חנינה מנשיא המדינה

במדינת ישראל הסמכות להעניק חנינה מסורה לנשיא המדינה. במסגרת סמכותו, רשאי הנשיא לחון עבריינים שהורשעו בביצוע עבירה פלילית, להקל בעונשם או להמיר את עונשם לעונש אחר. בנוסף, בסמכותו של נשיא המדינה לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרשעות פליליות, בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. השיקולים המשפטיים אינם בכל הקשור לבקשת חנינה אינם מעוגנים בחוק, וזאת מכיוון שמדובר בסמכות שבחסד ורחמים, השמורה לנסיבות ייחודיות. בשורות הבאות, עו"ד ברוך גדע מסביר אודות מוסד החנינה, כיצד להגיש בקשת חנינה ומהם הפרטים החשובים והמסמכים הרלוונטיים שמומלץ לצרף לבקשה.

בקשת חנינה מנשיא המדינה – הוראות החוק

סמכותו של נשיא המדינה להעניק חנינה מוסדרת בסעיף 11(ב), בחוק יסוד: נשיא המדינה, המורה כדלקמן:

"לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם".

סמכותו של נשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההתיישנות של עבירות פליליות, מוסדרת בסעיף 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981, המורה כדלקמן:

"נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17".

סוגי בקשות חנינה

• בקשה לקציבת עונש מאסר עולם – לאחר שבע שנים מתחילת ריצוי עונש המאסר או חמש עשרה שנים במקרים בהם הוטלו שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, רשאי האסיר לפנות בבקשה לנשיא המדינה על מנת שיקצוב את עונשו ויעמידו על תקופת מאסר מוגדרת.

• הקלה בעונש מאסר - בסמכותו של נשיא המדינה להקל בעונש מאסר (אף כשמדובר בעבודות שירות). חשוב לציין כי הקלה בעונש מאסר שמורה רק למקרים חריגים ויוצאי דופן.

• מחיקת רישום פלילי או קיצור תקופת ההתיישנות של עבירה – בסמכותו של נשיא המדינה לקצר את תקופת ההתיישנות או להורות על מחיקת רישום פלילי שהסתיים בהרשעה או באי הרשעה.

• הקלות אחרות: בנוסף, בסמכות נשיא המדינה להקל בצו שירות או בצו של"צ, להקל בעונש התליית רישיונות מקצועיים שהוטלו בעקבות הליכי משמעת, להקל בעונש פסילת רישיון נהיגה ולהקל בקנסות.

מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא?

כל אדם רשאי לפנות לנשיא המדינה בבקשה להקלה בעונשו. יחד עם זאת, מאחר ושיקולי קבלת החנינה אינם מוסדרים בחוק, קיימת חשיבות רבה להסתייעות בעורך דין פלילי העוסק בתחום.

מה בקשת החנינה צריכה לכלול?

בקשת חנינה המוגשת בידי עורך דין פלילי הבקיא בתחום, תכלול את כלל המסמכים הרלוונטיים, הן מסמכים טכניים והן מסמכים המעידים על נסיבותיו האישיות של הלקוח. באופן כללי, על הבקשה לכלול את הפרטים הבאים:

• פרטים אישיים – צילום תעודת זהות, כתובת וטלפון.

• חומרים משפטיים – כתב אישום, הכרעת דין ככל שניתנה, גזר דין, ערעור וכיוצא באלה.

• מצב כלכלי – ככל שנימוקי הבקשה נשענים על מצב כלכלי, יש לצרף מסמכים רלוונטיים המעידים על כך.

• אישורים רפואיים – ככל שמועלות טענות בנוגע למצב בריאותי, יש לצרף מסמכים התומכים בטענות אלה.

• חוות דעת טיפולית – ככל שהבקשה מתבססת על טיעונים סוציאליים, יש לצרף חוות דעת רלוונטיות מגורמי הטיפול.

בנוסף, במסגרת הבקשה יש להעלות כל נימוק שבכוחו להצדיק מתן חנינה, לרבות: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות, הנזק שנגרם בעקבות העבירה, חרטה, שיקום, שינוי במצב הכלכלי והסוציאלי בעקבות ביצוע העבירה וכיוצאה באלה.

כמה פעמים אפשר להגיש בקשת חנינה?

מספר הפעמים בהן ניתן להגיש בקשת חנינה אינו מוגבל, אולם חשוב לדעת כי במקרה של סירוב לא ניתן לערער על החלטת הנשיא אלא להגיש בקשה בחלוף שישה חודשים. חשוב לציין כי עצם הסירוב יילקח בחשבון בעת בחינת הבקשה הנוספת ולכן, קיימת חשיבות להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום.

מעוניינים להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה?

ניסוח בקשת חנינה אינה עניין של מה בכך. ניסוח בקשת חנינה דורשת העלאת טענות יצירתיות, וכן התמודדות עם בירוקרטיה רבה.

עורך דין פלילי ברוך גדע ישמח לתת מענה בכל שאלה הקשורה בבקשות חנינה. ליצירת קשר חייגו 055-6601981 או השאירו פניה ואנו נחזור תוך זמן קצר.

משרדנו מתחייב להקצות את כלל המשאבים העומדים לרשותו, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך!