מאמרים מקצועיים

עורך דין אלימות במשפחה מעניק ייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בעבירות אלימות בתוך התא המשפחתי, החל משלב החקירה במשטרה, דרך הליכי מעצר והרחקה מהבית ועד לניהול ההליך בבית המשפט. במקרים רבים, תלונה אחת בלבד על עבירת אלימות במשפחה עלולה להוביל למעצר, הרחקה מהבית ואף להגשת כתב אישום – ולכן יש חשיבות קריטית לפנייה מוקדמת לייעוץ משפטי. מרגע זה – כל טעות בהתנהלות מול המשטרה עלולה להשפיע באופן ישיר על תוצאות התיק ועל עתידך. עו"ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מעניק ייעוץ וייצוג לחשודים

עבירות אלימות בספורט ובמגרשים - מדריך מקיף על חוק איסור אלימות בספורט, הגדרות אירוע ספורט, הכנסת חפץ אסור למגרש, התבטאות גזענית ועונשי מאסר.

סחיטה בכוח היא אחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים הישראלי. עבירה זו, המעוגנת בסעיף 427 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. מתייחסת לשימוש בכוח...

עבירת חטיפה היא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין הישראלי. עבירה זו, מהווה פגיעה ישירה וקשה בחירותו של הפרט, שלילת זכויות יסוד,...

חבלה בכוונה מחמירה חבלה בכוונה מחמירה היא אחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים הישראלי. סעיף 329 לחוק העונשין מגדיר עבירה זו, הנמצאת בראש מדרג עבירות האלימות. חומרתה של העבירה משתקפת בעונש המרבי הקבוע בחוק - עד 20 שנות מאסר. חשוב להדגיש כי ברוב המקרים, הרשעה בעבירה זו מסתיימת בעונש מאסר בפועל. בכתבה זו, עורך דין ברוך גדע מסביר על יסודות העבירה, משמעויותיה המשפטיות, והשלכותיה על הנאשמים והקורבנות כאחד. עבירת חבלה בכוונה מחמירה לשון החוק: סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, מגד

דרישת נכס באיומים, הינה עבירה פלילית הממוקמת בסעיף 404 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בבסיסה של עבירה זו, עומד הצורך להגן על ביטחון הציבור...

עבירת חבלה חמורה עבירת חבלה חמורה הינה עבירת אלימות, המעוגנת בסעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. מדובר בעבירה חמורה ביחס לעבירות אלימות אחרות הקיימות בחוק, כגון תקיפה סתם, עבירת פציעה או תקיפה הגורמת חבלה של ממש, אשר נחשבות לקלות יותר. כפועל יוצא מכך, נאשם, אשר מוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת חבלה חמורה יועמד לדין בפלילי בבית המשפט המחוזי אשר לאור חומרת העבירה, מוקנית לו הסמכות העניינית לדון בעבירה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי חבלה חמורה, מה העונש בגין עבירה זו

עבירת כליאת שווא אחת הזכויות הבסיסיות ברחבי העולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט הינה הזכות לחירות ולחופש התנועה. הזכות לחירות, הינה בעלת מעמד חוקתי ונגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כפועל יוצא מכך, בדין הישראלי קיימים חוקים שונים אשר תכליתם למנוע את הפגיעה בחירות ובחופש התנועה. אחד החוקים הללו, מעוגן בסעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, שעניינו עבירת כליאת שווא. רבים טועים לחשוב, כי עבירת כליאת שווא הינה עבירה פלילית המתרחשת לעתים רחוקות, אולם לא כך הדבר. למעשה, עבירת כליאת שוו

תקיפה הגורמת חבלה של ממש עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש הינה עבירת אלימות, המעוגנת בסעיף 380 לחוק העונשין – תשל"ז – 1977. באופן יחסי, ניתן לומר כי עבירה זו, מצויה במדרג הבינוני ביחס לשאר עבירות האלימות . בשונה מעבירת תקיפה סתם, אשר במסגרתה התביעה לא צריכה להוכיח שנגרמה לקורבן העבירה חבלה, כאשר מדובר בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, מוטל התביעה להוכיח כי בעקבות התקיפה נגרמה לנפגע העבירה חבלה בעקבות מעשה התקיפה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות עבירת תקיפה הגורמת חבלה

התעללות בקטין או בחסר ישע על עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע: בשנים האחרונות, חלה עליה במקרי האלימות בקרב האוכלוסייה בכלל וכלפי קטינים, קשישים וחסרי ישע בפרט. כפועל יוצא מכך, חלה עליה חדה בכמות כתבי האישום אשר עוסקים בעבירת התעללות בקטינים ובחסרי ישע, כאשר המקרים המתוקשרים עוסקים בעבירות המבוצעות כלפי קשישים ועל ידי מטפלות או גננות בגני ילדים. לאור העובדה כי עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע אינה נחשבת לעבירת אלימות "רגילה", אלא ככזאת הטומנת בחובה מידה של אכזריות, ביזוי והשפלה

עבירת פציעה הינה עבירת אלימות המוגדרת בסעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בהתאם לחוק, פציעה מוגדרת כ"חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל...

תקיפת קטין או חסר ישע עבירת תקיפת קטין או חסר ישע נחשבת לעבירה חמורה הן בעיניי המחוקק והן בעיניי בתי המשפט. מלבד ההשלכות המוסריות הגלומות בביצוע עבירה זו הנובעות בין היתר בשל פערי הכוחות שבין החשוד או הנאשם לקורבן העבירה, הרי שעבירה זו גוררת עמה השלכות אישיות, פסיכולוגיות ונפשיות לנפגע העבירה וליתר בני משפחתו. עבירת תקיפת קטין או חסר ישע מעוגנת בסעיף 368ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בסעיף זה, קבע המחוקק עבירה ייחודית לעניין תקיפת קטין או חסר ישע וזאת במטרה להגן על קורבנות העב

תגרה במקום ציבורי עבירת תגרה במקום ציבורי הינה עבירה קלה ביחס לשאר עבירות האלימות שבחוק העונשין. עבירה זו, מעוגנת בסעיף 191 לחוק העונשין הקובע כדלקמן: "המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו - מאסר שנה אחת". כפי שניתן להבין, מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר העונש המרבי הקבוע בצדה הנו שנת מאסר אחת בלבד. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהן יסודות עבירת התגרה, במה שונה עבירה זו מעבירות אלימות אחרות שבחוק העונשין, מה העונש על תגרה – תוך התייחסות בתי המשפט לעבירה ומה ניתן לעשות

עבירת תקיפת בת זוג עבירת תקיפת בת זוג מעוגנת בסעיפים 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בהתאם לחוק, העונש על תקיפה סתם הנעשית כלפי בן או בת זוג הנו עד ארבע שנות מאסר ואם בשל התקיפה נגרמה חבלה ממשית, אזי העונש המרבי הקבוע בחוק הנו עד שש שנות מאסר . במאמר הבא, עורך דין ברוך גדע מסביר מהי עבירת תקיפת בן או בת זוג, על מי חלים סעיפי העבירה וכיצד יש לנהוג אם זומנת לחקירה בגין תקיפת בת זוג או הוגש נגדך כתב אישום אלימות במשפחה שבוצע כלפי בת זוג. תקיפת בת זוג בחוק

עבירת תקיפה סתם מהי עבירת תקיפה סתם ומה העונש בגין עבירה זו? עורך דין ברוך גדע מסביר: עבירת תקיפה סתם הינה עבירת אלימת המעוגנת בסעיף 379 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בהתאם לחוק, העונש המרבי על תקיפה סתם הנו עד שתי שנות מאסר . מדובר בעבירת אלימות בדרגת החומרה הפחותה ביותר בהשוואה ליתר עבירות האלימות שבחוק, למעט עבירת תגרה במקום ציבורי . יחד עם זאת, מבחינה משפטית, כמעט כל מגע פיזית יחשב ל"תקיפה" מבחינת היסוד העובדתי ולכן אסביר תחילה מהי תקיפה בהתאם לחוק. עבירת תקיפה סתם – מהי תק

התעללות בבעלי חיים עבירות התעללות בבעלי חיים עבירות התעללות בבעלי חיים מוסדרות בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ז – 1994. מטרתו של החוק הוא ליצור מסגרת חוקית להגנה ורווחת בעלי החיים. החוק קובע בין היתר איסור נטישה של בעלי חיים, איסור התעללות והתאכזרות, איסור על ארגון קרבות וכן איסור העבדת בעל חיים מעבר ליכולתו. בהתאם לחוק, התעללות בבעל חיים הינה עבירה פלילית אשר העונש המרבי הקבוע לצדה הנו שלוש שנות מאסר , ואם העבירה בוצעה בנסיבות שבהן נגרם לבעל החיים סבל חמור ובכוו

עבירות אלימות במשפחה עבירות אלימות במשפחה בכלל ונגד נשים בפרט הפכו זה מכבר ל"מכת מדינה". לא בכדי, הן המחוקק והן בתי המשפט רואים בעבירות אלימות במשפחה חומרה יתרה. בהליך הפלילי, נקודת המוצא היא שמי שחשוד בביצוע עבירת אלימות במשפחה יהיה נתון במעצר וזאת חרף העובדה כי טרם הוכחה אשמתו, וגם כאשר מדובר באדם נעדר פלילי שזו הסתבכותו הראשונה עם גורמי האכיפה. בשורות הבאות, עורך דין אלימות משפחה ברוך גדע מסביר אודות עבירות אלימות במשפחה ועל חשיבות הייעוץ המשפטי בכל הנוגע לעבירות אלה. סוג

עבירת סחיטה באיומים נחשבת לעבירה חמורה. לא בכדי, קבע המחוקק כי העונש הקבוע לצד עבירה זו הנו עד שבע שנות מאסר , כאשר העבירה בוצעה בנסיבות מחמירות, העונש המרבי הקבוע לצד עבירת סחיטה באיומים הנו עד 9 שנות מאסר. בשורות הבאות, עו"ד פלילי ברוך גדע מסביר אודות עבירה זו. עבירת סחיטה באיומים – לשון החוק עבירת סחיטה באיומים מנויה בסעיף 428 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 הקובע כדלקמן: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם,

עבירת תקיפת זקן נחשבת לעבירת אלימות חמורה. התפשטות תופעת האלימות נגד אוכלוסיית הקשישים בישראל, לצד אי יכולתם של קורבנות העבירה להביע...

תקיפת עובד ציבור היא עבירה פלילית חמורה, אך חשוב להבין כי במקרים רבים היא אינה מתחילה באלימות פיזית – אלא בעימות מילולי שגרתי, אשר עלול להסלים במהירות ולהוביל לחשד לביצוע עבירה פלילית בעלת השלכות משמעותיות. תקיפת עובד ציבור - כל מה שחשוב לדעת על העבירה בשנים האחרונות חלה עליה במקרי האלימות כלפי עובדי ציבור. מלבד המשמעויות הפליליות הגלומות בעבירת תקיפת עובד ציבור, לתופעה זו ישנן גם השלכות אישיות מצד קורבנות העבירה. כך למשל, רופאים, מאבטחים, עובדים ברשויות המקומיות ועובדי ציבור