Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
compress bg (1).webp
עורך דין ברוך גדע
055-660-1981
ייעוץ, ליווי וייצוג בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ
עורך דין פלילי ברוך גדע
לייעוץ התקשרו 055-660-1981 או השאירו פרטים:
-אודות הכותב-
עורך דין ברוך גדע

עו"ד ברוך גדע, מייסד המשרד, בוגר תואר ראשון במשפטים, יוצא פרקליטות מחוז חיפה ומומחה בייעוץ, ליווי וייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. 

לקריאה נוספת

-לקוחות ממליצים-

הגנת השכרות במשפט הפלילי


הגנת השכרות במשפט הפלילי
הגנת השכרות במשפט הפלילי

הגנת השכרות במשפט הפלילי מעוגנת בסעיף 34ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ונחשבת לאחת מטענות הגנות במשפט הפלילי המורכבות להוכחה. על מנת להבין מדוע מצב של שכרות נחשבת להגנה לאדם שביצע עבירה או נאשם בביצועה, חשוב לציין תחילה כי על מנת להרשיע אדם בעבירה פלילית, על התביעה להוכיח כי אותו אדם ממלא אחר יסודות העבירה. רוב העבירות הפליליות כוללות שני יסודות: היסוד האחד, הוא היסוד העובדתי. היסוד האחר, הוא היסוד הנפשי. היסוד הנפשי מבטא את המחשבה הפלילית של מבצע העבירה. לכן, כאשר אדם שרוי במצב של שכרות, לא ניתן לייחס לו מחשבה פלילית וסייג השכרות עשוי לסייע להגנתו, וזאת מכיוון שיסודות העבירה לא התגבשו. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהו סייג השכרות, מהם התנאים לתחולתו וכיצד הוא יכול לסייע במסגרת ניהול הליכים פליליים.



הגנת השכרות במשפט הפלילי – מתי אדם נחשב "שיכור"?

המונח שכרות מוגדר בסעיף 34ט(ד) לחוק כך:

"מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה".

הנה כי כן, על מנת שהגנת השכרות תסייע לנאשם, עליו להיות במצב של שכרות ממשית, עקב שתיית אלכוהול או שימוש בסם, אשר בשל צריכתם היה הוא חסר יכולת של ממש להבין את מעשיו הפסולים.



הגנת השכרות בחוק העונשין

כפי שצוין, הגנת השכרות מעוגנת בסעיף 34ט בחוק העונשין, אשר קובע כדלקמן:

“(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה, “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה”.


מהם התנאים לתחולת הגנת השכרות?

על מנת להוכיח כי אדם היה במצב של שכרות בעת ביצוע העבירה, עליו להראות כי:

  1. הנאשם היה נתון תחת השפעת חומר אלכוהולי או סם בעת ביצוע העבירה.

  2. על הנאשם להוכיח כי אחד משלושת המצבים הבאים מתקיימים בעניינו

  • הנאשם היה חסר יכול של ממש להבין את המעשה.

  • הנאשם היה חסר יכולת של ממש להבין את הפסול במעשה.

  • הנאשם היה חסר יכולת של ממש להימנע מעשיית המעשה.

בנוסף, מבחינה משפטית, על הנאשם להוכיח קשר סיבתי בין החומר המשכר לבין אחד מהמצבים המתוארים לעיל.



מתי סייג השכרות חל?

למעשה, החוק עורך הבחנה בין שלושה מצבים:

  1. מצב בו אדם ביצע עבירה, אולם אותו אדם היה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא בדעתו, למשל: במצב בו סיממו את האדם בלא ידיעתו. במצב זה, הגנת השכרות חלה ואותו אדם יהיה פטור מאחריות פלילית באופן מלא.

  2. מצב בו אדם הכניס את עצמו למצב של שכרות באופן מכוון כדי לבצע את העבירה – במצב שכזה, על מנת ש"חוטא לא יהא נשכר", אותו אדם אחראי לכל עבירה אותו יבצע אפילו אם נעשתה בלא מחשבה פלילית.

  3. במצב בו אדם הכניס את עצמו למצב של שכרות, החוק מבדיל בין שני מצבים: אם מדובר בעבירת התנהגות, אזי יראו את אותו נאשם כמי שביצע את העבירה במחשבה פלילית ולפיכך, הוא אחראי על מעשיו באופן מלא. אם מדובר בעבירת תוצאה – אזי המחוקק הגביל את היסוד הנפשי של אדישות.


תחולת סייג השכרות בעבירות מסוג מטרה

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון שניתנה ברע"פ 6382/11 בעניין קאדריה, כאשר מדובר בעבירות מסוג עבירות מטרה שבהן נדרש להוכיח יסוד נפשי מוגבר, אזי לא ניתן להרשיע את האדם השיכור אף אם נכנס למצב של שכרות מרצונו ובדעתו, שכן הוא לא יכול לגבש את יסוד המטרה/הכוונה. דוגמאות לעבירות מסוג מטרה: מעשה מגונה, עבירת איומים, פריצה ברכב בכוונה לגנוב ועוד.



הגנת השכרות – מהו רף ההוכחה?

כפי שניתן לראות, לפי סעיף 34ט(ה) לחוק, ייתכנו מצבים בהם סייג השכרות יחול גם כאשר מדובר בשכרות חלקית. עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל נאשם שיעלה טענה שהשקו אותו או סיממו אותו יזכה להגנת השכרות. אף אם טענה זו מוכחת. על מנת להוכיח את סייג השכרות המלאה או החלקית, נקבע בפסיקה רף גבוה מאוד.



מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא ברזי המשפט הפלילי בכל הנוגע להגנת השכרות?

סייג השכרות נחשב לאחד מהסייגים המורכבים ביותר להוכחה במשפט הפלילי. אחת הסיבות לכך, היא מכיוון שבתי המשפט לא ששים לזכות אדם שביצע עבירה בהיותו במצב של שכרות. לכן, ישנה חשיבות מכרעת בבחירת עורך דין פלילי, אשר ידע כיצד להשתמש בהגנה זו לטובתכם. עורך דין ברוך גדע, עוסק במשפט הפלילי ובתחום זה בלבד. על מנת לגבש אסטרטגיה מתאימה בכל הנוגע להגנת השכרות, במקרים המתאימים, משרדנו פועל תוך שיתוף פעולה עם טוקסיקולוגים ונעזר בחוות דעת מדעיות. אם יש לכם שאלה הקשורה בנושא – אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לייעוץ ראשוני מקצועי, אמין ובגובה העיניים. במצבי חירום, ניתן ליצור קשר ישירות עם עורך דין ברוך גדע, 24 שעות ביממה 6 ימים בשבוע, במספר 055-6601981, או השאירו פרטים ואנו נחזור תוך זמן קצר.



Comments


bottom of page