עבירת תקיפת קטין או חסר ישע נחשבת לעבירה חמורה הן בעיניי המחוקק והן בעיניי בתי המשפט. מלבד ההשלכות המוסריות הגלומות בביצוע עבירה זו הנובעות בין היתר בשל פערי הכוחות שבין החשוד או הנאשם לקורבן העבירה, הרי שעבירה זו גוררת עמה השלכות אישיות, פסיכולוגיות ונפשיות לנפגע העבירה וליתר בני משפחתו. עבירת תקיפת קטין או חסר ישע מעוגנת בסעיף 368ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בסעיף זה, קבע המחוקק עבירה ייחודית לעניין תקיפת קטין או חסר ישע וזאת במטרה להגן על קורבנות העבירה, על שלומם וביטחונם. במאמר הבא, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות יסודות העבירה ומפרט מי נחשב ל"קטין" ומי נחשב ל"אחראי על הקטין" מבחינה משפטית, מה העונש בגין עבירה זו וכיצד יש לפעול אם זומנת לחקירה במשטרה או הוגש נגדך כתב אישום על תקיפת קטין או חסר ישע.
עבירת תקיפת קטין או חסר ישע – לשון החוק:
עבירת תקיפת קטין או חסר ישע ממוקמת בסעיף 368ב לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 הקובע כדלקמן:
"(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו - מאסר שבע שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים.
(ג) לעניין סעיף זה, "חבלה" - בין גופנית בין נפשית".
מה העונש על תקיפת קטין או חסר ישע?
העונש המרבי על תקיפת קטין או חסר ישע הנו חמש שנות מאסר. יחד עם זאת, אם הנאשם הנו אחראי על הקטין או על חסר הישע, אזי העונש המרבי הנו שבע שנות מאסר. כמו כן, אם עקב התקיפה נגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה (חבלה הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות של הקטין או חסר הישע או בנוחותו, או כזו שגרמה למום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים בגופו של הקטין) אזי העונש המרבי הנו שבע שנות מאסר. אם מדובר בתקיפת קטין או חסר ישע שגרמה לחבלה חמורה והעבירה בוצעה על ידי אחראי על הקטין או חסר הישע, העונש המרבי הנו תשע שנות מאסר.
מי נחשב לקטין?
כאמור, עבירת תקיפת קטין או חסר ישע חלה הן כלפי קטינים והן כלפי חסרי ישע. בהתאם לחוק, "קטין" הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים. אדם "חסר ישע" – הוא אדם שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. כפי שניתן להבין, מדובר באוכלוסיות מוחלשות אשר המחוקק ראה לנכון להחמיר את הענישה בגין מי שנוקט באלימות כלפיהם.
מי נחשב לאחראי על הקטין או חסר ישע?
בהתאם לסעיף 368א לחוק העונשין, אחראי על קטין מוגדרים כהוריו או מי שעליו מוטלת האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו וחינוכו. ההגדרה כוללת הורים מאמצים ובהתאם לפסיקה אף מי ששומר על הקטין מכוח חוזה מפורש כגון בייביסטר. בנוסף, גם בני משפחה אחרים נחשבים כאחראי על הקטין בהתאם לנסיבות המקרה.
"אחראי על קטין או חסר ישע" - להלן לשון החוק :
"(1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
(3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
התייחסותו של בית המשפט העליון לעבירת תקיפת קטין או חסר ישע
בית המשפט העליון הביע שאט נפש כלפי מי שנוקט באלימות כלפי קטינים וחסרי ישע, כך למשל:
בע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל נפסק:
"תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה הייתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעוקרו על-ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה המערער ולמען ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו והן מתוך מגמה של הרתעה. אכן, תגמול כנקמה אינו מידה בין מידות הענישה; אך כאשר מדובר בענישה על מעשה פשע חמור, כגון זה שלפנינו, יש שמצוי גם מצוי בדרכי הענישה ובמטרותיה, בין היתר, שיקול התגמול בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית... וחומרת הענישה היא ביטוי להוקעת המעשה ולסלידה הימנו.."
בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל נפסק:
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה.."
זומנת לחקירה בחשד לביצוע עבירת תקיפת תקיפת קטין או חסר ישע? הוגש נגדך כתב אישום על תקיפת קטין או חסר ישע?
יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי מומלץ ללא דיחוי. ייעוץ לפני חקירה עשוי לשנות את תוצאת ההליך ובמקרים מסוימים להפוך את הקערה על פיה. עורך דין פלילי בעל ניסיון יקפיד להסביר לך מהן הזכויות שלך במהלך החקירה ולהכין אותך היטב אליה, ולהגדיל את הסיכויים כי בסופו של יום תיק החקירה ייסגר נגדך בלא הגשת כתב אישום. אם כבר הוגש נגדך כתב אישום על תקיפת קטין או חסר ישע, פנה לעורך דין פלילי לייעוץ משפטי על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק. עורך דין ברוך גדע, יוצא משרד המשפטים ובוגר המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז חיפה, ניסח בעבר כתבי אישום בגין עבירות אלה ולכן ביכולתו לבחון את עניינך בצורה המקצועית ביותר.
אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת תקיפת קטין או חסר ישע, אל תהסס ופנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.
משרדנו מתחייב להקצות את כלל המשאבים העומדים לרשותו, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך!