קבלת חומר חקירה – מתי אפשר לעיין, לצלם ולקבל את החומר

קבלת חומר חקירה היא אחת הזכויות החשובות ביותר בהליך הפלילי.

בלי לעיין בחומר שנאסף בתיק, קשה מאוד להבין מה באמת עומד נגד החשוד או הנאשם, אילו ראיות קיימות, האם יש סתירות בין הגרסאות, האם חסרים מסמכים מהותיים, והאם קיימים מחדלי חקירה שעשויים להשפיע על התמונה כולה.

קבלת חומר חקירה בהליך פלילי

קבלת חומר חקירה

הזכות המלאה לעיין בחומר חקירה קמה בדרך כלל לאחר הגשת כתב אישום, מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. עם זאת, ישנם גם מצבים נוספים שבהם ניתן לבקש עיון במידע מתוך תיק החקירה, אף שלא הוגש כתב אישום: למשל לצורך שימוע, לצורך ערר על סגירת תיק כאשר מדובר במתלונן, לצורך בקשה לשינוי עילת סגירה כאשר מדובר בחשוד, ובמקרים מסוימים גם בהקשרים של הסדר מותנה.

השאלה האמיתית איננה רק האם אפשר לקבל חומר חקירה, אלא גם באיזה שלב, למי פונים, מה בדיוק נחשב חומר חקירה, מה עושים כשחסר חומר, ומה ההבדל בין בקשה לעיון בחומר חקירה לבין בקשה להמצאת מסמכים שאינם נמצאים בידי התביעה.

מהו חומר חקירה?

במילים פשוטות, חומר חקירה הוא חומר רלוונטי שנוגע לאישום, להגנה או לבירור האמת בתיק הפלילי.

בפועל, מדובר במונח רחב מאוד, שעשוי לכלול בין היתר:

• הודעות של חשוד, נאשם ועדים.

• מזכרים, דוחות פעולה וזיכרונות דברים.

• הקלטות, סרטונים ותצלומים.

• מסמכים, תכתובות ומוצגים.

• חוות דעת מומחים.

• פלטים, בדיקות ותוצרים דיגיטליים או פורנזיים.

• חומרים שעשויים לסייע דווקא להגנה ולא רק לתביעה.

עם זאת, לא כל פיסת מידע שנאספה במהלך החקירה תיחשב אוטומטית לחומר חקירה. המבחן המרכזי הוא מידת הרלוונטיות שלה לשאלות שבמחלוקת בתיק. הפסיקה עמדה על כך שיש לפרש את המונח "חומר חקירה" באופן רחב, אך לא בלתי מוגבל, כך שלא כל חומר שולי או מרוחק ייחשב בהכרח כחומר שחובה למסור לעיון.

לא פעם, המחלוקת האמיתית בתיק היא בדיוק בשאלה הזו: האם מדובר בחומר חקירה שחובה להעביר, או בתרשומת פנימית, או חסוי שאין חובה למסור.

הזכות לעיון בחומר חקירה – סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

המסלול המרכזי לקבלת חומר חקירה הוא סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, המעניק לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומר החקירה הנוגע לאישום ושמצוי בידי התביעה. מדובר בזכות מהותית שמטרתה לאפשר לנאשם להתגונן כראוי, לבחון את הראיות נגדו, לאתר סתירות, להצביע על חוסרים ולגבש קו הגנה מושכל.

ברגיל, הזכות הזו מופעלת לאחר הגשת כתב אישום. זהו השלב שבו ההליך הופך מהליך חקירתי להליך פלילי פעיל, ולכן מתגבשת זכות רחבה יותר לעיון בחומר.

כאשר כבר הוגש כתב אישום, קבלת חומר החקירה איננה עניין טכני בלבד. רק לאחר עיון מסודר בחומר ניתן להבין האם קיימות סתירות בין העדים, האם חסרים מסמכים, האם קיימת בעיית זיהוי, האם לא בוצעו פעולות חקירה מתבקשות, והאם קיימת חולשה ממשית בראיות התביעה.

האם אפשר לקבל חומר חקירה לפני הגשת כתב אישום?

ככלל, לא קיימת זכות מלאה לעיין בכל חומר החקירה לפני הגשת כתב אישום. זהו הכלל המרכזי, וחשוב להכיר אותו.

עם זאת, ישנם כמה מצבים חשובים שבהם ניתן לבקש עיון גם לפני כתב אישום, או גם כאשר התיק כבר נסגר:

קבלת חומר לצורך שימוע

כאשר התיק נמצא בשלב של שימוע לפני הגשת כתב אישום, עשויה התביעה להעביר לחשוד או לבא כוחו את עיקרי חומר החקירה או את ליבת החומר, כדי לאפשר שימוע ממשי ולא פורמלי בלבד. לא מדובר בהכרח בכל חומר החקירה, אלא בדרך כלל בחומר המרכזי הדרוש לצורך טיעון אפקטיבי בשימוע. בהקשר זה רצוי לעיין גם במאמר על מכתב יידוע לחשוד.

קבלת חומר לצורך ערר על סגירת תיק – כאשר מדובר במתלונן

כאשר תיק חקירה נסגר, המתלונן רשאי להגיש ערר על ההחלטה. בהקשר זה, נקודת המוצא לפי הנחיית פרקליט המדינה 14.8 היא שיש לאפשר עיון בחומר לצורך שקילת הגשת ערר על סגירת תיק החקירה, בכפוף לקריטריונים ולשיקולים הרלוונטיים למקרה הקונקרטי.

אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת, אך בהחלט קיימת אפשרות לקבל חומר גם בשלב זה.

קבלת חומר לצורך בקשה לשינוי עילת סגירה – כאשר מדובר בחשוד

כאשר תיק חקירה נסגר, אך החשוד מבקש לשנות את עילת הסגירה, ניתן לבקש עיון בחומר החקירה לצורך הגשת הבקשה. ההנחיות מכירות במפורש באפשרות של בקשה לעיין בחומר החקירה לשם הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה.

לכן, כאשר נסגר תיק בעילה שאינה חוסר אשמה, חשוב להבין שניתן לבקש את חומר החקירה, לבחון מה באמת קיים בתיק, ורק לאחר מכן לנסח בקשה בהתאם.

כאשר מדובר בהסדר מותנה

כאשר תיק נסגר בעילה של הסדר מותנה, החשוד רשאי לקבל את חומרי החקירה וזאת על מנת לכלכל את צעדיו בהתאם. לחצו כאן לקריאה בהרחבה על סגירת תיק בהסדר מותנה.

מתי בפועל עולה הצורך לקבל חומר חקירה?

הצורך בקבלת חומר חקירה עולה בכמה מצבים מרכזיים:

• לאחר הגשת כתב אישום.

• לפני שימוע, כאשר מועבר חומר לצורך הטיעון.

• כאשר הוחלט על סגירת תיק ויש כוונה להגיש ערר.

• כאשר קיימת כוונה להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה.

• כאשר מתברר שחלק מהחומר לא נמסר.

• כאשר עולה צורך לבדוק אם בוצעו פעולות חקירה שלא קיבלו ביטוי בתיק.

מה עושים אם חסר חומר חקירה?

אחת הסוגיות החשובות ביותר היא מצב שבו מתקבל חומר חקירה, אך מתברר שחסרים בו מסמכים, מזכרים, הודעות, צילומים, תיעוד מצלמות, חוות דעת, דיסקים, פלטים או תוצרים אחרים שנזכרים בתיק אך לא נמסרו בפועל.

במקרה כזה, לא נכון להניח מיד שמדובר בעניין שולי. צריך לבדוק היטב את רשימת חומרי החקירה ולבחון:

• האם קיימים מסמכים אחרים שמפנים לחומר החסר.

• האם פעולת חקירה מסוימת בוצעה אך לא תועדה במלואה.

• האם יש פער בין רשימת חומר החקירה לבין מה שנמסר בפועל.

• האם מדובר בחומר שעשוי להשפיע על קו ההגנה.

• האם יש מקום לפנייה מסודרת לתביעה.

• האם נדרשת פנייה לבית המשפט.

לעיתים, דווקא החומר החסר מלמד על בעיה מהותית בתיק: פעולה שלא תועדה במסגרת חקירת המשטרה, מצלמה שלא נפרקה, חומר שלא נשמר, או נתון שהיה עשוי לחזק דווקא את ההגנה. לכן בדיקת חומר החקירה היא שלב אסטרטגי בניהול ההליך הפלילי.

לאיזה גורם מגישים בקשה לקבלת חומר חקירה?

כאשר כבר הוגש כתב אישום, הפנייה לקבלת חומר חקירה נעשית בדרך כלל לתובע המטפל בתיק — פרקליטות או תביעה משטרתית, לפי העניין. העיון וההעתקה מתבצעים בהתאם להוראות הדין ולהסדרים החלים על הגוף התובע.

כאשר מדובר בערר על סגירת תיק, הבקשה לעיון בחומר מוגשת לגוף שסגר את התיק. כך גם כאשר מדובר בבקשה לשינוי עילת סגירה.

במילים אחרות, זהות הגורם שאליו פונים תלויה בשלב שבו מצוי התיק ובמטרה שלשמה מתבקש העיון.

חומר חקירה לעומת חומר חסוי

זכות העיון בחומר חקירה היא זכות חשובה מאוד, אך היא אינה מוחלטת. הדין מכיר בכך שיש סוגי חומרים שלא יימסרו לעיון רגיל, גם אם נאספו במהלך החקירה.

כך, למשל, עשויים שלא להימסר לעיון רגיל:

• תרשומות פנימיות

• חומרים מודיעיניים מסוימים

• חומרים שניתנה לגביהם תעודת חיסיון

• מידע שחשיפתו עלולה לפגוע באינטרס ציבורי מוגן, בביטחון המדינה או במקור חסוי

המסגרת הנורמטיבית בנושא חיסיון מדגישה כי עצם קיומו של חיסיון אינו מייתר בכל מקרה בחינה שיפוטית של השאלה האם החומר דרוש להגנה, אך הוא בהחלט עשוי להגביל את היקף העיון.

לכן, כאשר נטען שחומר מסוים הוא "פנימי", "מודיעיני" או "חסוי", יש לבדוק מה בדיוק טיב החיסיון, האם הוא חל כדין, והאם קיימת הצדקה לפנות לבית המשפט כדי לבחון את הסוגיה.

עתירה לגילוי ראיה חסויה

כאשר קיים חומר חסוי שעשוי להיות חשוב להגנת הנאשם, ניתן לעתור לגילויו. הדיון בנושא הזה מורכב ורק ביכולתו של עורך דין פלילי מיומן לשכנע את בית המשפט להיעתר לכך.

במסגרת העתירה, בית המשפט מאזן בין שני שיקולים עיקריים: מצד אחד עומדים שיקולים של ביטחון, אינטרס ציבורי, הגנה על מקורות ושיטות פעולה; מצד שני עומדת הזכות להליך הוגן והצורך למנוע עיוות דין.

בית המשפט בוחן אם בנסיבות המקרה יש הצדקה לשמר את החיסיון, או שמא יש לגלות את החומר, כולו או חלקו, משום שיש לו חשיבות ממשית להגנה. לא מדובר בכלל אוטומטי, אלא בבחינה מהותית של טיב החומר, עוצמת תרומתו האפשרית להגנת הנאשם, והאינטרס שבאי גילויו.

מה ההבדל בין סעיף 74 לסעיף 108?

זו אחת השאלות החשובות ביותר בכל הנושא של קבלת חומר חקירה. סעיף 74 עוסק בחומר חקירה שמצוי בידי התביעה ושנוגע לאישום. זהו המסלול המרכזי לעיון בחומר לאחר הגשת

כתב האישום. לעומת זאת, סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי עוסק במצב אחר: כאשר המסמך או המוצג אינם מצויים בידי התביעה, אך יש להם רלוונטיות להליך. במצב כזה, בית המשפט רשאי להורות על המצאת מסמכים או מוצגים מצד שלישי, עד או גורם אחר, אם נמצא שיש לכך הצדקה בנסיבות העניין.

במילים פשוטות: אם החומר כבר נמצא אצל התביעה — לרוב חושבים קודם על סעיף 74.

אם החומר נמצא אצל גוף אחר — ייתכן שהמסלול הנכון יהיה סעיף 108.

ההבחנה הזו חשובה מאוד, משום שבקשה טובה שמוגשת במסלול הלא נכון עלולה להידחות, או לפחות להתעכב.

איך פועלים נכון בפועל?

כאשר עולה צורך בקבלת חומר חקירה, חשוב לפעול בצורה מסודרת.

ראשית, צריך להבין באיזה שלב נמצא התיק: לפני כתב אישום, אחרי כתב אישום, בשלב שימוע, בשלב של ערר על סגירת תיק, או במסגרת בקשה לשינוי עילת סגירה.

שנית, צריך לזהות מה בדיוק מבוקש: חומר חקירה קלאסי המצוי בידי התביעה, חומר שחסר בתיק, חומר שנזכר אך לא נמסר, או מסמכים שמצויים אצל צד שלישי.

שלישית, לאחר קבלת החומר, חשוב לבדוק לא רק מה נמסר אלא גם מה לא נמסר: האם חסרים מוצגים, האם מזכר מפנה למסמך שלא צורף, האם קיימת התייחסות לסרטון שלא התקבל, והאם קיימות פעולות חקירה שאין להן תיעוד מלא.

רק לאחר הבדיקה הזו ניתן באמת להחליט כיצד נכון להמשיך: האם להגיש בקשה נוספת, האם לטעון למחדלי חקירה, האם לפנות לפי סעיף 74, האם לפעול לפי סעיף 108, והאם קיים בסיס לטעון שהחומר שלא נמסר פוגע ביכולת לנהל הגנה הוגנת.

טעויות נפוצות סביב קבלת חומר חקירה

הטעות הראשונה היא לחשוב שכל אדם שנחקר זכאי מיד לקבל את כל חומר החקירה. זה לא נכון. בדרך כלל הזכות הרחבה לעיון מתגבשת רק לאחר הגשת כתב אישום.

הטעות השנייה היא להניח שמה שנשלח הוא בהכרח כל החומר שקיים. בפועל, צריך תמיד לבדוק אם יש חוסרים, הפניות למסמכים שלא צורפו, או פעולות חקירה שאין להן תיעוד מלא.

הטעות השלישית היא לא להבחין בין חומר שמצוי אצל התביעה לבין חומר שנמצא אצל גוף אחר. ההבחנה הזו קריטית לבחירת המסלול המשפטי הנכון.

הטעות הרביעית היא לדחות את הבדיקה של חומר החקירה לשלב מאוחר מדי. לעיתים, דווקא עיון מוקדם ומדויק בחומר הוא שמאפשר לגלות חולשה ממשית בתיק.

שאלות נפוצות בנושא קבלת חומרי חקירה

האם אפשר לקבל חומר חקירה לפני כתב אישום?

ככלל לא קיימת זכות מלאה לקבל את מלוא חומר החקירה לפני הגשת כתב אישום. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לקבל את עיקרי החומר, למשל לצורך שימוע, לצורך ערר על סגירת תיק או לצורך בקשה לשינוי עילת סגירה.

האם מתלונן יכול לקבל חומר חקירה כדי להגיש ערר על סגירת תיק?

כן. נקודת המוצא היא שניתן לאפשר למתלונן לעיין בחומר לצורך שקילת הגשת ערר, בכפוף לקריטריונים ולשיקולים הרלוונטיים למקרה.

האם חשוד יכול לבקש חומר חקירה לצורך שינוי עילת סגירה?

כן. ההנחיות מכירות באפשרות לבקש עיון בחומר החקירה לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה.

מתי קמה הזכות המלאה לעיין בחומר חקירה?

ברגיל, הזכות הרחבה לעיון בחומר חקירה קמה לאחר הגשת כתב אישום, מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

מה ההבדל בין סעיף 74 לסעיף 108?

סעיף 74 עוסק בחומר חקירה המצוי בידי התביעה. סעיף 108 מאפשר לבקש מבית המשפט להורות על המצאת מסמכים או מוצגים מגורם אחר שאינו התביעה.

מה עושים אם חסר חומר חקירה?

צריך לבדוק האם החומר החסר מוזכר במסמכים אחרים, האם קיימת הפניה לראיה שלא נמסרה, האם יש פער בין רשימת החומר לבין מה שהועבר בפועל, ובמקרים המתאימים לפנות לתביעה או לבית המשפט.

יש לכם שאלה הקשורה בקבלת חומרי חקירה בהליך הפלילי?

קבלת חומר חקירה היא לא עניין טכני של צילום מסמכים בלבד. זהו שלב מרכזי בניהול נכון של תיק פלילי.

ככלל, הזכות המלאה לעיון בחומר חקירה קמה לאחר הגשת כתב אישום מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. לפני כן, ייתכנו מצבים שבהם ניתן לעיין בחלק מהחומר, בעיקר לצורך שימוע, לצורך ערר על סגירת תיק, לצורך בקשה לשינוי עילת סגירה, ובמקרים מסוימים גם בהקשרים של הסדר מותנה. כאשר חסר חומר, כאשר קיימת מחלוקת אם מדובר בכלל בחומר חקירה, או כאשר המסמכים מצויים אצל צד שלישי ייתכן שיהיה צורך בפנייה נוספת לתביעה או בפנייה לבית המשפט, לרבות לפי סעיף 108.

אם זומנת להליך פלילי, הוגש נגדך כתב אישום, נסגר תיק שאתה מבקש לערער עליו, או שהתיק נסגר בעילה שברצונך לשנות - חשוב לבחון את חומר החקירה מוקדם, מדויק ונכון. עו"ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מלווה חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה בבדיקת חומרי חקירה, בהליכי שימוע, בעררים על סגירת תיק, בבקשות לשינוי עילת סגירה ובניהול תיקים פליליים לכל אורך הדרך.

אם יש לכם שאלה הקשורה בנושא חומרי חקירה, פנו להתייעצות עמנו: 055-6601981 או השאירו פרטים ונחזור אליכם תוך זמן קצר.