עבירות אלימות בספורט

אלימות במגרשי הספורט הפכה לאחת התופעות המדאיגות ביותר של השנים האחרונות. קריאות גזעניות, הפרות סדר, התפרצויות למגרש ותקיפות אוהדים – כל אלו פוגעים בליבה של התרבות הספורטיבית ומעמידים את ביטחון הציבור בסכנה. מדינת ישראל השכילה לעגן את התמודדותה עם תופעה זו בחוק ייעודי – חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008 – אשר נועד להחמיר בענישה, להסדיר את ההתנהלות באירועים ספורטיביים ולמנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

בכתבה הבאה, עו"ד ברוך גדע סוקר את הוראות החוק, מסביר מעשים נחשבים לעבירות, מציג את עמדת בתי המשפט – ומסביר כיצד ניתן להתמודד עם חקירה או כתב אישום בתחום זה.

עבירות אלימות בספורט - מה נחשב ל"אירוע ספורט"?

החוק מגדיר אירוע ספורט כמשחק, תחרות או פעילות בענפי ספורט שונים – המתבצעת באצטדיון, אולם, או כל מתקן אחר המאושר לכך. אולם חשוב להבין: הוראות החוק אינן חלות רק בתחומי המגרש. גם תקרית בין אוהדים בדרך למשחק, התקהלות אלימה במתחם תחבורה ציבורית, או פרסום הסתה ברשת – עלולים להיחשב עבירת אלימות בספורט.

עבירות אלימות בספורט ובמגרשים - מהן?

החוק מונה שורה של מעשים שנחשבים לעבירה פלילית, גם אם לא כללו פגיעה פיזית בפועל. בין המרכזיות שבהן:

הכנסת חפץ אסור למגרש

סעיף 14 לחוק קובע כי הכנסת חפץ מסוכן למקום בו נערך אירוע ספורט מהווה עבירה חמורה. העונש: עד 5 שנות מאסר.

הגדרת "חפץ אסור" כוללת בין היתר:

• כלי ירייה או תחמושת.

• חומר נפץ, חזיזים או אבקות שריפה.

• סכינים ואולרים.

• בעלי חיים.

• כל חפץ אחר שהחזקתו מהווה סכנה לציבור.

התבטאות גזענית באירוע ספורט

לפי סעיף 15 לחוק, אסורה כל קריאה שיש בה איום, ביזוי או שנאה על רקע גזע, דת, לאום או מוצא אתני. העונש: עד שנתיים מאסר.

גם התבטאות ויזואלית (שלט, מחווה פיזית, לבוש) נחשבת לעבירה. חשוב לדעת: בתי המשפט פסקו כי גם ביטויים מחוץ לאצטדיון, או בפרסומים ברשת, עלולים להיחשב עבירה לפי החוק.

כניסה למגרש כעבירה פלילית

סעיף 16 לחוק אוסר על כניסה לאזור המיועד לפעילות הספורט, ללא אישור. העונש: עד שנת מאסר.

התנהגות אלימה, אגרסיבית או מסיתה

סעיף 17 לחוק מסמיך את בית המשפט להוציא צו הרחקה ממשחקים, גם ללא הרשעה בפלילים – אם קיים חשש סביר שהאדם יתפרע או יעורר פרובוקציה. טווח ההרחקה: עד 3 שנים, ולעיתים אף יותר.

התייחסות בתי המשפט לעבירות אלימות בספורט

בתי המשפט נקטו לאורך השנים בגישה עקבית של אפס סובלנות. הנה מספר ציטוטים ודוגמאות מהפסיקה:

השופט שמאי בקר, בת״פ (ת״א) 31887-04-12: "המגרשים אינם שדה קרב. חוק איסור אלימות בספורט ייאכף, לרבות מאסר בפועל – כדי להרתיע ולהבהיר שהפקרות לא תזכה לסלחנות."

השופט ד״ר עודד מודריק: "משחקי הספורט לא נועדו לשם מלחמה... מי שידו באלימות – יש להרחיקו מהיציעים לפרק זמן ממושך."

במקרים רבים אף הוטלו עונשי מאסר בפועל, עבודות שירות, התחייבויות כספיות, פיצויים לנפגעים וצו הרחקה ממגרשים – גם כאשר העבירה לא כללה פגיעה ישירה.

האם ניתן להעניש גם אם לא התבצעה אלימות?

בהחלט. החוק מתיר להעמיד לדין ואף להעניש אדם כאשר:

• הייתה התארגנות קבוצתית לפני משחק.

• נשמעה הסתה או קריאה פרובוקטיבית.

• קיים חשש סביר מהתפרעות עתידית.

• בוצעה אי ציות להוראות שוטר או סדרן.

במילים אחרות, גם מי ש"לא עשה כלום" בפועל – עשוי למצוא עצמו בחקירה פלילית.

זומנת לחקירה בגין עבירת אלימות בספורט? פנה מיד לייעוץ משפטי

חקירה פלילית או כתב אישום בגין אלימות באירוע ספורט עלולים להוביל לעונשים כבדים – לרבות מאסר, הרחקה מהמגרש, ורישום פלילי. ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני עשוי למנוע טעויות גורליות, ולהשפיע משמעותית על התוצאה.

משרדנו מייצג חשודים ונאשמים בעבירות לפי חוק איסור אלימות בספורט – החל משלב החקירה, דרך הליך שימוע, ועד ייצוג בבית המשפט. אנו נבחן את חומר הראיות, נבחן אפשרויות לסגירת התיק, ונגבש עבורך אסטרטגיית הגנה מותאמת.

זומנת לחקירה? הוגש נגדך כתב אישום? פנה אל עו״ד ברוך גדע – עורך דין פלילי בעל ניסיון רב בייצוג בעבירות אלימות ספורטיבית. נשמח לעמוד לרשותך בטלפון: 055-6601981 או באמצעות טופס הפנייה באתר – ונחזור אליך בהקדם.