פסילת ראיות במשפט הפלילי: מתי ראיה שהושגה שלא כדין תיפסל?

שוטרים עורכים חיפוש בטלפון של חשוד ומוצאים התכתבויות שעליהן מבוסס בהמשך כתב האישום. במהלך המשפט מתברר שהחיפוש נערך תוך חריגה מן הסמכות שניתנה למשטרה. האם ההתכתבויות ייפסלו, גם אם הן קשורות לעבירה? התשובה אינה אוטומטית. בית המשפט צריך לבחון כיצד הושגה הראיה, עד כמה חמור הפגם ומה תהיה משמעות קבלתה במשפט.

פסילת ראיות שהושגו שלא כדין היא אחת הסוגיות המשמעותיות בהליך הפלילי. לעיתים מדובר בהודאה שנגבתה לאחר פגיעה בזכויות נחקר, ולעיתים בחפץ שנתפס בחיפוש, בנתונים דיגיטליים או בתוצר של פעולת חקירה פסולה. ההבחנה המרכזית היא בין קביעה שהראיה הושגה שלא כדין לבין ההחלטה אם ניתן להסתמך עליה כדי להרשיע אדם.

מהי פסילת ראיות במשפט הפלילי?

פסילת ראיה פירושה שבית המשפט קובע שאין לקבל אותה כראיה במסגרת המשפט, בשל עילה משפטית הפוגעת בקבילותה. כאשר מדובר בראיה שהושגה שלא כדין, הטענה מתייחסת לאופן שבו פעלה הרשות כדי להשיג את הראיה ולפגיעה העלולה להיגרם להוגנות ההליך אם תתקבל.

לדוגמה, טלפון שנתפס במהלך חקירה עשוי להכיל חומר רלוונטי ביותר לאישום. אך גם אם תוכן הטלפון נראה אמין, עדיין יש מקום לבדוק אם החיפוש שבוצע בו היה מותר, מה היה היקף הסמכות והאם נשמרו זכויות החשוד. שאלת חוקיות החיפוש ושאלת קבילות התוצר שלו קשורות זו לזו, אך אינן אותה שאלה.

האם ראיה שהושגה שלא כדין נפסלת אוטומטית?

לא. במשפט הישראלי עצם קיומו של פגם בדרך השגת הראיה אינו גורר בהכרח את פסילתה. בית המשפט מפעיל שיקול דעת, ובוחן אם קבלת הראיה למרות הפגם תגרום לפגיעה מהותית בזכות להליך הוגן.

ייתכן שחיפוש מסוים בוצע תוך הפרת הוראה מחייבת, אך בית המשפט יקבע שבנסיבות המקרה אין הצדקה לפסול את הראיות שנתפסו. במקרים אחרים חומרת הפגם, הפגיעה בזכויות והקשר בין ההפרה לבין השגת הראיה עשויים להוביל לתוצאה הפוכה.

לכן, בקשה לפסילת ראיות אינה יכולה להסתפק בטענה שהמשטרה פעלה באופן לא תקין. צריך לזהות את ההפרה, להראות כיצד הושגה הראיה ולנמק מדוע השימוש בה במשפט אינו מתיישב עם הזכות להליך הוגן.

סעיף 56א לפקודת הראיות: מה קובע החוק?

בשנת 2022 הוסף לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, סעיף 56א, המעגן בחקיקה את סמכות בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין.

הסעיף קובע כי בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, לרבות הודעת נאשם או עד, חפץ או ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן.

בבחינה זו נדרש בית המשפט להתייחס לשלושה שיקולים מרכזיים: אופייה וחומרתה של ההפרה, מידת השפעתה על הראיה שהושגה והעניין הציבורי בקבלת הראיה או באי-קבלתה. החוק אינו קובע נוסחה מתמטית, וההכרעה תלויה בעובדותיו של כל תיק.

סעיף 56א(ב) מבהיר שההסדר אינו גורע מכללים אחרים לפסילת ראיות הקבועים בחקיקה. כך למשל, לגבי קבילות הודאת נאשם קיימת גם הוראה מיוחדת בסעיף 12 לפקודת הראיות.

ניתן לעיין בנוסח פקודת הראיות במאגר החקיקה של הכנסת.

הלכת יששכרוב: הבסיס לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין

עוד לפני חקיקת סעיף 56א, הכיר בית המשפט העליון בדוקטרינת פסילה יחסית של ראיות שהושגו שלא כדין. ההלכה נקבעה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, בפסק דין משנת 2006.

באותו מקרה נדונה, בין היתר, פגיעה בזכותו של נחקר להיוועץ בעורך דין. בית המשפט קבע שלא כל הפרה מביאה לפסילה, אך כאשר קבלת ראיה שהושגה באמצעים בלתי חוקיים תפגע באופן מהותי בהוגנות המשפט, ניתן להורות על אי-קבלתה.

ההכרעה בהלכת יששכרוב לא התמקדה רק בשאלה אם ההודאה משקפת את האמת. היא הדגישה שגם הדרך שבה המדינה השיגה את הראיה היא חלק מהליך פלילי ראוי. העיקרון הזה קיבל בהמשך ביטוי חקיקתי בסעיף 56א.

האם חיפוש לא חוקי יכול להביא לפסילת ראיות?

כן, ובנסיבות מסוימות אף לזיכוי. אבל תחילה נדרש לברר אם החיפוש אכן נערך שלא כדין. למשל, האם היה צו מתאים, האם התקיימה עילה חוקית לחיפוש ללא צו והאם החיפוש בוצע במסגרת הסמכות שניתנה לשוטרים.

ברע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל נדונו חיפושים שנערכו על בסיס הסכמה. בית המשפט העליון הבהיר שבמקום שבו הסכמת האדם היא הבסיס לחיפוש, יש לבחון אם מדובר בהסכמה מדעת, ובכלל זה אם הובהר לאדם שהוא רשאי לסרב ושהסירוב לא ייזקף לחובתו. בנסיבות המקרים שנדונו נפסלו ראיות שנתפסו בחיפושים שנמצאו בלתי חוקיים.

עם זאת, אין להסיק מכך שכל חיפוש בבית ללא צו הוא בלתי חוקי. הדין מכיר בנסיבות שבהן קיימת סמכות לחיפוש ללא צו, ולכן יש לבחון תחילה את מקור הסמכות, את התנאים למימושה ואת האופן שבו נערך החיפוש.

פסילת ראיות מחיפוש בטלפון נייד

חיפוש בטלפון נייד עשוי לחשוף התכתבויות, תמונות, היסטוריית מיקום, יומני שיחות ונתונים אישיים רבים. לכן יש משמעות מיוחדת לשאלה מכוח איזו סמכות נערך החיפוש, מה בדיוק הותר לחוקרים לבדוק והאם הפעולה נשארה בגבולות ההיתר.

נניח שניתן צו המתיר פעולה מוגבלת, אך החוקרים ביצעו חיפוש החורג מן ההיתר. השאלה המשפטית אינה מסתיימת בקביעה שהייתה חריגה. יש לבדוק אילו נתונים הושגו כתוצאה ממנה, מה חומרתה ועד כמה קבלתם במשפט תפגע בהגינות ההליך.

גם אם הטלפון עצמו נתפס כדין, אין פירוש הדבר שכל עיון בתוכנו מותר באופן אוטומטי. להרחבה אפשר לקרוא את המאמר על חיפוש משטרתי בטלפון נייד.

האם אפשר לפסול הודאה שנגבתה במשטרה?

כן. הודאת חשוד יכולה להיות ראיה מרכזית בתיק פלילי, אך קבילותה אינה מובנת מאליה. לפי סעיף 12 לפקודת הראיות, הודיית נאשם קבילה רק אם התביעה הוכיחה את נסיבות מסירתה ובית המשפט מצא שניתנה באופן חופשי ומרצון.

במקרה שבו נטען שההודאה נגבתה תוך הפעלת לחץ פסול, פגיעה ממשית בחופש הרצון או פגיעה בזכות ההיוועצות, יש לבחון את נסיבות החקירה ואת המסלול המשפטי הרלוונטי לפסילתה. במקרים מתאימים ניתן לבחון את קבילות ההודאה הן לפי סעיף 12 והן לפי דוקטרינת הפסילה של ראיות שהושגו שלא כדין.

העובדה שהנאשם חתם על הודעתו אינה מסיימת את הבירור. יש חשיבות לתיעוד החקירה, להודעות שנמסרו לו על זכויותיו, לנסיבות שבהן ביקש להיוועץ בעורך דין ולהתנהלות החוקרים.

טענות הנוגעות לקבילות הודאה עשויות להתברר במסגרת משפט זוטא או במסגרת ההליך העיקרי, בהתאם להחלטת בית המשפט.

האם גם ראיה שנמצאה בעקבות ראיה פסולה תיפסל?

לא בהכרח. לעיתים ראיה שהושגה שלא כדין מובילה את החוקרים לראיה נוספת. למשל, נתון שהתגלה בטלפון עשוי להוביל למציאת חפץ במקום אחר. האם פסילת הנתון הראשון מחייבת גם את פסילת החפץ?

הדין הישראלי אינו מחיל כלל אוטומטי של פסילת כל ראיה שנגזרה מראיה פסולה, המכונה לעיתים "פרי העץ המורעל". יש לבחון בנפרד את אופן השגתה של כל ראיה ואת הקשר שבינה לבין הפעולה הבלתי חוקית.

בין היתר, עשויה להיות משמעות לשאלה אם הראיה הנוספת התגלתה כתוצאה ישירה מן ההפרה או מכוח מקור עצמאי, מה הייתה חומרת ההפרה ומה ההשפעה של קבלת הראיה על הגינות המשפט.

מה ההבדל בין פסילת ראיה לבין קביעה שמשקלה נמוך?

קבילות ראיה עוסקת בשאלה אם מותר לבית המשפט לקבל אותה ולהסתמך עליה במסגרת ההליך. משקל ראייתי עוסק בשאלה איזה כוח הוכחתי יש לייחס לראיה שהתקבלה.

למשל, סרטון עשוי להיות קביל אך מטושטש באופן שלא מאפשר לזהות בו אדם בוודאות. במקרה כזה הוויכוח עשוי להתמקד במשקל הראיה ולא בפסילתה. מנגד, כאשר הסרטון הושג תוך הפרת דין, עשויה להתעורר גם שאלת קבילותו.

ההבחנה משמעותית בעת ניהול הוכחות במשפט הפלילי: יש טענות שמטרתן למנוע את קבלת הראיה מלכתחילה, ואחרות שמטרתן להראות שגם אם התקבלה, אין בה כדי להוכיח את האישום מעבר לספק סביר.

כיצד מבססים בקשה לפסילת ראיות?

הדרך הנכונה מתחילה בעיון בחומר החקירה. יש לבדוק צווי חיפוש, דוחות פעולה, מזכרים, תיעוד חקירות, מסמכי תפיסה, רישומי שרשרת מוצג וחומרים דיגיטליים רלוונטיים. לעיתים הפגם עולה מן המסמכים עצמם, ובמקרים אחרים הוא נחשף רק בעקבות חקירת השוטרים או השוואה בין גרסאותיהם.

לאחר מכן יש לנסח את הטענה במדויק: איזו סמכות הופרה, מתי וכיצד; אילו ראיות הושגו בעקבות ההפרה; ומדוע קבלתן צפויה לפגוע באופן מהותי בזכות להליך הוגן. העלאת טענה כללית שלפיה "החקירה הייתה לא תקינה" אינה תחליף לתשתית עובדתית ומשפטית.

יש לבחון גם את העיתוי המתאים להעלאת הטענה ואת הדרך שבה יתבררו העובדות הדרושות להכרעה. לא בכל תיק תינתן החלטה על קבילות הראיה לפני שמיעת יתר העדויות.

האם פסילת ראיה מובילה בהכרח לזיכוי?

לא. הכל תלוי במקומה של הראיה שנפסלה בתוך חומר התביעה. אם מדובר בראיה המרכזית והיחידה המבססת יסוד חיוני של העבירה, פסילתה עשויה להותיר את התביעה ללא תשתית מספקת להרשעה.

לעומת זאת, אם נותרו ראיות קבילות אחרות שבכוחן להוכיח את האישום, המשפט עשוי להימשך גם לאחר הפסילה. בסופו של דבר, השאלה היא אם הראיות שנותרו מוכיחות את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר.

חשוב להבחין גם בין בקשה לפסילת ראיה לבין טענה של הגנה מן הצדק. הראשונה מתמקדת בקבילות ראיה מסוימת, ואילו השנייה עוסקת בפגם מהותי בהגשת כתב האישום או בניהול ההליך הפלילי. לעיתים אותן נסיבות עשויות להצדיק בחינה של שני המסלולים, אך אין מדובר באותה טענה.

שאלות ותשובות על פסילת ראיות במשפט הפלילי

האם כל ראיה שהמשטרה השיגה בניגוד לחוק נפסלת?

לא. סעיף 56א לפקודת הראיות מקנה לבית המשפט שיקול דעת. נבחנים חומרת ההפרה, השפעתה על הראיה והפגיעה האפשרית בזכות להליך הוגן לצד העניין הציבורי.

האם אפשר לפסול ראיות שנתפסו בחיפוש ללא צו?

כן, בנסיבות המתאימות. אך לא כל חיפוש ללא צו הוא בלתי חוקי. צריך לבדוק אם הייתה סמכות חוקית לחיפוש ואת התנאים שבהם הוא נערך.

האם הודאה במשטרה יכולה להיפסל?

כן. הודאה יכולה להיפסל אם לא מתקיימים התנאים לקבילותה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות, או מכוח כללי הפסילה של ראיות שהושגו שלא כדין, בהתאם לנסיבות.

האם פסילת הודאה מחייבת זיכוי?

לא בהכרח. אם נותרו ראיות קבילות אחרות המספיקות להוכחת האשמה, ניתן להמשיך בהליך. אם התביעה אינה יכולה עוד להוכיח את האישום מעבר לספק סביר, התוצאה עשויה להיות זיכוי.

האם ניתן לפסול גם התכתבויות או מידע מטלפון?

כן. סעיף 56א אינו מוגבל להודאות, והוא עשוי לחול גם על ראיות דיגיטליות שהושגו שלא כדין. ההכרעה נעשית לפי נסיבות החיפוש והפגיעה בהוגנות ההליך.

האם הלכת יששכרוב עדיין רלוונטית לאחר חקיקת סעיף 56א?

כן. סעיף 56א עיגן בחקיקה את סמכות הפסילה היחסית שהוכרה בפסיקה, והלכת יששכרוב ממשיכה להיות מקור מרכזי להבנת השיקולים והעקרונות שביסוד ההסדר.

נדרשת בדיקה של ראיות שהמשטרה השיגה בתיק שלך?

לעיתים דווקא הדרך שבה הושגה ראיה מרכזית משנה את התמונה בתיק הפלילי. בדיקה של סמכויות החיפוש, נסיבות גביית ההודאות ותיעוד פעולות החקירה עשויה לגלות פגמים שמחייבים התייחסות משפטית מוקדמת ומדויקת.

עו"ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ. במסגרת הייצוג נבחן חומר החקירה, לרבות חוקיות פעולות האיסוף והאפשרות להעלות טענות הנוגעות לקבילות הראיות, ולגבש קו הגנה המתאים לנסיבות התיק.

לייעוץ משפטי ניתן להתקשר למשרד בטלפון 055-6601981, או להשאיר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.