מאמרים מקצועיים

תלונת שווא - איך מתמודדים? בשנים האחרונות, תופעת תלונות שווא הולכת ומתגברת. חלק גדול מהתלונות מוגשות בשל הרצון להשגת יתרון משפטי בסכסוכים בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין, כשמרבית התלונות משמשות אמצעי סחיטה או נקמה. מדובר בתופעה פסולה, אשר מי שנוקט בה עלול לגרום נזק רב במחי פה לאדם שנגדו הוגשה התלונה. כך למשל, מי שהוגשה נגדו תלונה שווא על עבירת מין , תלונת שווא על אלימות במשפחה או אפילו תלונת שווא מצד שכן - עלול בתוך זמן קצר למצוא עצמו נחקר כאחרון העבריינים במשטרה בחשד לבי

אם אתה חשוד בהצתה – חשוב שתדע: גם מקרה שנראה "קטן" כמו הצתת פח אשפה עלול להיחשב לעבירה חמורה עם חשיפה לעד 15 ואף 20 שנות מאסר. ההבדל בין הצתה לבין רשלנות, והשלב שבו תפעל – יכולים להכריע אם התיק ייסגר או יהפוך לכתב אישום חמור. עבירת הצתה נחשבת לאחת העבירות החמורות בדין הפלילי, בשל פוטנציאל הנזק העצום הגלום בה – לרכוש, לגוף ואף לחיי אדם. עם זאת, לא כל מקרה של שריפה מוביל בהכרח להרשעה בעבירת הצתה, ולעיתים מדובר דווקא בעבירה של גרימת שריפה ברשלנות – הבדל משפטי קריטי שעשוי להשפיע

מכשירי הטלפון הניידים הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מחיינו. תמונות אישיות, סרטונים, סיסמאות, התכתבויות אישיות ואפילו מידע עסקי – כל אלה ועוד שמורים במכשיר הטלפון הנייד. מדובר בכמויות מידע אדירות אשר עשויות לסייע למשטרה בעת ביצוע חקירה. כיום, כמעט בכל חקירה במשטרה מבצעים חוקרי משטרת ישראל חיפוש משטרתי בטלפון הנייד, וזאת מכיוון שמדובר בכלי חקירה בעל ערך עוצמתי רב אשר עשוי להוביל לפריצת דרך ולהתקדמות בחקירה. אף על פי שעריכת חיפוש בטלפון הנייד במהלך חקירה הפכה לדבר שבשגרה, חשוב ל

מחפשים עורך דין פלילי בראשון לציון? הגעתם למקום הנכון. משרדו של עורך דין ברוך גדע, עוסק במשפט הפלילי כתחום עיסוק בלעדי. המשרד הינו משרד...

זכות השתיקה בחקירה שמירה על זכות השתיקה בחקירה נגזרת מהזכות להליך הוגן ונחשבת לאחת מהזכויות הבסיסיות הקיימות לחשודים בביצוע עבירה פלילית. זכות השתיקה מאפשרת לחשוד לשתוק במהלך חקירתו במקום להשיב לשאלות החוקרים ובכך להימנע מהפללה עצמית. זכותו השתיקה בחקירה הוכרה בפסיקה כעקרון יסוד. כך למשל, נאמר על זכות זו ב ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל: "זכות השתיקה הנתונה לנאשם על פי חוק (ראו סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 ) עומדת גם לחשוד

עבירת סחיטה באיומים נחשבת לעבירה חמורה. לא בכדי, קבע המחוקק כי העונש הקבוע לצד עבירה זו הנו עד שבע שנות מאסר , כאשר העבירה בוצעה בנסיבות מחמירות, העונש המרבי הקבוע לצד עבירת סחיטה באיומים הנו עד 9 שנות מאסר. בשורות הבאות, עו"ד פלילי ברוך גדע מסביר אודות עבירה זו. עבירת סחיטה באיומים – לשון החוק עבירת סחיטה באיומים מנויה בסעיף 428 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 הקובע כדלקמן: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם,