אי הרשעה וביטול הרשעה בהליך פלילי

אי הרשעה וביטול הרשעה בהליך פלילי

אי הרשעה בהליך פלילי, המכונה לעיתים גם ביטול הרשעה, היא אחת התוצאות החשובות ביותר שניתן להשיג במסגרת ייצוג נאשם בכתב אישום פלילי.

ברוב המקרים, כאשר בית המשפט קובע כי נאשם ביצע עבירה פלילית, התוצאה הטבעית היא הרשעה. ואולם, במקרים חריגים, גם כאשר בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה, ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, באופן שמצמצם משמעותית את הפגיעה בעתידו, בפרנסתו, בשמו הטוב ובאפשרויותיו המקצועיות.

חשוב להדגיש כבר בתחילת הדברים: אי הרשעה איננה זיכוי. זיכוי משמעו שבית המשפט קובע כי הנאשם לא ביצע את העבירה או כי אשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר. לעומת זאת, אי הרשעה או ביטול הרשעה הם מצב שבו בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה, אך בנסיבות חריגות נמנע מהרשעתו או מבטל את ההרשעה שניתנה קודם לכן.

עו"ד ברוך גדע, עורך דין פלילי ויוצא פרקליטות מחוז חיפה, מסביר בשורות הבאות מהי אי הרשעה, מהו ביטול הרשעה, מהם התנאים שנקבעו בפסיקה, מהי פגיעה קונקרטית, מה תפקידו של שירות המבחן וכיצד ניתן לשפר את הסיכוי לסיים כתב אישום פלילי ללא הרשעה.

מהי אי הרשעה?

אי הרשעה היא תוצאה משפטית חריגה שבה בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, אך נמנע מלהרשיע אותו בפלילים.

המשמעות היא כי ההליך הפלילי אינו מסתיים בזיכוי, אך גם אינו מסתיים בהרשעה פלילית רגילה. בדרך כלל, לצד אי הרשעה יוטלו על הנאשם רכיבים שיקומיים או חינוכיים, כגון צו מבחן, שירות לתועלת הציבור, התחייבות להימנע מעבירה ולעיתים גם פיצוי לנפגע העבירה.

מדובר בתוצאה משמעותית במיוחד עבור נאשמים נורמטיביים, אנשים ללא עבר פלילי, צעירים בתחילת דרכם, בעלי מקצוע, סטודנטים, עובדי ציבור, חיילים, אנשי ביטחון וכל אדם שהרשעה פלילית עלולה לפגוע בעתידו באופן ממשי.

מה ההבדל בין אי הרשעה לבין ביטול הרשעה?

במקרים רבים משתמשים בביטויים אי הרשעה וביטול הרשעה כאילו מדובר באותו דבר. בפועל, קיימת ביניהם הבחנה מסוימת, אף על פי שהתוצאה לבסוף הינה אותה תוצאה. נסביר:

אי הרשעה היא מצב שבו בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה, אך נמנע מלכתחילה מהרשעתו.

ביטול הרשעה הוא מצב שבו בית המשפט כבר הרשיע את הנאשם, אך לפני מתן גזר הדין, ולאחר שבחן את נסיבות המקרה, את עמדת שירות המבחן ואת הפגיעה הצפויה בנאשם, מחליט לבטל את ההרשעה ולהותיר את ההליך ללא הרשעה פלילית.

לכן, כאשר מדברים על ביטול הרשעה, אין הכוונה בדרך כלל להליך נפרד שמוגש מחוץ לתיק הפלילי, אלא לחלק מניהול ההליך הפלילי עצמו, בדרך כלל בשלב שלאחר הכרעת הדין ולפני גזר הדין.

במילים פשוטות: המאבק על אי הרשעה או ביטול הרשעה מתנהל בתוך תיק כתב האישום, כחלק מהייצוג הפלילי הכולל, ולא כהליך עצמאי שמנותק מהתיק.

מהם התנאים לאי הרשעה?

התנאים המרכזיים לאי הרשעה נקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, הידוע בשם הלכת כתב.

על פי הלכה זו, בית המשפט יימנע מהרשעה רק במקרים חריגים, ובהתקיים שני תנאים מצטברים:

1. ההרשעה צפויה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

2. סוג העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרים לוותר על הרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

כלומר, לא די בכך שהנאשם הוא אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שמעד באופן חד פעמי. יש להראות כי בנסיבות המקרה, הרשעה פלילית תגרום לו נזק ממשי, וכי מנגד, חומרת העבירה ונסיבותיה מאפשרות לסיים את ההליך ללא הרשעה.

בתי המשפט בוחנים בין היתר את השאלות הבאות:

האם מדובר בעבירה ראשונה? האם מדובר במעידה חד פעמית? מה חומרת העבירה? האם נגרם נזק לאחרים? האם הנאשם לקח אחריות? האם קיים הליך טיפולי או שיקומי? מה הסיכון להישנות עבירות? ומה תהיה השפעת ההרשעה על עתידו של הנאשם?

פגיעה קונקרטית בנאשם

אחד השיקולים המרכזיים כיום בשאלת אי הרשעה או ביטול הרשעה הוא קיומה של פגיעה קונקרטית בנאשם.

לא מספיק לטעון באופן כללי כי הרשעה פלילית תפגע בעתידו של הנאשם, תכתים את שמו או תקשה עליו למצוא עבודה. בתי המשפט דורשים, במקרים רבים, להציג פגיעה ממשית, מוחשית ומבוססת.

פגיעה קונקרטית יכולה לבוא לידי ביטוי, למשל, בחשש לאובדן מקום עבודה, פגיעה ברישיון מקצועי, מניעה מקבלה למקצוע מסוים, פגיעה בקידום תעסוקתי, פגיעה בסיווג ביטחוני, פגיעה בלימודים או חסימה של מסלול מקצועי שהנאשם כבר מצוי בו.

ככל שהטענה לפגיעה קונקרטית נתמכת במסמכים, אישורים, חוות דעת, נהלים מקצועיים או ראיות חיצוניות אחרות, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יראה בהרשעה פגיעה שאינה מידתית ביחס לנסיבות המקרה.

בהקשר זה, ראו דבריו של כב' השופט אורי שהם שניתנו במסגרת ע"פ 8528/12 ציפורה נ' מדינת ישראל:

"בבוא בית המשפט לבחון את הנזק העלול להיגרם לנאשם, יש להתייחס לנזק מוחשי-קונקרטי, ואין להידרש לאפשרויות תיאורטיות, על פיהן עלול להיגרם לנאשם נזק כלשהו בעתיד. בעניין פריגין ציינתי, בהקשר זה, כי קבלת הגישה, לפיה יש לבחון נזקים אפשריים, העלולים להתרחש בעתיד, גם אם מדובר בנאשם צעירים, תחייב את בית המשפט להידרש לתרחישים תיאורטיים שאין לדעת אם יתממשו בעתיד, ולא ברור כלל עד כמה תהיה להרשעה בדין השפעה על התכנותם של אותם תרחישים".

באילו עבירות ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה?

אין רשימה סגורה של עבירות שבהן ניתן להגיע לאי הרשעה. ההכרעה תלויה תמיד בנסיבות המקרה, בנסיבות הנאשם, בעוצמת הפגיעה הצפויה בו, בעמדת שירות המבחן ובאיזון שבית המשפט מבצע בין האינטרס הציבורי לבין הפגיעה האישית בנאשם.

עם זאת, בפועל, ניתן למצוא מקרים שבהם בתי המשפט סיימו הליכים פליליים ללא הרשעה בעבירות מסוגים שונים, לרבות עבירות אלימות ברף מתאים, עבירות רכוש, עבירות סמים מסוימות, עבירות נשק בנסיבות חריגות, עבירות מרמה, עבירות איומים, עבירות תעבורה פליליות ועבירות נוספות.

חשוב להבין כי ככל שהעבירה חמורה יותר, כך המשימה קשה יותר. במקרים כאלה, נדרש ייצוג משפטי מדויק, בניית תשתית שיקומית מתאימה, עבודה נכונה מול שירות המבחן והצגת תמונה מלאה לבית המשפט.

שירות המבחן בתיקי אי הרשעה וביטול הרשעה

לשירות המבחן בהליך הפלילי קיימת חשיבות רבה בתיקים שבהם עומדת על הפרק שאלת אי ההרשעה.

במקרים רבים, בית המשפט יפנה את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן. במסגרת התסקיר, שירות המבחן בוחן את נסיבות חייו של הנאשם, יחסו לעבירה, קבלת האחריות, הסיכון להישנות עבירות, האפשרות להליך טיפולי, הפגיעה הצפויה מהרשעה והמלצתו העונשית.

כאשר שירות המבחן ממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, הדבר עשוי לסייע מאוד לנאשם. עם זאת, המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט. מנגד, גם כאשר שירות המבחן אינו ממליץ על אי הרשעה, עדיין ניתן במקרים מתאימים לטעון בפני בית המשפט כי נסיבות המקרה מצדיקות תוצאה של ביטול הרשעה.

ההיערכות למפגש עם שירות המבחן היא שלב חשוב. נאשם שאינו מבין את משמעות המפגש, שאינו יודע כיצד להציג את נסיבותיו או שאינו מבין את משקל האחריות וההליך השיקומי, עלול לפגוע בסיכוייו לקבלת תסקיר חיובי.

האם אי הרשעה מופיעה במרשם הפלילי?

אי הרשעה אינה זהה לזיכוי. לכן, במקרים מסוימים, גם כאשר בית המשפט נמנע מהרשעה או מורה על ביטול הרשעה, עשוי להיוותר רישום במרשם הפלילי.

עם זאת, מדובר ברישום שונה מהרשעה פלילית רגילה, ובמקרים רבים תקופות ההתיישנות והמחיקה קצרות יותר. השאלה מה בדיוק יופיע במרשם, מי יוכל לקבל את המידע ומתי הרישום יימחק, תלויה בסוג ההליך, סוג העבירה, ההחלטה שניתנה ונסיבות נוספות.

במקרים המתאימים ניתן לשקול בהמשך גם פנייה למחיקת רישום פלילי או בקשת חנינה לנשיא המדינה, בהתאם לנסיבות המקרה ולתקופות הקבועות בדין.

הענישה בתיקי אי הרשעה

כאשר הליך פלילי מסתיים ללא הרשעה, אין פירוש הדבר שהנאשם יוצא ללא כל תוצאה משפטית. במרבית המקרים, בית המשפט יטיל על הנאשם רכיב עונשי או שיקומי, אך ללא הרשעה פלילית.

הענישה יכולה לכלול שירות לתועלת הציבור, צו מבחן, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, פיצוי לנפגע העבירה או שילוב של רכיבים אלה.

הרעיון הוא לאפשר לנאשם לשאת באחריות למעשיו, אך מבלי להכתים את עתידו בהרשעה פלילית, כאשר נסיבות המקרה מצדיקות זאת.

דוגמאות להצלחות המשרד בביטול הרשעה

לאורך השנים ייצג עו"ד ברוך גדע נאשמים בתיקים פליליים שבהם עמד על הפרק החשש מפני הרשעה פלילית והשלכותיה. במקרים המתאימים, ולאחר עבודה משפטית יסודית, הצגת נסיבות אישיות ושיקומיות, עבודה נכונה מול שירות המבחן וטיעון מדויק בבית המשפט, ניתן להגיע לתוצאה של אי הרשעה או ביטול הרשעה על אף שמדובר בחריג.

להלן מספר דוגמאות לתיקים שטופלו במשרד והסתיימו ללא הרשעה:

ביטול הרשעה בתיק משחק בנשק - כתב אישום בעבירת נשק שהסתיים ללא הרשעה פלילית.

ביטול הרשעה בתיק אלימות במשפחה - תיק אלימות במשפחה שבו הוצגו לבית המשפט נסיבות שיקומיות ופגיעה קונקרטית.

ביטול הרשעה בתיק שעניינו התפרצות לדירה ואלימות  - כתב אישום חמור שהחל כתיק מעצר והסתיים ללא הרשעה.

דוגמאות אלה ממחישות כי גם כאשר מוגש כתב אישום פלילי, ולעיתים גם כאשר מדובר בעבירות שאינן פשוטות, עדיין ניתן במקרים המתאימים לנהל את ההליך באופן שמכוון לסיום ללא הרשעה.

למה חשוב לפנות לעורך דין פלילי כבר בתחילת ההליך?

האפשרות לסיים תיק פלילי באי הרשעה אינה מתחילה רק בשלב הטיעונים לעונש. לעיתים, התשתית לתוצאה של אי הרשעה נבנית כבר בשלבים הראשונים של ההליך: בייעוץ לפני חקירה, בניהול גרסת החשוד, בניתוח חומר הראיות, במגעים מול התביעה, בגיבוש הסדר טיעון, בהפניה לשירות המבחן ובהצגת מסמכים מתאימים לבית המשפט.

לכן, כאשר אדם עומד בפני חקירה פלילית או כתב אישום, חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר לעורך דין פלילי הבקיא בניהול הליכים פליליים ובבניית אסטרטגיה שמטרתה לצמצם את הנזק הפלילי, האישי והתעסוקתי.

ייצוג נכון יכול להשפיע לא רק על שאלת העונש, אלא גם על עצם האפשרות לסיים את ההליך ללא הרשעה.

שאלות נפוצות על אי הרשעה וביטול הרשעה

האם אי הרשעה היא זיכוי?

לא. זיכוי משמעו שבית המשפט לא קבע כי הנאשם ביצע את העבירה. אי הרשעה היא מצב שבו בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה, אך נמנע מהרשעתו בשל נסיבות חריגות.

האם ביטול הרשעה נעשה בהליך נפרד?

ברוב המקרים לא. ביטול הרשעה נעשה במסגרת התיק הפלילי עצמו, לאחר שבית המשפט כבר הרשיע את הנאשם ולפני מתן גזר הדין. מדובר בחלק מניהול ההליך הפלילי ולא בבקשה חיצונית שמנותקת מכתב האישום.

האם אפשר לקבל אי הרשעה גם אם התביעה מתנגדת?

כן, במקרים מתאימים. עמדת התביעה חשובה, אך היא אינה מחייבת את בית המשפט. אם ההגנה מציגה תשתית מתאימה, תסקיר חיובי, פגיעה קונקרטית ונסיבות המצדיקות זאת, בית המשפט רשאי לסיים את ההליך ללא הרשעה גם כאשר התביעה מתנגדת.

האם חייבים תסקיר שירות מבחן כדי לקבל אי הרשעה?

בדרך כלל, בתיקים שבהם עומדת על הפרק שאלת אי הרשעה, בית המשפט יבקש לקבל תסקיר שירות מבחן. עם זאת, ההכרעה הסופית מסורה לבית המשפט, ולא לשירות המבחן.

האם אי הרשעה משאירה רישום פלילי?

אי הרשעה אינה זיכוי, ולכן עשוי להיוותר רישום במרשם הפלילי. עם זאת, מדובר ברישום שונה מהרשעה פלילית רגילה, ולרוב השלכותיו מתונות יותר.

האם ניתן לסיים גם תיק חמור ללא הרשעה?

במקרים חריגים כן. ככל שהעבירה חמורה יותר, כך נדרש להציג נסיבות חזקות יותר: שיקום ממשי, פגיעה קונקרטית, היעדר עבר פלילי, קבלת אחריות ותמונה כוללת שמצדיקה חריגה מהרשעה.

זקוקים לייצוג בהליך פלילי ולבחינת אפשרות לסיום ללא הרשעה?

אי הרשעה וביטול הרשעה הן תוצאות חריגות, שאינן מתקבלות באופן אוטומטי. כדי להגיע לתוצאה כזו יש לבנות את התיק נכון, להציג את נסיבות הנאשם באופן מדויק, להוכיח פגיעה קונקרטית, לעבוד נכון מול שירות המבחן ולטעון בפני בית המשפט בצורה ממוקדת ומשכנעת.

עו"ד ברוך גדע, עורך דין פלילי ויוצא פרקליטות מחוז חיפה, מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, לרבות בתיקים שבהם נבחנת האפשרות לסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית.

לייעוץ משפטי דיסקרטי פנו כעת למשרדנו במספר – 055-6601981 או השאירו פרטים ונחזור תוך זמן קצר. סודיות מובטחת למן שיחתנו הראשונה.