Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
compress bg (1).webp
עורך דין ברוך גדע
055-660-1981
ייעוץ, ליווי וייצוג בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ
עורך דין פלילי ברוך גדע
לייעוץ התקשרו 055-660-1981 או השאירו פרטים:
-אודות הכותב-
עורך דין ברוך גדע

עו"ד ברוך גדע, מייסד המשרד, בוגר תואר ראשון במשפטים, יוצא פרקליטות מחוז חיפה ומומחה בייעוץ, ליווי וייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. 

לקריאה נוספת

-לקוחות ממליצים-

טענות הגנה במשפט הפלילי


הגנות במשפט הפלילי
הגנות במשפט הפלילי

טענות הגנה במשפט הפלילי קבועות בסימן ב' שבפרק ה'1 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בעגה המקצועית, טענות הגנה במשפט הפלילי נקראות "סייגים לאחריות פלילית". בניגוד לטענות מקדמיות בהליך הפלילי, אשר תוצאתן ביטול כתב האישום או שינויו, כאשר טענת הגנה מתקבלת או מקימה ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם, אזי בית המשפט יזכה את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מציג את טענות ההגנה המרכזיות המצויות בחוק. מפאת העובדה שכל טענה היא בבחינת נושא בפני עצמו, בכתבה זו לא יפורטו התנאים הקבועים בפסיקה לצורך קבלת הטענה, שכן קצרה היריעה להרחיב אודות כל אחת מהטענות.


טענות הגנה במשפט הפלילי – קטינות:

סייג הקטינות קובע כי לייחס לקטין שטרם מלאו לו 12 שנים אחריות בגין עבירה פלילית. סייג הקטינות מעוגן בסעיף 34ו לחוק, הקובע כדלקמן:

"לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים".

טענות הגנה במשפט הפלילי – העדר שליטה:

סייג העדר שליטה עניינו בכך שלא ניתן להרשיע אדם אשר ביצע עבירה, אם תוך כדי ביצועה לא הייתה לאותו אדם שליטה על תנועותיו הגופניות. כך למשל: הורה שמתוך שינה מוחץ את ילדו. סייג העדר שליטה מעוגן בסעיף 34ז, הקובע כדלקמן:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה".

אי שפיות הדעת:

מדובר באחד הסייגים המוכרים והמורכבים ביותר. באופן כללי, עניינו של סייג זה בכך שלא ניתן להרשיע אדם שבשעת המעשה סבל ממחלת נפש. סייג אי שפיות הדעת מעוגן בסעיף 34ח לחוק, בזו הלשון:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה".

סייג השכרות:

סייג השכרות כולל מספר תתי סעיפים, אשר קצרה היריעה מלפרט על כולם. באופן כללי, הסייג עוסק בכך שלא ניתן להרשיע אדם אשר היה שיכור בעת ביצוע עבירה, כל עוד נכנס למצב השכרות שלא בידיעתו (לדוגמה: אדם שסיממו אותו בלא ידיעתו וביצע עבירה).

סייג השכרות מעוגן בסעיף 34ט בחוק העונשין, הקובע כך:

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה, "מצב של שכרות" - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

לחצו כאן לקריאה נוספת אודות הגנת השכרות במשפט הפלילי.


הגנה עצמית:

טענת הגנת עצמי במשפט הפלילי עולה בתיקי אלימות, כאשר שני הצדדים תקפו אחד את השני. חשוב להדגיש כי טענת הגנת עצמי אינה מהווה כר פורה לביצוע עבירות אלימות ועל מנת לעמוד בסייג זה יש להראות כי מתמלאים כלל התנאים שנקבעו בפסיקה. פסק הדין המנחה העוסק בסוגיה זו ניתן בעניינו המפורסם של ניר סומך. סייג הגנה עצמית מעוגן בסעיף 34י לחוק העונשין, הקובע כדלקמן:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".

מעוניינים לדעת עוד? לחצו כאן לקריאה בהרחבה אודות טענת הגנה עצמית במשפט הפלילי.

הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר:

הגנת בית מגורים ומשק חקלאי קובעת כי אדם לא יישא באחריות פליליות מקום בו פורץ נכנס לביתו. סעיף זה מוכר כ"חוק דרומי" וזאת מכיוון שנחקק בשנת 2008 על רקע פרשת שי דרומי. סייג זה מעוגן בסעיף 34י1 בחוק, להלן לשון הסעיף:

"(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –
(1) המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
(ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי".

צורך:

הגנת צורך מעוגנת בסעיף 34יא לחוק העונשין, הקובע כדלקמן:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו".

כורח:

הגנת כורח עוסקת במצבים שבהם אדם ביצע עבירה פלילית רק בשל העובדה שאולץ לעשות כך, שמא יפגעו בו באופן מיידי. לדוגמה: נהג שנענה לדרישת אדם אחר ודורס למוות אדם נוסף, וזאת תוך כדי שהאחר הצמיד לנהג אקדח לראשו. סייג הכורח מעוגן בסעיף 34יב לחוק הקובע כך:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך".

צידוק:

הגנת הצידוק נועדה להגן על שלל מצבים אשר מבחינת מיהות מבצע העבירה, לא ניתן יהיה לייחס למבצע העבירה אחריות פלילית. למשל, רופא מנתח שטעות מקצועית הביאה למותו של אדם, ספורטאי שהביא לפציעתו או מותו של אדם אחר תוך כדי פעילות ספורטיבית ועוד. סייג הצדיק מעוגן בסעיף 34יג לחוק, הקובע כך:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם".

זוטי דברים

סייג זה קובע, כי גם אם אדם ביצע עבירה פלילית, לא ניתן לייחס לו אחריות פלילית אם מדובר במקרה קל-ערך. למשל: גניבת מסטיק מהמכולת. סייג זוטי דברים מעוגן בסעיף 34יז, הקובע כדלקמן:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

לקריאה נוספת אודות הגנת זוטי דברים במשפט הפלילי לחצו כאן.


טעות במצב דברים:

טעות במצב דברים הוא מצב שבו אדם ביצע עבירה פלילית, אולם העבירה נעשתה אך בשל תפיסה סובייקטיבית מוטעית מבחינה עובדתית. למשל, אדם שתקף אדם אחר, בשל העובדה שחשד שמדובר במחבל. אף אם יתברר לאחר מכן שהנתקף אינו מחבל – ייתכן ותעמוד לתוקף טענת טעות במצב דברים. טענת הגנה זו מעוגנת בסעיף 34 יח לחוק, הקובע כך:

"(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב)".

טעות במצב משפטי

באופן כללי, טענות לפיהן אדם לא היה מודע לכך שמעשיו מגלמים עבירה – אינן מתקבלות. יחד עם זאת, במקרים שבהם הנאשם יוכיח כי העבירה אשר בוצעה על ידו נעשתה לאחר שבירר אם מדובר בעבירה, בדק ואף הסתמך על ייעוץ / חוות דעת שניתנו לו – אזי לא ניתן יהיה לייחס לאותו אדם אחריות פליליות בגין העבירה. הגנת טעות במצב משפטי מעוגנת בסעיף 34יט לחוק, הקובע כדלקמן:

"לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר".

הגנה על רשות שופטת

טענת הגנה זו מקנה חסינות מפני העמדה לדין פלילי לשופטים, רשמים ובעלי תפקידים הנושאים אופי שיפוטי, אם מכוח תפקידם עברו עבירה פלילית. למשל: שופט אשר במהלך דיון בוחן ראיה חפצית כגון סמים או נשק – ברי לכל כי לא ניתן יהיה להרשיעו לדין בגין החזקת נשק או עבירת סמים. הגנה על רשות שופטת מעוגנת בסעיף 34כ וקובעת בזו הלשון:

"נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו".

יש לכם שאלה שנוגעת לטענות הגנה במשפט הפלילי? זקוקים לייעוץ, ליווי או ייצוג משפטי במסגרת הליך פלילי?

עורך דין ברוך גדע, עוסק במשפט הפלילי ובתחום זה בלבד. אם יש לכם שאלה הקשורה למשפט הפלילי בכלל או בנוגע להגנות שבחוק בפרט, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לייעוץ ראשוני מקצועי, אמין ובגובה העיניים. במקרי חירום, עורך דין ברוך גדע זמין 24 שעות ביממה שישה ימים בשבוע. ניתן ליצור קשר עם משרדנו במספר 055-6601981, או השאירו פרטים ואנו נחזור תוך זמן קצר.

Comments


bottom of page