עיכוב ביצוע גזר דין

עיכוב ביצוע גזר דין | עיכוב ביצוע עונש מאסר

על עיכוב ביצוע גזר דין: ככלל, נאשם אשר נגזר עליו עונש מאסר, יחל לרצות את עונשו עם מתן גזר הדין, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת. במקרים חריגים, הנאשם רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, כך שיחל לרצות את עונשו במועד מאוחר יותר. הסיבה לכך כי רק במקרים חריגים בית המשפט יעתר לעיכוב ביצוע העונש, נעוצה בכך כי נאשם שהורשע בדין, אינו נהנה עוד מחזקת החפות ועליו לתת את הדין על מעשיו. על כן, עיכוב ביצוע שלא נובע מנימוקים מיוחדים עשוי לפגוע בהרתעת הרבים ולהוביל לפגיעה בכלל החברה. במאמר זה, עו"ד ברוך גדע מסביר על המסגרת החקיקתית המסדירה את הסוגיה, מתי ובאילו מקרים נאשם ניתן יהיה לבקש עיכוב ביצוע גזר דין ומהם הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לכך.

עיכוב ביצוע גזר דין – המסגרת הנורמטיבית

ככלל, הוראות החוק המסדירות את עיכובו של גזר דין מוסדרות במספר סעיפי חוק המצויים בחוק העונשין, תשל"ז-1977.

סעיף 43 לחוק העונשין:

"מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש".

סעיף 44 לחוק העונשין:

"הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע".

סעיף 87 לחוק העונשין:

"(א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות פרק זה או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.

(ב) נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 38 עד 40 ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.

(ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור".

כפי שניתן לראות, הכלל הוא כי נאשם אשר נגזר עליו עונש מאסר, יחל לרצותו מיד עם מתן גזר הדין, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. לצד זאת, המחוקק קבע כי בית המשפט רשאי לדחות את מועד תחילת ביצוע עונש המאסר למועד אחר מיום גזר הדין.

עיכוב ביצוע גזר דין פלילי – באילו מקרים?

ישנם שני מצבים עיקריים בהם נאשם יבקש לעכב את כניסתו לבית האסורים. המקרה הראשון, עיקרו בנסיבותיו האישיות של הנאשם על כל הכרוך בכניסתו לבית הסוהר. המקרה השני, השכיח יותר, עוסק במצבים בהם בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר קצר, כאשר עלול להיווצר מצב שהנאשם יסיים לרצות את עונשו עוד לפני שהתברר הערעור.

התנאים לעיכוב ביצוע עונש מאסר

התנאים לעיכוב ביצוע עונש מאסר נקבעו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, מדובר ברשימה שאינה ממצה שעיקריה יובאו להלן:

1. חומרת העבירה ונסיבות ביצועה – ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, כך בית המשפט ייטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. מנגד, ככל שהעבירה קלה יותר, בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה ולדחות את תחילתו של עונש המאסר.

2. משך תקופת המאסר שהושתה על הנידון – ככל שתקופת המאסר קצרה יותר, כך בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש. מנגד, ככל שתקופת המאסר ארוכה יותר, כך בית המשפט ייטה לדחות את הבקשה. כאמור, הסיבה לכך היא שייתכנו מצבים בהם הנידון יסיים לרצות את עונשו טרם בירור הערעור ובכך למעשה ערעורו יתייתר.

3. סיכויי הערעור – ככל שטיב בקשת הערעור וסיכויי הצלחתו גבוהים כך בית המשפט ייטה להורות על עיכוב ביצוע העונש.

4. עברו הפלילי של הנאשם – ככלל, ככל שהנאשם נעדר עבר פלילי אזי בית המשפט יסכים לעכב את כניסתו לבית האסורים. מנגד, אם מדובר בנאדם בעל עבר פלילי, אז בית המשפט ייטה לדחות את הבקשה וזאת מחשש ממסוכנותו והימלטותו מן הדין.

5. נסיבותיו האישיות של הנאשם – גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי – אלה בין היתר השיקולים המנחים את בית המשפט באשר לעיכוב ביצוע עונש.

6. התנהגותו של הנאשם במהלך המשפט – ככל שהנאשם היטיב לשתף פעולה ולהתייצב לדיונים במועד, אזי בית המשפט ייטה לתת בו אמון ולעכב את עונש המאסר. מנגד, אם הנאשם לא התייצב לדיונים באופן עקבי, הוצאו נגדו צווי הבאה וכיוצא בלאה – אזי בית המשפט ייטה לדחות את בקשתו.

יש לכם שאלה בנושא עיכוב ביצוע עונש מאסר? זקוקים לייעוץ, ליווי או ייצוג משפטי בהליך פלילי?

עורך דין פלילי ברוך גדע זמין עבורכם 24 שעות. פנו להתייעצות עמנו בטלפון

077-463-3285, או השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך זמן קצר. במקרי חירום, ניתן ליצור קשר ישירות עם עו"ד ברוך גדע במספר 055-6601981.

משרדנו מתחייב להקצות את כלל המשאבים העומדים לרשותו, על מנת להשיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר.