אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה

אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה היא עבירה פלילית לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, שנועדה להתמודד עם מצבים שבהם בעל חיה - בדרך כלל כלב - לא נקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת, וכתוצאה מכך נוצר סיכון לחיי אדם או נגרמה חבלה.

במקרים כאלה ניתן להיחשף לא רק לתביעה אזרחית, אלא גם לכתב אישום פלילי שהעונש בצידו עשוי להגיע לעד שלוש שנות מאסר. בכתבה הבאה, עו"ד ברוך גדע מסביר מהי רשלנות בהחזקת חיה, מה התביעה צריכה להוכיח בעת הגשת כתב אישום, מתי לא יעמידו לדין, ומה עושים אם זומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום על אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה.

מהי עבירת אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה?

עבירת אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה נמנית עם עבירות הפזיזות והרשלנות הקבועות בסעיף 338 לחוק העונשין, לפיו:

"העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(6)   אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;"

כפי שניתן לראות: כאשר אדם מחזיק חיה ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהחזקתה - ובכך מסכן חיי אדם או גורם חבלה - הוא עלול לשאת באחריות פלילית.

יסודות העבירה

כדי לייחס לאדם אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, על התביעה להוכיח שני יסודות מצטברים. יסוד עובדתי ויסוד נפשי.

1. היסוד העובדתי בעבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה מורכב משני רכיבים עיקריים: החזקת חיה ואי נקיטת אמצעי זהירות סבירים אשר יצרו סיכון ממשי או הובילו לפגיעה בפועל. אין די בעצם התרחשותה של נשיכה או תוצאה מזיקה; על התביעה להוכיח כי הנאשם החזיק או שלט בפועל בחיה וכי בנסיבות העניין לא נקט באמצעי זהירות שאדם סביר היה נוקט בהם. המבחן הוא אובייקטיבי ונבחן על רקע סוג החיה, מאפייניה, סביבת האירוע ורמת הסיכון הצפויה. השאלה המרכזית היא האם ההתנהלות חרגה מרף הזהירות הסביר ויצרה סכנה בלתי סבירה לשלום הציבור.

2. היסוד הנפשי הנדרש הוא רשלנות. משמעות הדבר כי אין צורך בהוכחת כוונה לפגוע או מודעות בפועל לתוצאה, אלא די בהוכחת סטייה מסטנדרט ההתנהגות המקובל של אדם סביר באותן נסיבות. האחריות הפלילית עשויה להתגבש גם מקום שבו המחזיק לא התכוון כלל לפגיעה ואף הופתע מהתוצאה, ובלבד שיוכח כי התנהלותו גילמה מחדל זהירות המצדיק ייחוס אחריות פלילית.

דוגמאות נפוצות לאי נקיטת אמצעי זהירות בחיה

בפועל, תיקים פליליים נפתחים סביב מצבים יומיומיים לכאורה:

• כלב ללא רצועה במרחב ציבורי

• שער או גדר שאינם מאובטחים והכלב בורח לרחוב

• טיול עם כלב שמוגדר מסוכן ללא זמם כנדרש

• השארת כלב ללא השגחה בסביבת ילדים או אורחים

• אי הצבת שילוט אזהרה כאשר הדבר מתחייב מרמת הסיכון

  
  

לעיתים בעלי הכלב בטוחים כי מדובר ב"טעות קטנה", אך מבחינה משפטית השאלה היא האם אדם סביר היה נוקט אמצעים נוספים.

מה העונש על אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה?

העונש הקבוע בחוק לעבירה לפי סעיף 338(א) הוא עד שלוש שנות מאסר.

בפועל, הענישה מושפעת ממספר גורמים:

• חומרת הפגיעה - חבלה קלה לעומת חבלה משמעותית

• רמת הרשלנות - מחדל רגעי לעומת התנהלות מסוכנת ומתמשכת

• עבר פלילי קודם

• נסיבות האירוע - מקום הומה אדם, מעורבות קטינים, הפרת הוראות פיקוח וכדומה

חשוב להדגיש, כי גם כאשר לא נגזר מאסר בפועל, הרשעה פלילית עלולה להשפיע על תעסוקה, רישוי מקצועי, מכרזים ציבוריים ועתיד תעסוקתי.

מתי לא יוגש כתב אישום?

לא בכל אירוע של נשיכת כלב או פגיעה מחיה מוגש כתב אישום. ישנם מקרים שבהם ניתן לטעון כי לא מתקיימת אחריות פלילית, למשל:

• ננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים והאירוע היה חריג ובלתי צפוי.

• הנפגע יצר את הסיכון בהתגרות או בהתנהגות אלימה.

• קיימת בעיית זיהוי או קושי ראייתי.

• הכלב פעל בסיטואציה של הגנה על בני הבית, בהתאם לנסיבות.

במקרים כאלה נבחנים הקשר הסיבתי, רמת הרשלנות ומה היה מצופה מאדם סביר באותן נסיבות.

הסדר מותנה בעבירת אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה

מאחר שעבירת אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, כמו גם עבירת מעשי פזיזות ורשלנות, נמנית עם עבירות מסוג עוון, הרי שבנסיבות המתאימות ניתן לפעול לסיום ההליך הפלילי עוד בשלב החקירה. במקרים מסוימים ניתן להביא לסגירת התיק או לסיימו במסגרת הסדר מותנה – מנגנון המאפשר לחשוד להודות בעובדות המיוחסות לו, לעמוד בתנאים שיוגדרו, ולסיים את ההליך ללא ניהול משפט וללא הרשעה, כך שלא יוותר לחובתו רישום פלילי כמשמעותו בדין.

גם מקום שבו כבר הוגש כתב אישום, אין משמעות הדבר כי נגזר גורל ההרשעה. בנסיבות מתאימות – ובכפוף לטיב העבירה, עברו של הנאשם ונסיבותיו האישיות – ניתן לפעול לסיום ההליך הפלילי בדרך של אי הרשעה, ובכך למנוע את ההשלכות ארוכות הטווח הכרוכות ברישום פלילי, תוך שמירה על איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין שיקולי שיקום.

מה עושים אם זומנתם לחקירה?

אם זומנתם לחקירה בחשד לאי נקיטת אמצעי זהירות בחיה חשוב ליצור קשר ללא דיחוי עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום. חשוב שלא לפעול מתוך לחץ ולמסור גרסה פזיזה, הימנעו מהודאה בעובדות ואל תנהלו שיחות או תיעודים לאחר המקרה שעלולים לסבך אתכם משפטית. בנוסף וככל שהדבר מתאפשר, תגיעו לחקירה לאחר קבלת ייעוץ משפטי ומגובים במסמכים ובראיות רלוונטיות, ככל שיש ברשותכם.

אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה - שאלות ותשובות נפוצות

האם כל נשיכה מובילה לכתב אישום?

לא. ההחלטה תלויה בראיות וברמת הרשלנות - האם הייתה אי נקיטת אמצעי זהירות בנסיבות המקרה.

מה העונש על אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה?

עד שלוש שנות מאסר, אך הענישה בפועל משתנה לפי נסיבות.

אם הכלב היה קשור ועדיין תקף - אני אשם?

לא בהכרח. נבחן האם האמצעים שננקטו היו סבירים ומתאימים לסוג הכלב ולסביבה.

האם ניתן לסגור תיק מחוסר אשמה?

כן, כאשר הראיות אינן מצביעות על עבירה או שאין קשר סיבתי ורשלנות מספקת.

זומנת לחקירה במשטרה חשד לעבירת אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה או נשיכת כלב? הוגש נגדך כתב אישום על אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה? צור קשר כעת עם עורך דין פלילי מנוסה!

אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה היא עבירה פלילית העלולה להוביל לכתב אישום, קנס, פיצוי ואף רישום פלילי. יחד עם זאת, לא כל אירוע של נשיכת כלב מוביל להרשעה. הדין בוחן את מכלול הנסיבות, רמת הרשלנות הנטענת, אמצעי הזהירות שננקטו והראיות הקיימות בתיק.

כבר בשלב החקירה ניתן להשפיע על המשך ההליך – לעיתים עד כדי סגירת התיק או סיומו בהסדר. גם לאחר הגשת כתב אישום קיימות דרכי פעולה משפטיות משמעותיות, לרבות אפשרות לסיום ההליך ללא הרשעה, בנסיבות המתאימות.

עו"ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה ובעל ניסיון רב בניהול תיקים פליליים קלים וחמורים כאחד. עו"ד ברוך גדע מלווה חשודים ונאשמים משלב החקירה ועד לסיום ההליך, תוך בניית אסטרטגיה מדויקת והגנה נחושה על זכויותיהם.

אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום – פנה עוד היום לייעוץ דיסקרטי בטלפון  055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם.

משרדנו מתחייב לפעול במלוא המקצועיות, היסודיות והנחישות להשגת התוצאה המשפטית המיטבית עבורך.