שמירה על זכות השתיקה בחקירה

זכות השתיקה בחקירה

זכות השתיקה בחקירה מאפשרת לחשוד להימנע מלהשיב לשאלות החוקרים, גם כאשר הוא סבור שלא ביצע עבירה. השתיקה אינה הודאה באשמה, אך בנסיבות המתאימות היא עשויה לחזק ראיות אחרות נגד החשוד ולהקשות על קבלת גרסה שתימסר לראשונה בהמשך. לכן, ההחלטה אם לדבר, לשתוק או להשיב רק לחלק מהשאלות צריכה להתקבל לאחר ייעוץ משפטי המותאם לחשדות ולנסיבות החקירה.

זכות השתיקה בחקירה הוכרה בפסיקה כעקרון יסוד. כך למשל, נאמר על זכות זו בע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל:

"זכות השתיקה הנתונה לנאשם על פי חוק (ראו סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 ) עומדת גם לחשוד הנחקר בידי איש מרות... והיא כרוכה ושלובה בחזקת החפות העומדת לכל אדם אשר נגדו מתנהל הליך פלילי. שתיים אלה – זכות השתיקה וחזקת החפות – הינן "מהאדנים עליהם שעונים דיני העונשין שלנו" והן מהוות אבני בסיס להגנה על זכותו של נאשם להליך הוגן..."

במאמר הבא, עו"ד ברוך גדע מסביר אודות אחת הדילמות העוברות במוחו של חשוד בביצוע עבירה: האם לשמור על זכות השתיקה?

למי עומדת זכות השתיקה ומה ההבדל בין חשוד לעד?

חשוד בביצוע עבירה רשאי להימנע מלהשיב לשאלות בחקירתו. הזכות אינה מצטמצמת רק לשאלה שהחשוד מצליח לזהות כמפלילה. לעומת זאת, עד שאינו חשוד מחויב ככלל להשיב אמת לשאלות החוקר, אך רשאי להימנע מתשובה שעלולה להעמיד אותו עצמו בסכנת האשמה פלילית. זהו החיסיון מפני הפללה עצמית.

ההבחנה נלמדת, בין היתר, מסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), לצד סעיפים 47 ו-52 לפקודת הראיות והפסיקה שהכירה בזכות שתיקה רחבה לחשוד. החיסיון האישי של עד אינו מאפשר לו להימנע מתשובה רק כדי להגן על חבר או בן משפחה, כאשר התשובה אינה מסכנת אותו עצמו.

ומה קורה כאשר זומנתם למסור עדות, אבל השאלות מופנות למעשה כלפיכם כחשודים? הכותרת שניתנה לזימון אינה מכריעה לבדה. יש לבחון את מהות החשד ואת אופי השאלות. במצב כזה חשוב לברר את מעמדכם ולבקש להיוועץ בעורך דין לפני המשך מסירת הגרסה.

שמירה על זכות השתיקה בחקירה – דילמת הנחקר

אף על פי ששמירה על זכות השתיקה בחקירה הינה אחת מזכויות היסוד של חשודים בביצוע עבירה פלילית, צריך לדעת באילו מצבים במהלך החקירה להשתמש בזכות זו, אם בכלל. מדובר בדילמה של כל נחקר. מצד אחד, ישנם חשודים ש'מזמרים' בחקירתם, מציפים את החוקרים באינפורמציה מוגזמת ומשיבים בפרטי פרטים לכל שאלה, וזאת בשל העובדה כי מבחינתם – אין להם מה להסתיר.

מצד שני, ישנם חשודים שבוחרים לשתוק בצורה גורפת. גם כשלא צריך. אלה אותם נחקרים שאיבדו את האמון בממסד ובמערכת כולה. מבחינתם - שוטר זה אויב ולכן הם לא מוכנים להשיב לשאלות החוקרים כלל. אז כיצד יש להתנהג במהלך החקירה? מתי מומלץ לשמור על זכות השתיקה? למעשה, אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. הדרך הנכונה לדעת אם מומלץ לשמור על זכות השתיקה היא לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי על מנת לקבל ייעוץ לפני חקירה. עורך דין פלילי בעל ניסיון, ידע לשאול אותך את השאלות הנכונות וזאת על מנת לצייר בראשו את התמונה המשפטית, ובכך ידע כיצד לייעץ לך אם לשמור על זכות השתיקה.

מתי שתיקה בחקירה עשויה להגן על החשוד ומתי היא עלולה להזיק?

כאשר חשוד אינו מבין היטב את החשדות, נתון בלחץ משמעותי או מתבקש להתייחס למסמכים שאינו מכיר, תשובה מהירה ולא מדויקת עלולה ליצור סתירה שלא הייתה קיימת קודם. מנגד, אם יש בידיו הסבר ברור ומידע שניתן לבדוק בזמן אמת, הימנעות ממסירתם עלולה למנוע מהחוקרים לבחון כיוון חקירה שעשוי לתמוך בחפותו.

למשל, חשוד הטוען כי בזמן האירוע היה במקום אחר עשוי להחזיק בפרטים שיאפשרו לאתר מצלמת אבטחה או עד רלוונטי. אם המידע יימסר רק לאחר שהצילום נמחק או שהעד אינו זוכר, הבדיקה עלולה להיות קשה יותר. זו דוגמה בלבד: גם החלטה למסור טענת אליבי מחייבת בדיקה של העובדות ושל השלכות הגרסה.

לכן, השאלה אינה רק אם קיימת זכות לשתוק. יש לבחון מה החשוד יודע מידיעה אישית, אילו ראיות הוצגו לו, האם קיימת גרסה שניתן לבדוק ומה הסיכון שבכל אחת מדרכי הפעולה. לא נכון להמליץ לכל נחקר לשתוק, וגם לא להמליץ לכל מי שסבור שהוא חף מפשע לענות מיד על כל שאלה.

זכות השתיקה בחקירה – מהן השלכותיה?

אף על פי שחשוד בביצוע עבירה אינו חייב להשיב לשאלות החוקרים ובכך להימנע מהפללה עצמית, חשוב להדגיש כי למימוש זכות השתיקה עשוי להיות מחיר ראייתי. שתיקה במהלך חקירה באזהרה עשויה לחזק את התשתית הראייתית כנגד החשוד. כלומר - אם בתיק קיימות ראיות אחרות אשר מצביעות על כך כי אותו חשוד ביצע את העבירה, שתיקתו עשויה לחזק את הראיות הללו, בהתאם לטיבן, לשאלות שנשאל ולהסבר שניתן לשתיקה. במקרים מסוימים, כאשר מתעוררת מחלוקת לגבי חוקיות גביית ההודאה או תנאי החקירה, בית המשפט עשוי לקיים הליך המכונה משפט זוטא, שבמסגרתו נבחנת קבילות ההודאה שנגבתה מהחשוד. לכן, מעבר לקבלת ייעוץ פרטני מעורך דין פלילי מומחה לפני החקירה, יש לחשוב לפני מתן תשובה לחוקרים ולשקול אם בכלל כדאי לשמור על זכות השתיקה.

שתיקה בחקירה וגרסה כבושה: מה קורה כשמוסרים הסבר מאוחר?

גרסה כבושה היא גרסה שנמסרת באיחור, לאחר שהייתה למוסר הזדמנות קודמת להעלות אותה. כאשר חשוד שותק בחקירה ומציג לראשונה הסבר מפורט במשפט, בית המשפט עשוי לבחון מדוע לא מסר אותו קודם ומדוע לא אפשר לחוקרים לבדוק אותו.

עם זאת, גרסה מאוחרת אינה נדחית באופן אוטומטי. יש חשיבות להסבר לאיחור, לנסיבות החקירה ולראיות התומכות בגרסה. גם הטענה שהשתיקה נבעה מעצת עורך דין נבחנת לפי נסיבות המקרה, ואינה מבטיחה שלשתיקה לא תהיה משמעות ראייתית.

חשוב להדגיש: שתיקת החשוד כשלעצמה אינה מוכיחה שביצע עבירה. התביעה עדיין נדרשת להציג ראיות להוכחת האשמה. המשקל שניתן לשתיקה נבחן לצד הראיות האחרות, ולא במקומן.

האם אפשר לענות רק על חלק מהשאלות בחקירה?

חשוד רשאי להשיב לשאלות מסוימות ולהימנע מלהשיב לאחרות. אולם שתיקה חלקית אינה פתרון שמבטל את הסיכון הראייתי. מענה מפורט בנושא אחד, לצד הימנעות מתשובה כאשר מוצגת ראיה מסוימת, עשוי להיבחן בהמשך כחלק מהתמונה הכוללת.

גם מעבר משתיקה למסירת גרסה, או ממסירת גרסה לשתיקה, אינו מוחק תשובות שכבר נמסרו. לכן חשוב לקבל ייעוץ המותאם להתפתחות החקירה, להימנע מניחושים ולא להשלים פרטים שאינכם זוכרים. אמירת "איני זוכר" צריכה לשקף את מצב הזיכרון בפועל, ואינה תחליף מלאכותי לשימוש בזכות השתיקה.

זכות השתיקה – באילו מצבים?

מלבד חדר החקירות, זכות השתיקה קיימת לחשוד גם במצבים אחרים. כך למשל, במהלך שחזור העבירה, בשיחת מסדרון עם החוקר, במצב של עיכוב על ידי שוטר, ואפילו במהלך המשפט. עם זאת, המשמעות הראייתית של השתיקה תלויה בשלב שבו היא נשמרת, ואין להחיל אוטומטית על שתיקה בחקירה את הכללים החלים על הימנעות נאשם מלהעיד במשפט.

זכות השתיקה מחוץ לחדר החקירות, בעימות ובשיחה עם מדובב

אמירה שנמסרה בניידת, במסדרון, בהפסקה או בתא המעצר עשויה להגיע לחומר החקירה. העובדה שהחוקר מציג את השיחה כבלתי רשמית אינה הופכת אותה לחסויה, וגם שיחה עם עצור אחר עלולה להיות מתועדת או להתקיים עם מדובב.

במהלך עימות במשטרה, חשוד רשאי לשמור על זכות השתיקה. עם זאת, הימנעות מתגובה לטענה מפלילה המוטחת בו עשויה להיבחן בהמשך בהתאם לנסיבות. אין להניח שהכרזה בתחילת החקירה על שמירת שתיקה מגינה גם על דברים שנאמרים לאחר מכן.

בעניין אלזם, שנזכר לעיל, נדונו גם פעולות מדובבים שפגעו בקשר שבין החשוד לסנגורו ובאפשרותו לקבל החלטה מושכלת על מסירת גרסה. המשמעות המעשית היא שיש לבחון לא רק את תוכן האמרה, אלא גם כיצד הושגה והאם נפגעו זכויות הנחקר.

זכות השתיקה וקבלת ייעוץ לפני חקירה

מלבד זכות השתיקה, אחת מזכויות היסוד הקיימות לחשודים ונחקרים בחקירה במשטרה הינה הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה. לייעוץ לפני חקירה ישנן השלכות הרות גורל על תוצאת ההליך הפלילי כולו. יתרה מכך, לעתים, ייעוץ נכון ומקצועי לפני חקירה עשוי להוביל לסגירת התיק נגדך. בנוסף, כפי שצוין אין באמת נוסחה שקובעת מתי לשמור על זכות השתיקה ומתי לא. לכן, קיימת חשיבות מכרעת בבחירת עורך דין פלילי מנוסה בקשר למימוש זכות השתיקה.

האם אפשר לשמור על זכות השתיקה עד להיוועצות בעורך דין?

חשוד המבקש ייעוץ יכול להבהיר לחוקר כי הוא מבקש להיוועץ בעורך דין לפני מסירת גרסה ולבקש שהדברים יתועדו. סעיף 34 לחוק המעצרים מסדיר את זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו ללא דיחוי, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק; זכות ההיוועצות הוכרה בפסיקה גם ביחס לחשודים שאינם עצורים.

חשוב להבחין בין בקשה להיוועצות לבין החלטה על שתיקה גורפת לאורך החקירה. לאחר הייעוץ יש לבחון מחדש כיצד לפעול. עצם הבקשה אינה מבטיחה שכל חקירה תיעצר ללא הגבלת זמן, וייעוץ לפני חקירה אינו מקנה כשלעצמו זכות כללית לנוכחות עורך הדין בחדר החקירות.

אם לא ניתנה אפשרות להיוועץ, יש לבחון את עיתוי הבקשה, הסיבה לסירוב או לדחייה ותיעוד החקירה. הלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98) הבהירה את חשיבות ההיוועצות להליך הוגן. פגיעה בזכות עשויה להשפיע על קבילות ראיות, אך אינה מביאה אוטומטית לפסילת כל אמרה או לסגירת התיק. סעיף 56א לפקודת הראיות מקנה לבית המשפט סמכות לפסול ראיה שהושגה שלא כדין בתנאים הקבועים בו.

האם זכות השתיקה מאפשרת לסרב לכל פעולת חקירה?

לא. הזכות להימנע ממסירת תשובות אינה היתר גורף לסרב להזדהות כדין, להפר צו שיפוטי, להשמיד ראיות או לשבש חקירה. שאלות הנוגעות למסירת מסמכים, לחיפוש בטלפון או לנטילת דגימות כפופות להסדרים נפרדים, ויש לבדוק מהי הסמכות שמכוחה נדרשת הפעולה.

גם אם החשוד בחר לשתוק, חשוב לוודא שהודעתו משקפת את מה שאמר ואת הבקשות שהעלה. לפני חתימה יש לקרוא את ההודעה או לבקש שתוקרא בשפה מובנת, ולהצביע על טעויות או השמטות. חתימה אינה הופכת טעות בתיעוד לחסרת משמעות, וסירוב לחתום אינו מוחק דברים שכבר נאמרו.

זכות השתיקה במהלך המשפט והשלכותיה

זכות השתיקה עומדת גם לנאשם, כלומר לאדם שהוגש נגדו כתב אישום. חשוב להבחין בין שתיקה בחקירה לבין הימנעות ממענה לאישום או ממתן עדות במשפט, שלגביהן נקבעו הוראות נפרדות בחוק סדר הדין הפלילי:

1. בשלב המענה לכתב האישום, סעיף 152(ב) לחוק קובע כי הימנעות הנאשם מלהשיב לאישום או לשאלות בית המשפט עשויה לשמש חיזוק למשקל ראיות התביעה. בית המשפט נדרש להסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

2. בשלב פרשת ההגנה, סעיף 161 מאפשר לנאשם לבחור אם להעיד. לפי סעיף 162(א), הימנעות מעדות עשויה לשמש חיזוק לראיות התביעה ואף סיוע כאשר נדרש סיוע, בכפוף לחריגים שבחוק. עם זאת, הימנעות מעדות אינה הרשעה אוטומטית ואינה פוטרת את התביעה מהוכחת האשמה מעבר לספק סביר.

האם לכל מצב שבו הנאשם יבחר לשתוק יהיה מחיר ראייתי?

לא. יש לבחון את סוג השתיקה, השלב בהליך, הראיות הקיימות וההסבר להימנעות ממסירת גרסה. סעיף 162(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי הימנעות נאשם מלהעיד לא תשמש ראיה לחובתו כאשר התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הוא אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, כהגדרתן בחוק, ובשל אותה מוגבלות נמנע מלהעיד. בנוסף, סעיף 162(א) מחריג שימוש בשתיקה כסיוע במקרים מסוימים הקשורים לעדות ילדים ואנשים עם מוגבלות. אין להסיק מכך שכל שתיקה בחקירה או במשפט מחזקת בהכרח את התביעה.

שאלות ותשובות על זכות השתיקה בחקירה

מהי זכות השתיקה בחקירה?

זכותו של חשוד להימנע מלהשיב לשאלות החוקרים. השתיקה אינה הודאה באשמה, אך בנסיבות המתאימות היא עשויה לחזק ראיות אחרות נגד החשוד. לכן יש לבחון את השימוש בזכות לאחר ייעוץ משפטי פרטני.

האם גם עד יכול לשמור על זכות השתיקה?

לעד שאינו חשוד אין זכות שתיקה גורפת כמו לחשוד. עליו להשיב אמת, אך הוא רשאי להימנע מתשובה שעלולה להעמיד אותו עצמו בסכנת האשמה פלילית. כאשר מעמדו משתנה לחשוד, יש לבחון את זכויותיו בהתאם.

האם שתיקה בחקירה נחשבת הודאה באשמה?

לא. שתיקה כשלעצמה אינה הודאה ואינה מחליפה את חובת התביעה להוכיח אשמה. עם זאת, היא עשויה לחזק ראיות קיימות ולהשפיע על המשקל שיינתן לגרסה שתימסר בהמשך.

האם כדאי לשתוק אם אני חף מפשע?

אין תשובה אחידה. לעיתים מסירת הסבר ופרטים הניתנים לבדיקה יכולה לסייע בהסרת החשד, ולעיתים תשובות לא מדויקות תחת לחץ עלולות להזיק. תחושת חפות אינה מחליפה בדיקה משפטית של החשדות ושל הגרסה.

האם אפשר לענות רק על חלק משאלות החוקר?

כן, חשוד יכול להשיב לחלק מהשאלות ולהימנע מלהשיב לאחרות. אולם שתיקה חלקית עשויה להיבחן לצד התשובות שנמסרו, ואינה מבטיחה שלא תהיה לה משמעות ראייתית.

אפשר לשתוק עד שאדבר עם עורך דין?

חשוד יכול לבקש להיוועץ בעורך דין לפני מסירת גרסה ולהבהיר כי הוא מבקש לשמור על שתיקה עד להיוועצות. יש לבקש לתעד את הבקשה. מימוש ההיוועצות כפוף לדין ולחריגיו, ולאחר הייעוץ יש לבחון כיצד להמשיך בחקירה.

מה קורה אם שתקתי בחקירה ורק אחר כך מסרתי גרסה?

הגרסה עשויה להיחשב גרסה כבושה. בית המשפט יבחן את ההסבר לאיחור ואת הראיות התומכות בה. אין דחייה אוטומטית של כל גרסה מאוחרת, אך האיחור עלול לפגוע במשקלה ובאפשרות לבדוק אותה.

האם זכות השתיקה חלה גם בשיחה במסדרון או בתא המעצר?

הזכות אינה מוגבלת לחדר החקירות. עם זאת, דברים שנאמרים בניידת, במסדרון או לעצור אחר עלולים להיות מתועדים ולהפוך לחומר חקירה. שיחה המוצגת כבלתי רשמית אינה הופכת בשל כך לחסויה.

יש לכם שאלה בנוגע לשמירה על זכות השתיקה במהלך חקירה? זקוקים לייעוץ לפני חקירה מעורך דין פלילי מומחה?

עו"ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מעניק ייעוץ לפני חקירה וליווי לחשודים בכל רחבי הארץ. ההחלטה אם לשמור על זכות השתיקה יכולה להשפיע על המשך ההליך, ולכן רצוי לקבל ייעוץ לפני מסירת גרסה. משרדנו ערוך להגעה מהירה לתחנות המשטרה 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע (לא בשבת). במצבי חירום ניתן ליצור קשר בנייד 055-6601981, או השאירו פרטים כאן ואנו נחזור תוך זמן קצר.