הגנה עצמית במשפט הפלילי

עודכן: 29 באוק׳

הגנה עצמית היא סייג לאחריות פלילית, המאפשר בנסיבות המתאימות להדוף תקיפה שלא כדין כדי להגן על החיים, הגוף, החירות או הרכוש, של האדם המתגונן או של אדם אחר. כאשר מתקיימים תנאי ההגנה, המעשה אינו מקים אחריות פלילית. עם זאת, העובדה שהצד השני התחיל בעימות אינה מכשירה כל תגובה: יש לבחון מה הייתה הסכנה בזמן המעשה, האם השימוש בכוח היה נחוץ והאם עוצמתו הייתה סבירה.
נחקרת לאחר שניסית להגן על עצמך? דווקא במקרים כאלה, ההבדל בין התגוננות מותרת לבין עבירת אלימות עשוי להימצא בשניות בודדות: מתי החל האיום, מתי נפסק, ומה עשית בכל שלב. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהם תנאי ההגנה העצמית, כיצד מוכיחים אותה, מה ההבדל בינה לבין חוק דרומי ומה חשוב לעשות כבר בשלב החקירה.
הגנה עצמית במשפט הפלילי - לשון חוק העונשין
טענת הגנה עצמית מעוגנת בסעיף 34י לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, אשר קובע כדלקמן:
"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".
לצד סעיף זה, סעיף 34טז לחוק קובע כי ההגנה לא תחול כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. לכן, אין די באמירה "הגנתי על עצמי". נדרשת תשתית עובדתית שמאפשרת לבחון את התנאים המצטברים שנקבעו בחוק ובפסיקה.
יסודות טענת הגנה עצמית במשפט הפלילי
מקובל לבחון שישה תנאים מרכזיים. התנאים קשורים זה בזה, ויש לבחון אותם לפי נסיבות האירוע בזמן אמת:
1 תקיפה שלא כדין
נדרשת תקיפה בלתי חוקית. גם איום קונקרטי בתקיפה, היוצר סכנה מיידית לפגיעה, עשוי להיכלל בבחינה זו; אין חובה להמתין לספיגת המכה הראשונה. מנגד, עלבון או ויכוח כשלעצמם אינם מקימים זכות להפעיל כוח. פעולה חוקית של שוטר או מאבטח אינה הופכת לתקיפה שלא כדין רק משום שאינה רצויה למי שנעצר. כאשר נטען להפעלת כוח בלתי חוקית או מופרזת, יש לבחון את הפעולה המסוימת ואת יתר תנאי ההגנה.
2 סכנה מוחשית לחיים, לגוף, לחירות או לרכוש
הסכנה צריכה להיות ממשית, ולא חשש כללי מפני אדם מסוים. בוחנים, בין היתר, את התנהגות התוקף, המרחק בין הצדדים, חפץ שהוחזק בידו, מספר התוקפים ופערי הכוחות. אין הכרח שהמתגונן כבר נפצע; השאלה היא איזו סכנה נשקפה בזמן שבחר לפעול.
3 מיידיות
הפעולה צריכה להיות דרושה להדיפת הסכנה בזמן שהיא מתרחשת או עומדת להתממש. ההגנה מסתיימת כאשר אין עוד צורך להתגונן. לכן, גם אם הדיפה ראשונה הייתה מוצדקת, המשך הכאה לאחר שהתוקף חדל לתקוף עלול להיחשב לעבירה. חזרה לזירה כדי "לסגור חשבון" אינה נהנית מהגנה רק משום שקדם לה אירוע אלים.
4 היעדר כניסה פסולה למצב
החוק שולל את ההגנה ממי שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה, תוך שצפה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. מדובר בשני רכיבים שיש לבחון יחד. עצם קיומו של ויכוח קודם אינו שולל אוטומטית את ההגנה. גם שינוי חריף ובלתי צפוי באופי העימות, או ניסיון ברור להפסיקו שהצד האחר מתעלם ממנו, עשויים להשפיע על הניתוח.
5 נחיצות
יש לבחון אם היה צורך להשתמש בכוח, ואם ניתן היה להדוף את התקיפה בדרך יעילה שפגיעתה פחותה. אפשרות ממשית ובטוחה להתרחק עשויה להיות רלוונטית. עם זאת, אין להסיק מהאפשרות התיאורטית לברוח שההגנה נשללת בכל מקרה: יש לבדוק את הזמן שעמד לרשות המתגונן, נתיב היציאה והסיכון שהיה כרוך בו. שאלה זו שייכת בעיקר לבחינת הנחיצות, לצד יתר תנאי ההגנה.
6 סבירות ומידתיות
נדרש יחס ראוי בין הפגיעה שנשקפה מהתקיפה לבין הפגיעה הצפויה מפעולת ההתגוננות. אין מדובר בחישוב טכני של "מכה מול מכה", אך גם פחד אינו מצדיק כל אמצעי. שימוש בכוח שעלול להמית כתגובה לדחיפה קלה בלבד יתקשה לעמוד בתנאי זה. מנגד, סכנה חמורה ומיידית, מספר תוקפים או פערי כוחות משמעותיים עשויים להצדיק תגובה אחרת.
מתי טענת הגנה עצמית לא תתקבל?
הטענה עלולה להידחות כאשר לא נשקפה סכנה מוחשית, כאשר הייתה דרך מעשית ובטוחה להדוף אותה בפגיעה פחותה, כאשר התגובה חרגה מן הסביר או כאשר המתגונן יצר את התקיפה בהתנהגות פסולה תוך צפיית התפתחותה. גם שימוש בכוח לאחר שהסכנה חלפה עשוי לשלול את ההגנה ביחס לאותו שלב של האירוע.
לצורך הדוגמה, אדם שהרחיק ממנו תוקף, ולאחר שהתוקף נסוג רדף אחריו והכה אותו, עשוי להימצא במצב שונה ממי שהמשיך להדוף תקיפה פעילה. לכן חשוב לבחון את רצף האירוע, ולא להסתפק בשאלה מי התחיל או מי נפגע יותר.
הגנה על אדם אחר והגנה על רכוש
סעיף 34י חל גם על הגנה על הזולת. מי שפועל כדי להפסיק תקיפה של בן משפחה או של אדם זר עשוי ליהנות מהסייג, בכפוף לאותם תנאים. עצם הרצון לעזור אינו מספיק: יש לבחון אם נשקפה סכנה ומה היה הכוח הדרוש להדיפתה.
החוק מגן גם על רכוש, אך אינו מתיר לפגוע באדם ללא גבול כדי למנוע אובדן רכוש. יש להבחין בין פעולה הנחוצה בזמן הפגיעה לבין ענישה של מי שכבר נמלט, ובין ההגנה הכללית לבין ההסדר המיוחד של הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר.
חוק דרומי - הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר
סעיף 34י1 לחוק העונשין קובע הסדר מיוחד למעשה הדרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית מגורים, לבית עסק או למשק חקלאי מגודר, של המתגונן או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה. ההסדר עשוי לחול גם על ניסיון להתפרץ או להיכנס כאמור.
הבדל מרכזי נוגע למבחן הסבירות: בהגנה העצמית הכללית ההגנה נשללת כאשר המעשה אינו סביר בנסיבות העניין. בהסדר המיוחד היא נשללת כאשר המעשה היה לא סביר בעליל לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס. גם כאן אין היתר אוטומטי לירי, לדקירה או לכל פגיעה אחרת.
נוסף על כך, ההגנה המיוחדת אינה חלה אם האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שצפה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. עצם התרחשותו של עימות סמוך לבית אינה מספיקה: צריך לבדוק אם התקיימו תנאי הסעיף, לרבות הכוונה לבצע עבירה והצורך המיידי בהדיפה.
הגנה עצמית בקטטה ובתיקי אלימות במשפחה
הכותרת "קטטה הדדית" אינה מסיימת את הבדיקה. יש לברר כיצד התחיל העימות, האם אחד המשתתפים ניסה להפסיקו, האם חל שינוי בעוצמת הסכנה ומה הייתה תגובתו בכל שלב. גם חבלה קשה שנגרמה לתוקף אינה מכריעה לבדה אם ההתגוננות הייתה מוצדקת.
בתיקי אלימות במשפחה חשוב לבדוק גם את הרקע המתועד: פניות קודמות למשטרה, הודעות מאיימות, חבלות והסברים על רצף האירוע. אלימות קודמת עשויה לסייע בהבנת הסכנה בזמן אמת, אך אינה מחליפה את הצורך לבחון את תנאי ההגנה ביחס למעשה המסוים.
שימוש בסכין או בנשק לצורך הגנה עצמית
יש להבחין בין חוקיות ההחזקה של האמצעי לבין חוקיות השימוש בו באירוע. נשיאת סכין "ליתר ביטחון" אינה הופכת למותרת רק בשל חשש כללי מתקיפה. להרחבה בנושא ההחזקה ראו את המאמר על החזקת סכין או אגרופן.
גם רישיון לנשק אינו היתר להשתמש בו בכל עימות. שימוש באמצעי שעלול לגרום לפגיעה קשה מחייב בדיקה קפדנית של הסכנה, החלופות ורגע הפסקת האיום. קבלת טענת הגנה ביחס לפעולה מסוימת אינה מעניקה בהכרח פטור מעבירה נפרדת של החזקה אסורה.
הגנה עצמית מדומה - מה קורה כשהסכנה לא הייתה כפי שנראתה?
לעיתים מתברר בדיעבד שהסכנה הייתה שונה מכפי שהמתגונן תפס אותה. במקרים כאלה עשויה להתעורר טענה של הגנה עצמית מדומה, הנבחנת בשילוב סעיף 34י עם סעיף 34יח לחוק העונשין, העוסק בטעות במצב דברים.
אין די בתחושת פחד כללית. יש לברר מה בדיוק האדם דימה שמתרחש, האם מדובר בטעות כנה, והאם אילו המציאות הייתה כפי שדימה אותה היו מתקיימים תנאי ההגנה. בעבירת רשלנות נדרשת גם סבירות הטעות. הודעות בזמן אמת, תיעוד הזירה ותנועות המעורבים עשויים להיות משמעותיים בבחינה זו.
מי צריך להוכיח הגנה עצמית?
אין לדרוש מנאשם להוכיח הגנה עצמית מעבר לספק סביר. סעיף 34כב(ב) לחוק העונשין קובע כי כאשר מתעורר ספק סביר בדבר קיומו של סייג לאחריות פלילית והספק לא הוסר, הסייג חל.
עם זאת, העלאת הטענה לבדה אינה מספיקה. נדרשת תשתית ראייתית המעוררת ספק סביר לגבי התקיימות תנאי ההגנה. התשתית יכולה להילמד גם מראיות התביעה, ולא רק מעדות הנאשם. משום כך, יש חשיבות רבה לבדיקת הסרטונים, העדויות והממצאים, ולבחינת ההתאמה ביניהם.
פסיקה בנושא הגנה עצמית - מדוע השניות שלפני הפגיעה חשובות?
בעניין ניר סומך, ע"פ 4784/13 סומך נ' מדינת ישראל, שניתן ביום 18.2.2016, נדונה טענת הגנה עצמית בעקבות ירי שהביא למותו של אדם. סומך זוכה מחמת הספק ברוב דעות. פסק הדין ממחיש עד כמה המסקנה תלויה בבירור ההתרחשות המדויקת ברגעי העימות ובאפשרות שנותר ספק סביר לגבי תנאי ההגנה.
המשמעות המעשית היא שאין להסתפק בתוצאה הקשה של האירוע או בתיאור כללי של סכסוך קודם. יש לבחון את הסכנה בעת הפעולה ואת האפשרויות שעמדו בפני המתגונן. אין ללמוד מפסק הדין שכל ירי על רקע תחושת איום ייחשב להגנה עצמית.
איך מבססים טענת הגנה עצמית כבר בחקירה?
חקירת המשטרה היא שלב מרכזי בגיבוש התמונה העובדתית. לפני מסירת גרסה מומלץ לממש את הזכות להיוועץ בעורך דין ולקבל ייעוץ לפני חקירה. הייעוץ נועד לסייע במסירת תיאור אמת מדויק של האירוע ובהצבעה על ראיות רלוונטיות.
בין הראיות שכדאי לשמר ולהביא לידיעת הסנגור: סרטוני מצלמות אבטחה, לרבות הדקות שלפני העימות ולאחריו; תצלומי חבלות ומסמכים רפואיים; פרטי עדים; הודעות ואיומים קודמים; ותיעוד פניות למוקד המשטרה. כדאי לפעול במהירות לשימור סרטונים, שכן מערכות צילום עשויות למחוק חומר באופן אוטומטי.
חשוב לתאר את רצף הדברים: מה עשה הצד השני, מה נראה בידיו, היכן עמדו המעורבים, מדוע נדרש הכוח ומתי נפסק השימוש בו. אין לנחש פרטים שאינם זכורים, לתאם עדויות, לערוך סרטונים או למחוק התכתבויות. גם העדר חבלה אצל המתגונן אינו שולל כשלעצמו את הטענה, אך יש לבחון אותו לצד יתר הראיות.
מהצלחות המשרד - סגירת תיק לאחר העלאת טענת הגנה עצמית
לקוחת המשרד נחקרה בחשד לתקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש. בהמשך, לאחר קבלת מכתב יידוע, משרדנו פנה לתביעה במסגרת הליך שימוע. בבקשה הוצגו, בין היתר, הרקע של אלימות מתמשכת, הטענה כי פעולתה הייתה תגובה אינסטינקטיבית מתוך הגנה עצמית ונסיבותיה האישיות.
לאחר בחינת הטענות ופגישה עם התובע המטפל, הורתה התביעה על גניזת התיק ללא הגשת כתב אישום. מדובר בהחלטת תביעה בנסיבות אותו מקרה, ולא בזיכוי שיפוטי. לקריאת סיפור המקרה המלא.
מה קורה כאשר ההתגוננות חרגה מן המותר?
כאשר אחד מתנאי ההגנה אינו מתקיים, ייתכן שתיקבע אחריות פלילית. עם זאת, גם אז יש חשיבות לנסיבות שבהן בוצע המעשה. סעיף 40ט(א)(9) לחוק העונשין מאפשר להביא בחשבון בשלב הענישה קרבה לסייג לאחריות פלילית, בהתאם לממצאים שנקבעו.
יש להבחין בין הכרה בהגנה עצמית, השוללת אחריות פלילית למעשה, לבין הקלה בעונש בשל נסיבות הקרובות להגנה. לא כל תגובה שנעשתה לאחר תקיפה מצדיקה זיכוי, ולא כל דחייה של ההגנה מייתרת את בחינת נסיבות האירוע.
שאלות ותשובות על הגנה עצמית
מה נחשב הגנה עצמית לפי החוק?
מעשה שנדרש באופן מיידי להדיפת תקיפה שלא כדין, שממנה נשקפה סכנה מוחשית לחיים, לגוף, לחירות או לרכוש, של המתגונן או של אדם אחר. נבחנים גם נחיצות הפעולה, סבירותה והאם המתגונן הביא לתקיפה בהתנהגות פסולה תוך צפיית התפתחות הדברים.
האם מותר להחזיר מכה למי שתקף ראשון?
רק כאשר הכוח נחוץ להדיפת סכנה ותנאי ההגנה מתקיימים. העובדה שהאחר תקף ראשון אינה מתירה נקמה או המשך הכאה לאחר שהסכנה חלפה.
האם חייבים להיפגע לפני שמותר להתגונן?
לא. גם איום קונקרטי היוצר סכנה מוחשית ומיידית עשוי להצדיק התגוננות. חשש כללי או ויכוח בלבד אינם מספיקים.
האם חייבים לברוח לפני שמפעילים כוח?
אפשרות ממשית ובטוחה להתרחק רלוונטית לבחינת הנחיצות והסבירות. אין להסתפק באפשרות תיאורטית: בוחנים את תנאי המקום, הזמן והסיכון שהיה כרוך בהתרחקות.
האם מותר להשתמש בכוח כדי להגן על אדם אחר?
כן, כאשר מתקיימים תנאי ההגנה. סעיף 34י חל גם על הגנת חייו, גופו, חירותו ורכושו של הזולת.
האם חוק דרומי מתיר לירות בכל פורץ?
לא. נדרש צורך מיידי בהדיפה והתקיימות יתר תנאי סעיף 34י1. ההגנה אינה חלה אם המעשה היה לא סביר בעליל בנסיבות העניין.
האם הגנה עצמית יכולה להביא לסגירת תיק לפני משפט?
כן. ראיות התומכות בטענה עשויות להשפיע על החלטת המשטרה או התביעה, ובמקרה המתאים להביא לסגירת התיק. התוצאה תלויה בתשתית הראייתית ובנסיבות המקרה.
האם צריך להוכיח הגנה עצמית מעבר לספק סביר?
לא. אם התעורר ספק סביר בדבר קיומו של הסייג והספק לא הוסר, הסייג חל. נדרשת תשתית ראייתית; אמירה כללית שהמעשה נעשה להגנה עצמית אינה מספיקה.
נחקרת לאחר שהגנת על עצמך? חשוב לבחון את האירוע כבר עכשיו
הגנה עצמית היא אחת מטענות ההגנה במשפט הפלילי, לצד סייגים נוספים ובהם הגנת הצורך. בחירת קו ההגנה מחייבת בדיקה של חומר החקירה ושל הנסיבות בזמן אמת. משרדו של עורך דין ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מעניק ייעוץ וייצוג לחשודים ולנאשמים בתיקי אלימות ובכל שלבי ההליך הפלילי.
אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בעקבות אירוע שבו פעלת להגנתך, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מנוסה לבחינת האפשרויות המשפטיות. ניתן ליצור קשר ישירות עם עורך דין ברוך גדע, 24 שעות ביממה 6 ימים בשבוע, במספר 055-6601981, או השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך זמן קצר.
.jpg)


