זיוף תעודת זהות

זיוף תעודת זהות

תעודת הזהות היא מסמך רשמי שנועד לאמת את זהותו של אדם, ולכן שינוי פרטים בתעודה, יצירת תעודה הנחזית למקורית או שימוש מודע בתעודה מזויפת עשויים להקים אחריות פלילית. לעיתים מדובר בקטין שביקש להיכנס למקום בילוי, ולעיתים בזיוף שנועד לאפשר התחזות, פתיחת חשבון בנק או ביצוע עבירות מרמה. הבחנה זו עשויה להשפיע על סעיפי האישום ועל העונש. במקרים המתאימים ייתכן שייחסו לחשוד עבירות נוספות, ובהן קבלת דבר במרמה או עבירת התחזות.

בשורות הבאות, עו"ד ברוך גדע מסביר אודות תעשיית זיוף תעודות הזהות בישראל ועל העונש הצפוי למי שמזייף תעודת זהות או עושה שימוש בתעודת זהות מזויפת.

זיוף תעודת זהות – מהן הסיבות לכך?

הסיבות לזיוף תעודת זהות הינן מגוונות, כך למשל:

• זיוף גילו של קטין בתעודת הזהות על מנת להיכנס למקומות בילוי המיועדים לבגירים כגון בארים ומעדונים.

• זיוף גילו של קטין בתעודת הזהות על מנת לרכוש משקה אלכוהולי.

• זיוף תעודת זהות על מנת להיבחן בשמו של אדם אחר במבחנים כלל ארציים (פסיכומטרי, מבחן אמיר"ם).

• זיוף תעודת זהות לצורך פתיחת חשבון בנק על שמו של אדם אחר לשם ביצוע הונאה, לרבות הונאה בכרטיס אשראי.

• זיוף תעודת זהות למטרות ביצוע עבירות טרור.

• זיוף תעודת זהות על מנת להתחמק מהמשטרה.

• החלפת תמונה בתעודת הזהות על מנת להימלט מהארץ.

זיוף תעודת זהות ביומטרית

משנת 2017 מונפקות בישראל תעודות זהות ביומטריות הכוללות שבב אלקטרוני ואמצעי אבטחה שנועדו להקשות על זיוף ועל שימוש בזהותו של אדם אחר. ואולם, יש להבחין בין מסמך הנחזה לתעודת זהות ביומטרית לבין חדירה לשבב של תעודה מקורית. עצם ההצגה של כרטיס מזויף כביומטרי אינה מוכיחה שבוצעה חדירה לשבב, ויש לבחון את דרך ביצוע המעשה ואת הראיות ביחס לכל אחד מיסודות העבירה.

מה העונש על זיוף תעודת זהות?

העונש על זיוף תעודת זהות תלוי בסעיף העבירה המיוחס ובנסיבות המקרה. סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר זיוף, בין היתר, כעשיית מסמך הנחזה להיות מה שאינו ועשוי להטעות, או כשינוי מסמך בנסיבות המנויות בחוק. חוק העונשין אינו כולל עבירה שכותרתה ״זיוף תעודת זהות״, אך המעשים עשויים להיכלל בגדר עבירת הזיוף לפי סעיף 418. נוסף על כך, חוק מרשם האוכלוסין כולל הוראות ייחודיות הנוגעות לתעודות זהות.

סעיף 418 לחוק העונשין קובע שלוש מדרגות ענישה: מאסר של שנה בגין זיוף מסמך, מאסר של שלוש שנים כאשר הזיוף נעשה בכוונה לקבל באמצעותו דבר, ומאסר של חמש שנים כאשר העבירה נעברה בנסיבות מחמירות. העובדה שמדובר בתעודת זהות רשמית היא נתון בעל משמעות, אך אינה הופכת כל מקרה באופן אוטומטי לזיוף בנסיבות מחמירות. יש לבחון את התחכום, מטרת הזיוף, היקף השימוש, הנזק ויתר נסיבות המקרה.

העונש על שימוש בתעודת זהות מזויפת

סעיף 420 לחוק העונשין קובע כי מי שמשתמש במסמך מזויף, ביודעו שהוא מזויף, דינו כדין מזייף המסמך. לכן גם מי שרכש תעודת זהות מזויפת ולא הכין אותה בעצמו עשוי לשאת באחריות פלילית בגין השימוש. עם זאת, נדרשת הוכחה של הידיעה כי המסמך מזויף; אין להסיק אותה מעצם העובדה שהתעודה נמצאה ברשותו של אדם.

זיוף תעודת זהות לפי חוק מרשם האוכלוסין

מלבד חוק העונשין, יש להכיר את הוראות חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה-1965. סעיף 33(ג) קובע עונש מרבי של שנת מאסר, בין היתר, על שינוי שלא כדין של רישום בתעודת זהות ועל מסירת תעודת הזהות לאדם אחר למטרה בלתי חוקית. סעיף 34 עוסק בהחזקת תעודת הזהות של המחזיק לאחר שנעשה בה שינוי שלא כדין, בהיעדר הוכחת תום לב, וקובע עונש מרבי של שישה חודשי מאסר.

בנוסף, סעיף 35(ב)(1) לחוק מרשם האוכלוסין אוסר על אדם להציג לצורך זיהוי תעודת זהות של אדם אחר כאילו הייתה שלו, וקובע עונש מרבי של שלושה חודשי מאסר. זהו מצב שונה מבחינה משפטית מזיוף תעודה: גם תעודת זהות מקורית ואמיתית עלולה לשמש אדם אחר שלא כדין.

מה ההבדל בין זיוף תעודת זהות לבין שימוש בתעודה של אדם אחר?

זיוף עוסק ביצירה או בשינוי של מסמך באופן העונה להגדרת הזיוף בחוק. שימוש במסמך מזויף עוסק בהצגת מסמך שכבר זויף, כאשר המשתמש יודע על הזיוף. לעומת זאת, הצגת תעודת זהות מקורית השייכת לאדם אחר עשויה להיכלל בעבירה ייחודית לפי חוק מרשם האוכלוסין. אין מדובר באותה עבירה, וההבחנה חשובה במיוחד כאשר המשטרה מייחסת לחשוד כמה סעיפי אישום.

סעיף 419 לחוק העונשין עוסק גם בזיוף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, וקובע עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. השאלה אם סעיף זה מתאים למקרה מסוים מחייבת בחינה של תוכן המסמך, המטרה והראיות.

החזקת תעודת זהות מזויפת: האם די בכך להרשעה?

נמצא בארנקך כרטיס הנחזה לתעודת זהות מזויפת? אין פירוש הדבר שכל יסודות עבירת השימוש הוכחו. המשטרה והתביעה יידרשו לברר מה מקור התעודה, מי ביצע את השינוי, האם נעשה בה שימוש ומה ידע המחזיק. מנגד, ישנן הוראות חוק מיוחדות החלות בנסיבות מסוימות גם על עצם החזקתה של תעודה ששונתה.

בהליך פלילי יש משמעות להבחנה בין חשד, החזקה בפועל, מודעות לזיוף ושימוש מכוון. ההגנה תבחן האם קיימות ראיות עצמאיות לידיעה על הזיוף, או שמסקנת התביעה מבוססת בעיקר על הנחות.

זיוף תעודת זהות ביומטרית: מתי העונש עשוי להגיע לשבע שנות מאסר?

סעיף 33(א) לחוק מרשם האוכלוסין קובע עונש מרבי של חמש שנות מאסר בגין חדירה שלא כדין לחומר המחשב הכלול בשבב שבתעודת הזהות. סעיף 33(ב) מחמיר לשבע שנות מאסר כאשר החדירה נעשתה לצורך זיוף תעודת זהות, לרבות זיוף חומר המחשב שבשבב, בהתקיים תנאי החוק.

חשוב להדגיש: לא כל תעודת זהות מזויפת הנחזית לביומטרית כוללת חדירה לשבב. לכן יש לבחון אם מדובר בזיוף חזותי בלבד, בשינוי פרטים על גבי מסמך או במעשה הנוגע לחומר המחשב שבתעודה. זוהי הבחנה שעשויה להיות מכרעת בסיווג המשפטי של החשד.

זיוף תעודת זהות על ידי קטין

שימוש בתעודה מזויפת לצורך כניסה למועדון או רכישת אלכוהול אינו הופך למותר רק משום שהמשתמש קטין. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין אירוע חד-פעמי של קטין ללא עבר לבין שימוש שיטתי בתעודות מזויפות לביצוע עבירות מרמה. נוסף על שאלת הראיות, בעניינם של קטינים חלים הסדרים מיוחדים הנוגעים לחקירה, להעמדה לדין ולשיקום.

במקרים המתאימים ניתן לפעול כבר בתחילת ההליך כדי לצמצם את הפגיעה בעתידו של הקטין. יש להתאים את הטיפול המשפטי לגיל, למטרת השימוש ולנסיבות האישיות, בלי להניח מראש שהתוצאה תהיה הרשעה או מאסר.

כיצד ניתן להתמודד עם חשד לזיוף תעודת זהות?

בתיקי זיוף יש לבחון בראש ובראשונה אם המסמך אכן מזויף, מי ערך אותו, האם החשוד ידע על הזיוף ומה הייתה מטרת השימוש. כאשר מיוחסת כוונה לקבל דבר, נדרש לבדוק אם קיימות ראיות לכוונה זו. לעיתים ניתן להיעזר בבדיקות מסמכים, בתיעוד דיגיטלי, בהודעות עדים ובנסיבות השגת התעודה כדי לאתר פערים בחומר החקירה.

כאשר החשד מתבסס על תכתובות, קבצים או מסמכים שנמצאו בטלפון, יש חשיבות גם לאופן שבו נאספו ונבדקו הראיות. ייעוץ לפני חקירה במשטרה עשוי לסייע בגיבוש גרסה עובדתית מדויקת, בהבנת זכויות הנחקר ובהימנעות מטעויות שקשה לתקן בהמשך.

מה משפיע על העונש ועל האפשרות לסגור את התיק?

מעבר לעבירה המיוחסת, נשקלים בין היתר מטרת הזיוף, היקף הפעילות, הנזק שנגרם בפועל, תחכום המעשה, גיל החשוד, עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות. לא בכל תיק שבו נתפסה תעודה מזויפת תוגש בהכרח תביעה בגין העבירה החמורה ביותר. הסעיף המתאים נקבע לפי יסודות העבירה והראיות.

בנסיבות המתאימות ניתן לבחון פנייה לסגירת התיק, להימנע מהגשת כתב אישום או לבדוק היתכנות של הסדר מותנה, והכול בהתאם לדין ולשיקול דעת רשויות האכיפה. אין תוצאה אוטומטית, ולכן חשוב לבחון את התיק לגופו.

שאלות ותשובות נפוצות על זיוף תעודת זהות

מה העונש על זיוף תעודת זהות?

לפי סעיף 418 לחוק העונשין, העונש המרבי עשוי לנוע בין שנת מאסר לחמש שנות מאסר בהתאם למטרת הזיוף ולנסיבותיו. במקרים מסוימים חלות עבירות נוספות, ולכן אין לקבוע את העונש על סמך סוג התעודה בלבד.

האם שימוש בתעודת זהות מזויפת הוא עבירה גם אם לא זייפתי אותה?

כן. סעיף 420 לחוק העונשין עוסק בשימוש מודע במסמך מזויף וקובע שדין המשתמש כדין המזייף. התביעה נדרשת להוכיח, בין היתר, את הידיעה שהמסמך מזויף.

האם עצם ההחזקה של תעודת זהות מזויפת היא עבירה?

לא בכל מצב ניתן להסתפק בעצם ההחזקה לשם הרשעה בשימוש במסמך מזויף. סעיף 34 לחוק מרשם האוכלוסין קובע עבירה ייחודית בנוגע להחזקת תעודת הזהות של המחזיק לאחר שינוי שנעשה בה שלא כדין, בכפוף לתנאי הסעיף. יש לבחון את פרטי המקרה ואת סעיף האישום.

מה העונש על זיוף תעודת זהות ביומטרית?

זיוף רגיל של מסמך הנחזה לביומטרי אינו זהה לחדירה לשבב. סעיף 33(ב) לחוק מרשם האוכלוסין קובע עונש מרבי של שבע שנות מאסר למי שחדר שלא כדין לחומר המחשב בשבב לצורך זיוף תעודת זהות, בהתקיים יתר יסודות הסעיף.

האם קטין שהשתמש בתעודת זהות מזויפת יועמד לדין?

הדבר תלוי בגילו, בנסיבות השימוש, בחומרת המעשה ובעמדת רשויות האכיפה. בעניינו של קטין חלים גם ההסדרים המיוחדים של חוק הנוער, ואין הכרח שכל חשד יסתיים בכתב אישום.

האם אפשר לסגור תיק של זיוף תעודת זהות ללא כתב אישום?

במקרים מתאימים ניתן לפעול לסגירת התיק בשל קשיים ראייתיים או בהתאם לשיקול דעת התביעה. לעיתים ניתן לבחון הסדר מותנה, בכפוף לתנאים הקבועים בדין. התוצאה תלויה בחומר הראיות ובעברו ובנסיבותיו של החשוד.

זומנת לחקירה בחשד לזיוף תעודת זהות או שימוש בתעודת זהות מזויפת? הוגש נגדך כתב אישום?

יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי ומנוסה ללא דיחוי כבר בשלב החקירה. ייעוץ לפני חקירה עשוי לשנות את תוצאת ההליך מן אל הקצה אל הקצה.

עורך דין פלילי בעל ניסיון ידע להסביר לך מהן הזכויות שלך במהלך החקירה ואף עשוי להביא לסגירת התיק כנגדך.

במקרים המתאימים, ניתן לפנות לתביעה במטרה להביא לסגירת התיק בהסדר מותנה. אם כבר הוגש נגדך כתב אישום, פנה לעורך דין פלילי לייעוץ משפטי פרטני על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק.

עו״ד ברוך גדע, יוצא פרקליטות מחוז חיפה, מייצג חשודים ונאשמים בעבירות זיוף, התחזות ומרמה. ניסיון משני צדי המתרס מאפשר לבחון כבר בשלב מוקדם את חומר הראיות, את יסודות העבירה ואת האפשרויות לצמצום החשיפה הפלילית בהתאם לנסיבות התיק.

אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין זיוף תעודת זהות או שימוש בתעודת זהות מזויפת, פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.

סודיות מובטחת למן השיחה הראשונה.

משרדנו מתחייב להקצות את כלל האמצעים העומדים לרשותו וזאת על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך.