מאמרים מקצועיים

המתה בקלות דעת לפי סעיף 301ג לחוק העונשין: הגדרה, עונש של עד 12 שנות מאסר, ההבדל מרצח ומרשלנות, ראיות וטענות הגנה.

עבירת רצח לפי סעיף 300: כוונה, אדישות והמתה בקלות דעת, רצח בנסיבות מחמירות, עונש מאסר עולם ופסיקה עדכנית על ראיות והגנה בתיק רצח.

שידול או סיוע להתאבדות לפי סעיף 302 לחוק העונשין: מה העונש, מה צריך להוכיח ומה קבע בית המשפט העליון בע״פ 4347/23?

גרימת מוות ברשלנות גרימת מוות ברשלנות היא אחת העבירות הרגישות והמורכבות במשפט הפלילי. מדובר במקרים שבהם אדם לא התכוון לגרום למותו של אדם אחר, ולעיתים גם לא היה מודע לכך שהתנהגותו עלולה להוביל לתוצאה קטלנית - אך הטענה היא כי בנסיבות העניין היה עליו לצפות את הסיכון ולפעול אחרת. עבירה זו עשויה להתעורר במגוון רחב של מצבים: תאונת דרכים קטלנית, תאונת עבודה, טיפול רפואי, שימוש לא זהיר בכלי או במכונה, אירוע בטיחות, השגחה על קטין, טיפול בנשק, או כל אירוע אחר שבו נטען כי מותו של אדם נג

תקיפה בנסיבות מחמירות עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות נמנית עם עבירות האלימות החמורות יותר בדין הפלילי. בניגוד למקרי תקיפה המצויים ברף הבסיסי של עבירות התקיפה, כאן המחוקק מצא לנכון להחמיר את ההתייחסות לעבירה בשל נסיבות מסוימות, המלמדות על חומרה יתרה של המעשה, על פוטנציאל פגיעה משמעותי יותר ועל צורך בהגנה מוגברת על הערכים המוגנים. ייחוס עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות משנה באופן ממשי את נקודת המוצא של ההליך הפלילי. הוא עשוי להשפיע על אופי החקירה, על שאלת המעצר ותנאי השחרור, על עמדת

ייצוג לחשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה: חקירה, מעצר, הרחקה, צו הגנה והגנה בבית המשפט. עו״ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה.

עבירות אלימות בספורט ובמגרשים - מדריך מקיף על חוק איסור אלימות בספורט, הגדרות אירוע ספורט, הכנסת חפץ אסור למגרש, התבטאות גזענית ועונשי מאסר.

סחיטה בכוח היא אחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים הישראלי. עבירה זו, המעוגנת בסעיף 427 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. מתייחסת לשימוש בכוח...

עבירת חטיפה היא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין הישראלי. עבירה זו, מהווה פגיעה ישירה וקשה בחירותו של הפרט, שלילת זכויות יסוד, ועלולה להותיר צלקות נפשיות עמוקות אצל קורבנותיה. לא בכדי, בשל חומרת העבירה, המחוקק קבע עונשי מאסר ממושכים בגין עבירה זו, הנעים בין 10 ל-20 שנות מאסר. בכתבה הבאה, עו"ד ברוך גדע מסביר כל מה שחשוב לדעת על עבירת חטיפה. עבירת חטיפה לפי סעיף 369 לחוק העונשין: עבירת החטיפה מעוגנת בחוק העונשין, תשל"ז-1977, תחת הכותרת "פגיעה בחירות". ההגדרה הבסיסית של הע

חבלה בכוונה מחמירה חבלה בכוונה מחמירה היא אחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים הישראלי. סעיף 329 לחוק העונשין מגדיר עבירה זו, הנמצאת בראש מדרג עבירות האלימות. חומרתה של העבירה משתקפת בעונש המרבי הקבוע בחוק - עד 20 שנות מאסר. חשוב להדגיש כי ברוב המקרים, הרשעה בעבירה זו מסתיימת בעונש מאסר בפועל. בכתבה זו, עורך דין ברוך גדע מסביר על יסודות העבירה, משמעויותיה המשפטיות, והשלכותיה על הנאשמים והקורבנות כאחד. עבירת חבלה בכוונה מחמירה לשון החוק: סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, מגד

דרישת נכס באיומים, הינה עבירה פלילית הממוקמת בסעיף 404 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בבסיסה של עבירה זו, עומד הצורך להגן על ביטחון הציבור ורכושו מפני מבצעי העבירה. חשוב לציין, כי מבחינה משפטית קיים דמיון בין עבירת השוד לבין דרישת נכס באיומים, אולם הענישה בגין עבירת דרישת נכס באיומים קלה יותר. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מה העונש על דרישת נכס באיומים, מה ההבדל בין עבירה זו לעומת עבירת השוד וכיצד יש לפעול אם זומנת לחקירה במשטרה בחשד לעבירה זו. דרישת נכס באיומים – לשון ח

עבירת חבלה חמורה עבירת חבלה חמורה הינה עבירת אלימות, המעוגנת בסעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. מדובר בעבירה חמורה ביחס לעבירות אלימות אחרות הקיימות בחוק, כגון תקיפה סתם, עבירת פציעה או תקיפה הגורמת חבלה של ממש, אשר נחשבות לקלות יותר. כפועל יוצא מכך, נאשם, אשר מוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת חבלה חמורה יועמד לדין בפלילי בבית המשפט המחוזי אשר לאור חומרת העבירה, מוקנית לו הסמכות העניינית לדון בעבירה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי חבלה חמורה, מה העונש בגין עבירה זו ו

עבירת כליאת שווא אחת הזכויות הבסיסיות ברחבי העולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט הינה הזכות לחירות ולחופש התנועה. הזכות לחירות, הינה בעלת מעמד חוקתי ונגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כפועל יוצא מכך, בדין הישראלי קיימים חוקים שונים אשר תכליתם למנוע את הפגיעה בחירות ובחופש התנועה. אחד החוקים הללו, מעוגן בסעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, שעניינו עבירת כליאת שווא. רבים טועים לחשוב, כי עבירת כליאת שווא הינה עבירה פלילית המתרחשת לעתים רחוקות, אולם לא כך הדבר. למעשה, עבירת כליאת שוו

תקיפה הגורמת חבלה של ממש עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש הינה עבירת אלימות, המעוגנת בסעיף 380 לחוק העונשין – תשל"ז – 1977. באופן יחסי, ניתן לומר כי עבירה זו, מצויה במדרג הבינוני ביחס לשאר עבירות האלימות. בשונה מעבירת תקיפה סתם, אשר במסגרתה התביעה לא צריכה להוכיח שנגרמה לקורבן העבירה חבלה, כאשר מדובר בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, מוטל התביעה להוכיח כי בעקבות התקיפה נגרמה לנפגע העבירה חבלה בעקבות מעשה התקיפה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות עבירת תקיפה הגורמת חבלה ש

התעללות בקטין או בחסר ישע על עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע: בשנים האחרונות, חלה עליה במקרי האלימות בקרב האוכלוסייה בכלל וכלפי קטינים, קשישים וחסרי ישע בפרט. כפועל יוצא מכך, חלה עליה חדה בכמות כתבי האישום אשר עוסקים בעבירת התעללות בקטינים ובחסרי ישע, כאשר המקרים המתוקשרים עוסקים בעבירות המבוצעות כלפי קשישים ועל ידי מטפלות או גננות בגני ילדים. לאור העובדה כי עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע אינה נחשבת לעבירת אלימות "רגילה", אלא ככזאת הטומנת בחובה מידה של אכזריות, ביזוי והשפלה

עבירת פציעה הינה עבירת אלימות המוגדרת בסעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בהתאם לחוק, פציעה מוגדרת כ"חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולעניין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום". על מנת לייחס לנאשם עבירה זו, על התביעה להוכיח התרחשותה של תוצאה, כלומר קיומה של פציעה עקב מעשה האלימות. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות עבירת הפציעה. עבירת פציעה בחוק העונשין: כאמור, עבירת פציעה מעוגנת בסעיף בסעיף 334 לחוק העונשין, ל

תקיפת קטין או חסר ישע עבירת תקיפת קטין או חסר ישע נחשבת לעבירה חמורה הן בעיניי המחוקק והן בעיניי בתי המשפט. מלבד ההשלכות המוסריות הגלומות בביצוע עבירה זו הנובעות בין היתר בשל פערי הכוחות שבין החשוד או הנאשם לקורבן העבירה, הרי שעבירה זו גוררת עמה השלכות אישיות, פסיכולוגיות ונפשיות לנפגע העבירה וליתר בני משפחתו. עבירת תקיפת קטין או חסר ישע מעוגנת בסעיף 368ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בסעיף זה, קבע המחוקק עבירה ייחודית לעניין תקיפת קטין או חסר ישע וזאת במטרה להגן על קורבנות העב

תגרה במקום ציבורי עבירת תגרה במקום ציבורי הינה עבירה קלה ביחס לשאר עבירות האלימות שבחוק העונשין. עבירה זו, מעוגנת בסעיף 191 לחוק העונשין הקובע כדלקמן: "המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה אחת". כפי שניתן להבין, מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר העונש המרבי הקבוע בצדה הנו שנת מאסר אחת בלבד. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהן יסודות עבירת התגרה, במה שונה עבירה זו מעבירות אלימות אחרות שבחוק העונשין, מה העונש על תגרה – תוך התייחסות בתי המשפט לעבירה ומה ניתן לעשות

עבירת תקיפת בת זוג עבירת תקיפת בת זוג מעוגנת בסעיפים 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בהתאם לחוק, העונש על תקיפה סתם הנעשית כלפי בן או בת זוג הנו עד ארבע שנות מאסר ואם בשל התקיפה נגרמה חבלה ממשית, אזי העונש המרבי הקבוע בחוק הנו עד שש שנות מאסר. במאמר הבא, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי עבירת תקיפת בן או בת זוג, על מי חלים סעיפי העבירה וכיצד יש לנהוג אם זומנת לחקירה בגין תקיפת בת זוג או הוגש נגדך כתב אישום אלימות במשפחה שבוצע כלפי בת זוג. תקיפת בת זוג בחוק הע

עבירת תקיפה סתם מהי עבירת תקיפה סתם ומה העונש בגין עבירה זו? עורך דין ברוך גדע מסביר: עבירת תקיפה סתם הינה עבירת אלימת המעוגנת בסעיף 379 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בהתאם לחוק, העונש המרבי על תקיפה סתם הנו עד שתי שנות מאסר. מדובר בעבירת אלימות בדרגת החומרה הפחותה ביותר בהשוואה ליתר עבירות האלימות שבחוק, למעט עבירת תגרה במקום ציבורי. יחד עם זאת, מבחינה משפטית, כמעט כל מגע פיזית יחשב ל"תקיפה" מבחינת היסוד העובדתי ולכן אסביר תחילה מהי תקיפה בהתאם לחוק. עבירת תקיפה סתם – מהי תקיפ