Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
top of page
compress bg (1).webp
עורך דין ברוך גדע
055-660-1981
ייעוץ, ליווי וייצוג בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ
עורך דין פלילי ברוך גדע
לייעוץ התקשרו 055-660-1981 או השאירו פרטים:
-אודות הכותב-
עורך דין ברוך גדע

עו"ד ברוך גדע, מייסד המשרד, בוגר תואר ראשון במשפטים, יוצא פרקליטות מחוז חיפה ומומחה בייעוץ, ליווי וייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. 

לקריאה נוספת

-לקוחות ממליצים-

כתב אישום


כתב אישום
כתב אישום

מחפש עורך דין לייצוג בכתב אישום? הגעת למקום הנכון! מה זה כתב אישום?

כתב אישום הוא כתב טענות הפותח את ההליך הפלילי. למעשה, מבחינה משפטית, מרגע הגשת כתב האישום משתנה מצבו של האדם אשר נגדו הוגש כתב האישום מסטאטוס של "חשוד" ל"נאשם". משמעות הדבר היא, כי גוף התביעה האמון על ייצוגה של מדינת ישראל בהליך הפלילי סבור ברמת הסתברות גבוהה, כי ישנן מספיק ראיות המצביעות על כך שהנאשם ביצע את העבירה ושבאמצעותן ניתן יהיה להרשיעו בבית המשפט. חשוב לציין, כי מלבד הפגיעה בשמו הטוב של האדם אשר בגינו הוגש כתב אישום, הרי שעצם הרשעתו בביצוע עבירה עלולה לפגוע רבות בו ובני משפחתו, היות שככל שבית המשפט ירשיע את אותו אדם, עליו יהיה לשאת בעונש, בהתאם לחומרת העבירה ומדיניות הענישה. בשורות הבאות, עורך דין ברוך גדע מסביר מהו תוכנו של כתב האישום, מה קורה על ציר הזמן בהליך הפלילי לאחר הגשת כתב האישום, וכיצד יש לפעול אם הוגש נגדך כתב אישום.



כתב אישום - הפרטים הכלולים בו

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, שכותרתו תוכן כתב האישום, קובע אילו פרטים על המדינה לציין בכתב האישום. כך, כתב האישום יכיל את הפרטים הבאים:

 

  1. שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

  2. ציון מדינת ישראל כמאשימה או את שמו של הקובל וכתובתו.

  3. שם הנאשם וכתובתו, ככל שמדובר בנאשם קטין על המדינה לציין זאת בכתב האישום יחד עם תאריך הלידה ופרטיו המלאים של הוריו או אפוטרופוסיו של הקטין, לרבות כתובתם של ההורים. אם הקטין אינו מתגורר עם הוריו, על המדינה לציין את כתובתו של הקטין וכן את כתובת הוריו.

  4. העובדות המהוות את העבירה.

  5. סעיפי החיקוק המיוחסים לנאשם.

  6. שמות עדי התביעה.

  7. במקרים בהם ההליך מתנהל ב"דלתיים סגורות" על המדינה לציין זאת.

  8. במקרים בהם הנאשם זכאי שימונה לו סניגור ציבורי, על המדינה לציין פרט זה.

  9. במקרים בהם המדינה סבורה שככל שהנאשם יורשע, תבקש להטיל עליו מאסר בפועל, תציין המדינה פרט זה.

  10. במקרים בהם הנאשם עצור – על המדינה לציין ליד שמו של הנאשם כי הנאשם עצור וכן על המדינה לפרט מהו המועד שבו הנאשם נעצר לראשונה בתיק.

 

מי מחליט אם להגיש כתב אישום?

רבים טועים לחשוב, כי היחידה שחקרה את התיק קובעת אם להגיש כתב אישום, אולם לא כך הדבר. בסיום החקירה, המשטרה מעבירה את חומרי החקירה שנאספו בתיק לאחד מגופי התביעה הבאים: הפרקליטות או חטיבת התביעות במשטרה. בגופים אלו, מועסקים עורכי דין שמייצגים את מדינת ישראל בערכאות והם למעשה מחליטים אם להגיש כתב אישום, בהתבסס על חומרי החקירה שהועברו על ידי המשטרה, האינטרס הציבורי ושיקולים נוספים. באופן כללי, ניתן לומר שעבירות קלות באופן יחסי (חטא ועוון) יטופלו על ידי חטיבת התביעות ואילו עבירות חמורות יותר (מסוג פשע) יטופלו בפרקליטות. עם זאת, ישנן עבירות מסוג עוון שנחשבות לקלות באופן יחסי המטופלות על ידי הפרקליטות ולהפך, ישנן עבירות מסוג פשע אשר יטופלו על ידי חטיבת התביעות, בהתאם לחלוקה שבחוק.

 

כתב אישום פלילי לדוגמה

להלן דוגמה לכתב אישום אשר נוסח על ידי חטיבת התביעות המשטרתית - כי תמיד עדיף מראה עיניים:

 


כתב אישום לדוגמה
כתב אישום לדוגמה


כתב אישום לדוגמה
כתב אישום לדוגמה

 

פרק העובדות בכתב האישום

אחד החלקים היותר מעניינים בכתב האישום הוא פרק עובדות כתב האישום. למעשה, עובדות כתב האישום מהוות את המסגרת העובדתית בגינה הנאשם מואשם. כידוע, במשפט הפלילי נטל הראיה מוטל על התביעה – ועליה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם. לכן, על התביעה לציין בפרק זה אך ורק עובדות שביכולתה להוכיח בבית המשפט מעל לכל ספק סביר, בין אם בדרך ישירה ובין אם בדרך נסיבתית. בנוסף, בפרק העובדות המדינה לא תציין אילו ראיות יש בידה, שכן מבחינה מעשית יש לציין את פרטי המקרה באופן כזה שיבסס את יסודות העבירה. למשל: התביעה לא תציין "הנאשם אחז באקדח אשר עליו נמצאו טביעות אצבע ופלוני העיד במשטרה כי ראה את הנאשם אוחז באקדח וכן נמצאו מצלמות אבטחה", אלא עליה תציין בכתב האישום "הנאשם אחז באקדח". כאשר בהמשך, על התביעה להוכיח באמצעות ראיותיה כי הנאשם אכן אחז באקדח.

 

 

צירוף מספר אישומים בכתב האישום

בהתאם לחוק, ניתן לצרף מספר אישומים בכתב אישום אחד אולם חייבת להיות זיקה מסוימת בין האישומים. כלומר, על אותם האישומים להתבסס על עובדות דומות או זהות או כאשר מדובר בסדרת מעשים הקשורים זה לזה. כאן המקום לציין, כי סעיף זה נועד לשם יעילות דיונית, שכן אלמלא צירוף אישומים בתי המשפט אשר ממילא עמוסים היו קורסים תחת הנטל.  להלן לשון סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי, שכותרתו "צירוף אישומים":

 

"מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע".

 

חשוב להדגיש, כי הסעיף אינו מאפשר לתביעה לצרף אישומים אשר אין ביניהם כל זיקה. כך למשל, לא ייתכן מצב שבו אדם מואשם בעבירת ייבוא סמים שביצע בשנת 2024 יחד עם עבירת מעשה מגונה שביצע בבת משפחתו, שכן – אין כל זיקה בין האירועים. לעומת זאת, מצב שבו אדם סחר בסמים בטלגראס ומכר סמים על פני תקופה ממושכת ל"לקוחות" שונים – בהחלט ניתן יהיה לייחס לאותו אדם מספר אישומים בכתב אישום אחד, כאשר בדרך כלל כל מכירה תיחשב לאישום בפני עצמו – אולם התיק יתנהל בבית המשפט כמקשה אחת.

 

 

צירוף מספר נאשמים בכתב האישום

בהתאם להוראות סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי, ניתן לצרף מספר נאשמים בכתב אישום אחד. בדומה לצירוף אישומים שהוסבר לעיל, מצבים בהם התביעה תצרף מספר נאשמים בכתב אישום הם למשל כאשר מדובר בצדדים שונים לביצוע עבירה או כאשר מדובר בסדרת מעשים הקשורים זה בזה או כאשר מדובר בפרשות שיש ביניהן קשר ענייני כזה או אחר. בדרך כלל, מרבית כתבי האישום אשר מוגשים כנגד מספר נאשמים עוסקים באישומים שנעשו בצוותא או כאשר אחד הצדדים הנו המבצע העיקרי והיתר בגד מסייעים, משדלים וכדומה. חשוב להדגיש, כי אם בכוונת התביעה לצרף לכתב האישום קטין ובגיר יחדיו, עליה לקבל אישור מיוחד מאת היועמ"ש. על כל פנים, צירוף נאשמים מאפשר לגופי התביעה לחסוך בזמן שיפוטי ובמשאבים.

להלן לשון סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי, שכותרתו "צירוף נאשמים":

 

"מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר".

 

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום?

לאחר הגשת כתב האישום, יפתח בבית המשפט תיק המכונה ת"פ (תיק פלילי) או תפ"ח (תיק פשע חמור). במצב שבו לאחר החקירה הנאשם שוחרר, אזי הנאשם יקבל את כתב האישום בדואר בצירוף זימון לדיון הקראה. מבחינה משפטית, דיון ההקראה מהווה את "יריית הפתיחה" במשפט הפלילי. בעבר, בתי המשפט היו מקריאים את כתב האישום באזני הנאשם אולם כיום, בתי המשפט כמעט ולא עושים כן, אלא מוודאים עם סניגורו של הנאשם אם הוסברו לאחרון עובדות כתב האישום ככתבם וכלשונם, זאת על מנת שלא ייווצר מצב בו הנאשם לא ידע במה הוא מואשם. במסגרת דיון ההקראה, על  הנאשם באמצעות סניגורו את תשובתו לכתב האישום או בעגה המקצועית: מתן מענה לכתב האישום. תשובת הנאשם לכתב האישום היא חשובה ביותר ומשרטט את גדר המחלוקת בין הצדדים. במסגרת תשובתו של הנאשם לכתב האישום, הנאשם רשאי להשיב באילו חלקים המפורטים בעובדות כתב האישום הוא מודה, באילו הוא כופר ואם יש צורך להסב את תשומת לב בית המשפט לעובדות ונסיבות אחרות אשר אינן פורטו בכתב האישום כדאי לעשות כן, אולם להיזהר שלא לחשוף את קו ההגנה. כמו כן, במסגרת דיון ההקראה (אך לא רק במועד זה) רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות (ראו פירוט בהמשך). אם הנאשם יכפור בעובדות כתב האישום, בית המשפט יקבע מועדים לדיוני הוכחות אשר במסגרתם ישמעו הראיות בתיק. בדיוני ההוכחות, התביעה תזמן את עדי התביעה ותציג את ראיותיה על מנת להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע אשר יוחס לו בכתב האישום ואילו הסניגור, יחקור את העדים בחקירה נגדית מתוך מטרה לקעקע את מהימנותם ולסדוק את התזה של התביעה. לעתים, בטרם תחילת "פרשת התביעה" הפרקליט מקדים דברי פתיחה, הדבר נעשה בדרך כלל בתיקים חמורים או כאשר התיק חלש מבחינה ראייתית, כאשר בכוונת התובע "לשתול" מחשבה במוחו של השופט (סוג של טריק משפטי).

 

תיקון כתב אישום במסגרת הסדר טיעון

זה אינו סוד שמרבית התיקים הפליליים במדינת ישראל מסתיימים על דרך של הסדר טיעון. מהו הסדר טיעון עליו אנו שומעים חדשות לבקרים? הסדר טיעון, הוא למעשה הסדר דיוני (הסכם) הנערך בין המאשימה בהליך הפלילי (מדינת ישראל באמצעות שלוחת התביעות או הפרקליטות). במסגרת ההסדר, הנאשם מתחייב לעובדות בעובדות כתב האישום המקורי או מתוקן. משמעות כתב אישום מתוקן, הינה ריכוך סעיפי החיקוק או העובדות שיוחסו לנאשם בכתב האישום המקורי – ובכך להביא להפחתה בעונשו. אחד היתרונות המרכזיים בעריכת הסדרי טיעון הוא חסכון בזמן שיפוטי. שכן, עצם הודאת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן או המקורי חוסכת בזמן של העדת עדים וניהול ההליך הפלילי על פני שנים, על כל המשתמע מכך. כמו כן, הסדר טיעון אף חוסך מנפגע העבירה להעיד בבית המשפט ובכך נחסכת חוויה לא נעימה של נפגעי עבירה בדגש על קטינים, נפגעי עבירות מין ונפגעי עבירות מין מלהעיד על דוכן העדים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לעתים הגעה להסדר טיעון מקל עוברת דרך הטרקלין של ניהול ההוכחות. כלומר: לעתים רבות, עורך הדין ישיג את הסדר הטיעון הטוב ביותר דווקא לאחר חקירתם של העדים והצגת מחדלים בעת דיון ההוכחות ורק לאחר מכן – יושג הסדר הטיעון. כל מקרה לפי נסיבותיו.


מלבד תיקון כתב האישום, האם ניתן לכלול עונש מוסכם במסגרת הסדר טיעון?

התשובה לכך חיובית. מלבד תיקון כתב האישום, ניתן יהיה להגיע להסכמה עם התביעה או הפרקליטות לעניין העונש. כך למשל ניתן לסכם על טווח ענישה מסוים. לדוגמה: שטווח הענישה יהיה בין 3-6 שנות מאסר ובית המשפט יכריע בעניין בתוך טווח הענישה. כמו כן, אפשר להגיע להסכמה עונשית בעלת עונש מוסכם.

עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט אינו צד להסדר הטיעון, וכפועל יוצא מכך, אינו מחויב להסכמות הצדדים. נקודת המוצא היא כי לרוב, בתי המשפט יקבלו את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מבלי להתערב בו, אלא במקרים של חוסר סבירות קיצוניים.

 

האם אפשר לבטל כתב אישום?

במצבים מסוימים, ניתן יהיה להביא לביטולו של כתב האישום. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לפני הגשת כתב האישום המדינה, משקיעה בתיקים משאבים רבים ולכן, ביטול כתב אישום אינו מעשה של מה בכך. שכן, לפני הגשת כתב האישום חומרי החקירה נבחנים על ידי תובעים / פרקליטים המייצגים את המדינה בערכאות השיפוטיות ולמעשה, אלה גיבשו בדעתם כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו. עם זאת, במקרים מסוימים, בהחלט ניתן יהיה לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום או לשכנע את בית המשפט, באמצעות טענות משפטיות להורות על ביטולו של כתב האישום. כך למשל, הטענות המרכזיות המאפשרות לביטול כתב אישום הן:

 


ביטול כתב אישום לאור טענה מקדמית

טענות מקדמיות הן טענות שעשויות להוביל לביטולו של כתב האישום. בניגוד לדעה הרווחת, אין חובה להעלות טענה מקדמית מיד עם תחילת המשפט, אולם ישנן טענות שקיימת חובה להעלותן מיד: כמו חוסר סמכות מקומית ופגם בכתב אישום. להלן פירוט קצר אודות הטענות המקדמיות המרכזיות בהליך הפלילי:

  1. חוסר סמכות מקומית – משמעות טענה זו היא כי כתב האישום הוגש לבית משפט שאינו מוסמך לדון בעניין מחמת העובדה שהעבירה לא בוצעה בשטח שיפוטו או שהנאשם אינו גר באזור השיפוט. לא אחת נקבע כי אין לייחס משמעות לשאלת הסמכות המקומית, מכיוון שהמרחקים בין הערים בארץ ובין מחוזות השיפוט אינם גדולים. בנוסף, טענה זו אינה תביא לביטולו של כתב האישום, אלא לכל היותר התיק יועבר לבית משפט בעיר אחרת.

  2. חוסר סמכות עניינית - כתב האישום הוגש לבית המשפט שאינו מוסמך לדון בתיק מבחינה עניינית, שלום או מחוזי. בדומה לטענה העוסקת בסמכות המקומית, כך גם בנוגע לסמכות העניינית, אף אם בית המשפט יקבל טענה זו, התיק יועבר לערכאה אחרת.

  3. התיישנות - לכל עבירה המנויה בחוק יש תקופת זמן שבמסגרתה ניתן להעמיד לדין. אם כתב האישום הוגש לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, אזי יש לטעון טענה זאת על מנת להביא לביטולו של כתב האישום.

  4. הגנה מן הצדק  - זו הטענה הנפוצה ביותר. טענת הגנה מן הצדק קשורה להתנהלות הרשות בכל הנוגע לחקירת המקרה והעמדתו לדין של הנאשם. במסגרת סעיף זה, הוכרו טענות כמו אכיפה בררנית, מחדלי חקירה, אפלה ושוני מגדרי בין נאשמים, היעדר מדיניות קבועה באשר העמדה לדין, חריגה מהנחיות היועמ"ש ועוד.

 

מבחינה מעשית, עם העלאת טענה מקדמית על ידי ההגנה, בית המשפט יאפשר לתובע להשיב עליה. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי להחליט בטענה אף מבלי לשמוע את תגובתו של התובע ואף ליתן החלטה לאלתר. בניגוד לדעה הרווחת, קבלת טענה מקדמית לא מובילה לזיכויו של הנאשם, אלא תביא ביטולו של כתב האישום, תיקונו או העברת הדיון לבית המשפט המוסמך.

 

תוצאת ההליך הפלילי במקרה של חזרה מכתב אישום

סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם המדינה חזרה בה מכתב האישום לפני תשובת הנאשם לאישום, בית המשפט יבטל את כתב האישום. אם המדינה חזרה בה מכתב האישום לאחר תשובת הנאשם לכתב האישום – בית המשפט יזכה את הנאשם.

סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי בהסכמת המדינה והנאשם, בית המשפט רשאי לבטל את כתב האישום בכל מועד עד להכרעת הדין. ככל שכתב האישום בוטל על ידי בית המשפט בהסכמת המדינה והנאשם, ניתן יהיה להגישו מחדש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

 

קיבלתי כתב אישום, האם באפשרותי לייצג את עצמי באופן עצמאי?

כשם שניתן לתקן את הרכב בחצר הבית וכשם שניתן לעקור שן בבית – כך גם בהליך הפלילי. אין מניעה חוקית ואין חובה להיות מיוצגת בהליך הפלילי. אבל, וזה אבל גדול – נאשם שבוחר לייצג את עצמו טועה טעות חמורה. אדם, שבוחר לייצג את עצמו באופן עצמאי מבלי לשכור את שירותיו של עורך דין העוסק במשפט הפלילי, מסתכן ולמעשה מפקיר את חירותו ועתידו. חשוב לזכור, תחום המשפט הפלילי נחשב לתחום סבוך, אשר דורש מיומנויות רבות וניסיון רב. לזאת יש להוסיף, את הוראות החוק והפסיקה שמשתנים מעת לעת. לכן, כשם שלא היית מבצע פרוצדורה רפואית מורכבת באופן עצמאי, כך לא מומלץ שתייצג את עצמך באופן עצמאי בהליך הפלילי. זכור! כשל בייצוג ורשלנות, לעתים – אינם ניתנים לתיקון.

על כן, אם קיבלת כתב אישום, העצה הטובה ביותר היא לפנות לעורך דין שמתמחה בפלילים ויפה שעה אחת קודם.


הוגש נגדי כתב אישום, כמה זמן צפוי להימשך המשפט?

אחת השאלות שנשאלות על ידי לקוחות רבים שהוגש נגדם כתב אישום היא, כמה זמן ימשך המשפט. בעולם אוטופי, שבו המערכת אינה עמוסה לעייפה, היינו מצפים שמשך זמן ההליך הפלילי יהיה מהיר, יעיל וממוקד. אולם בפועל, כפי שכבר הבנתם – לא כך הדבר. "גלגלי הצדק טוחנים לאט" זו אמירה המאפיינת את עולם המשפט בכלל ואת המשפט הפלילי בפרט. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת, כאשר הנאשם אינו נתון במעצר ומנהל את ההליך המשפטי כשהוא משוחרר. הסיבה להימשכות ההליך אגב, היא לא רק בשל אילוצי המערכת והעומס הרב, אלא לעתים הימשכות ההליך נובעת בשל בקשות דחיה מצד הנאשם או סניגורו. לעתים, בקשות אלה מוצדקות, בעיקר בתיקים מורכבים וגדולים.  כך למשל, תיק שעניינו עבירת רצח, ימשך יותר זמן מאשר תיק בגין עבירת איומים. על כל פנים, משך זמן ההליך הפלילי נע בין חצי שנה (מהיר ונדיר) לבין מספר שנים, בהתאם למשתנים שהוזכרו לעיל.

 

ואם הנאשם עצור? גם אז המשפט צפוי להימשך זמן רב כל כך?

כאשר נאשם נתון במעצר עד תום ההליכים, אזי בהתאם לחוק יש לשחררו בתוך תשעה חודשים ככל שלא ניתנה הכרעת דין בעניינו. עם זאת, בית המשפט העליון רשאי להאריך את מעצרו של הנאשם ב-90 ימים נוספים או 150 ימים בתיקים גדולים יותר מעת לעת, בהתאם לבקשת הפרקליטות והצדדים. האבסורד הוא, שבהתאם לסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי, ככל שנאשם (עצור או משוחרר) בחר לנהל את התיק ולהיאבק על חפותו, אזי על בית המשפט לקיים את הדיונים מדי יום, באופן רצוף וללא עיכובים, אולם בפועל המציאות מוכיחה אחרת וככלל, המשפט אורך זמן רב מאוד.

 

להלן לשון החוק:

"כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך".

 

האם המשטרה יכולה לבצע השלמת חקירה לאחר שהוגש כתב אישום?

בדרך כלל, חקירת המשטרה מסתיימת בטרם הגשת כתב אישום. אחת הסיבות לכך, היא מכיוון שרק בתום החקירה ורק לאחר הגשת כתב אישום, הנאשם רשאי לקבל לידיו את חומרי החקירה ולכלכל את צעדיו המשפטיים ולגבש את קו ההגנה שלו. יחד עם זאת, לרשות התביעה ישנה סמכות לבצע השלמת חקירה גם לאחר הגשת כתב אישום אולם הדבר נעשה במקרים חריגים ולעתים נדירות ובאישור של גורם בכיר.

 

מה ההבדל בין כתב אישום לבין קובלנה פלילית?

ההבדל העיקרי בין כתב אישום לבין קובלנה פלילית הוא שבמסגרת כתב האישום, המדינה היא המאשימה. לעומת זאת, הליך של קובלנה פלילית פרטית הנו הליך ייחודי, אשר במסגרתו אדם רשאי להגיש קובלנה פלילית נגד אדם אחר, כאשר כתב הקובלנה בא במקום כתב האישום, אולם הסעד המבוקש הוא סעד פלילי. למעשה, ניתן להגדיר את הליך הקובלנה הפלילית כמשפט פלילי לכל דבר ועניין, אלא שהאדם המגיש את הקובלנה, כלומר הקובל, הנו אדם פרטי. עם זאת, חשוב להדגיש כי הליך הקובלנה מצומצם ולא בכל עבירה ניתן להגיש קובלנה פלילית. בדרך כלל, מדובר בעבירת קלות באופן יחסי. חשוב להדגיש, כי נטל ההוכחה בהליך של קובלנה פלילית פרטית זהה להליך הפלילי, כלומר: על הקובל להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנקבל ביצע את המיוחס לו בכתב הקובלנה. בנוסף, כל סדרי הדין החלים בהליך הפלילי חלים גם במסגרת הליך של קובלנה פלילית.


מה ההבדל בין כתב אישום לכתב תביעה?

לפני שנסביר מהו כתב אישום, חשוב לעשות סדר ולהסביר מה ההבדל בין כתב אישום לכתב תביעה. כאמור, כתב אישום הנו כתב טענות הפותח את ההליך הפלילי, כאשר במסגרת ההליך הפלילי המדינה היא המאשימה והנאשם הוא האדם אשר בגינו מוגש כתב האישום. במסגרת ההליך הפלילי, המדינה מיוצגת על ידי חטיבת התביעות המשטרתית או על ידי הפרקליטות והנאשם מיוצג על ידי סניגורו. במסגרת ההליך הפלילי, המדינה עותרת להשית עונש על הנאשם (למשל: מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, צו מבחן ועוד). לעומת זאת, כתב תביעה הנו כתב טענות הפותח את ההליך האזרחי ואינו שייך להליך הפלילי כלל. בניגוד להליך הפלילי, בהליך האזרחי אדם או חברה תובעת אדם אחר או חברה אחרת, כאשר הסעד המבוקש הנו בדרך כלל סעד כספי. על כל פנים, המשפט האזרחי אינו עוסק בענישה וזאת בניגוד למשפט הפלילי.

 

 

הוגש נגדך כתב אישום? עם כתב אישום לא מתמודדים לבד!

אם הוגש נגדך כתב אישום, דע כי החקירה בעניינך הסתיימה וכעת – עליך להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מנוסה, על מנת להגן על זכויותייך לאורך כל שלבי ההליך.

זכור! עם הגשת כתב האישום, התביעה סבורה ברמת הסתברות גבוהה כי יש בידה די ראיות להוכחת האשמה. כפי שצוין לעיל, להגשת כתב האישום ישנן השלכות הרות גורל כלפיך כנאשם וכלפי הסובבים אותך. כמו כן, חשוב לזכור כי ככל שתימצא אדם בדין, בית המשפט צפוי לגזור עליך עונש בדמות מאסר בפועל, עבודות שירות, מאסר על תנאי קנס ופיצוי לנפגע העבירה – הכל בהתאם לחומרת העבירה וחומר החקירה. לכן, אם קיבלת כתב אישום חשוב ליצור קשר עם עורך דין העוסק בתחום הפלילי וזאת כדי לגבש את אסטרטגיית ההגנה הנכונה ביותר עבורך. עורך דין ברוך גדע, יוצא המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז חיפה, בעברו ניסח כתבי אישום ומכיר את שיקולי התביעה והפרקליטות להעמדתך לדין על כל רבדייהם. הניסיון המשפטי והרקע אותם רכש עו"ד ברוך גדע, מאפשרים לו לנתח את חומרי הראיות בתיק הן מנקודת מבטו של תובע והן מנקודת מבטו של סניגור ובכך להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך.

הוגש נגדך כתב אישום? זקוק לעורך דין פלילי מומחה שיגן על זכויותייך וילחם עבורך ללא מורא?

צור קשר ישיר עם עו"ד ברוך גדע במספר 055-660-1981 או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר. יחד, נבחן את המקרה הפרטני שלך ונגבש את אסטרטגיית ההגנה המתאימה ביותר עבורך. סודיות מובטחת כבר מהשיחה הראשונה.

Comments


bottom of page