. לא מדובר באותו צו או באותה סמכות.

סיכום

האזנת סתר בידי המשטרה היא כלי חקירה משמעותי המוסדר בחוק האזנת סתר, אך הפעלתו כרוכה במגבלות של סמכות, מטרה, משך ותנאים. הכלל הוא היתר שיפוטי לצורך חקירת עבירות מסוג פשע; החריגים להאזנה ללא צו מוגדרים ומצומצמים. לצד זאת, נדרשת זהירות מיוחדת כאשר מדובר בשיחות חסויות, בעבירות חדשות שמתגלות במהלך ההאזנה ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

אם תוצרי האזנת סתר נכללים בחומר החקירה בעניינך, חשוב לבדוק האם ההיתר ניתן כדין, אם המשטרה פעלה בגבולות הצו ומה המשמעות הראייתית של חריגות אפשריות. עורך דין ברוך גדע, מומחה למשפט פלילי ויוצא פרקליטות מחוז חיפה, מעניק ייעוץ וייצוג לחשודים ולנאשמים בכל הארץ. לקבלת ייעוץ משפטי, התקשרו ל־055-6601981 או השאירו פרטים בטופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.