חקירה באזהרה – מה זה אומר ומה הזכויות של החשוד

חקירה באזהרה היא חקירה של אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית.

בתחילת החקירה החוקר חייב להודיע לחשוד מהו החשד נגדו, להבהיר כי הוא אינו חייב לומר דבר, וליידע אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין.

מאחר שלדברים הנאמרים יש משמעות ראייתית, חשוב להבין את הזכויות והסיכונים עוד לפני מסירת גרסה.

חקירה באזהרה – זכויות חשוד תחת אזהרה

זומנתם לחקירה באזהרה? לפני שאתם מוסרים גרסה, חשוב להבין מה החשד נגדכם, אילו זכויות עומדות לכם, ומה עלול להשפיע על המשך ההליך.

נתחיל בכך, שכל אזרח עלול למצוא את עצמו בסיטואציה שבה הוא נחקר באזהרה. לכן, גם אם אתם אזרחים שומרי חוק - חשוב לדעת מהי חקירה באזהרה ומהן הזכויות המוקנות לכם על פי חוק באם תחקרו תחת אזהרה במשטרה. בשונה מגביית עדות מעד אשר אינו נחקר באזהרה, החוק מחייב את חוקר המשטרה להזהיר את מי שחשוד בביצוע עבירה בדבר החשדות כנגדו וכן בדבר זכויותיו. מהי חקירה באזהרה? מה הזכויות הקיימות למי שצפוי להיחקר באזהרה? מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה? עורך דין פלילי ברוך גדע מסביר.

צפו: עו"ד ברוך גדע מסביר מהי חקירה באזהרה ומה חשוב לדעת לפני החקירה

מהי חקירה באזהרה

חקירה באזהרה במשטרה הינה סיטואציה שבה המשטרה או רשות חוקרת אחרת סבורה כי אדם פלוני ביצע עבירה פלילית.

מה החוקר חייב לומר בתחילת החקירה

בפתח חקירתו של החשוד, על החוקר להזהירו באופן הבא:

"אני איש משטרה (שם השוטר) מודיעך כי הנך חשוד ב(תיאור העבירה) זכותך לא לומר דבר, דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבית משפט, ואולם דע כי בית משפט יוכל להביא בחשבון את שתיקתך. זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך בכפוף למגבלות הקבועות בחוק וזכותך להיוועץ בסניגור ציבורי אם אתה זכאי לכך על פי חוק, לרבות בשל מחסור באמצעים".

חקירה באזהרה

כאמור, יש הבדל מהותי בין מתן עדות במשטרה לבין חקירה באזהרה. בעוד שבגביית עדות, האדם אשר מוסר את העדות לחוקר אינו חשוד בביצוע עבירה פלילית, מי שנחקר תחת אזהרה במשטרה הנו חשוד פוטנציאלי בביצוע עבירה. לכן, החוק מקנה זכויות לטובת נחקרים אשר צפויים להיחקר באזהרה.

מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה

כאשר אדם מוסר עדות, הוא אינו נחקר כחשוד ולכן אינו מוזהר באזהרה. לעומת זאת, כאשר לרשות החוקרת קיים חשד כי אדם ביצע עבירה פלילית, הוא נחקר תחת אזהרה, ובשלב זה מוקנות לו זכויות מהותיות כמו הזכות לשתוק והזכות להיוועץ בעורך דין לפני מסירת גרסה. ההבדל בין שני המצבים אינו טכני בלבד, אלא כזה שעשוי להשפיע באופן ישיר על מצבו המשפטי של הנחקר ועל המשך ההליך בעניינו. במקרים שבהם קיימות גרסאות סותרות בין מעורבים, עשויה המשטרה לערוך עימות במשטרה, במסגרתו שני הצדדים נחקרים יחד, בדרך כלל באזהרה, לצורך בירור הסתירות בגרסאותיהם.

מתי החקירה מתחילה?

חשוב להבין כי ההתנהלות של החשוד נבחנת לעיתים כבר מהרגע הראשון של המפגש עם החוקרים, ולא רק בזמן התשאול הפורמלי. אמירות אגב, שיחות מסדרון והתנהלות כללית בתחנה עשויות לקבל משמעות בהמשך, ולכן חשוב לנהוג בשיקול דעת, לשמור על קור רוח, ולהימנע ממסירת מידע בלי להבין את המצב המשפטי לאשורו. על כל פנים החקירה מתחילה כבר במפגש הראשון עם השוטר. ממש כך.

מתי אדם נחקר תחת אזהרה

אדם נחקר תחת אזהרה כאשר לרשות החוקרת קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית. לעיתים אותו אדם יקבל הזמנה לסור למשטרה בתוך זמן קצר, ולעיתים רק לאחר תקופה מסוימת, בהתאם לטיב החשד, לצורכי החקירה ולשיקולי הרשות החוקרת. עצם קבלת אינו אומר בהכרח שיוגש כתב אישום, אך הוא בהחלט מחייב היערכות נכונה וקבלת ייעוץ משפטי לפני מסירת גרסה.

מה הזכויות של חשוד תחת אזהרה

1. זכותו של הנחקר לברר מה מעמדו – כלומר האם הוא צפוי להיחקר כחשוד או כעד.

2. חוקר המשטרה חייב להודיע לחשוד בפתח החקירה בגין איזו עבירה הוא נחקר, כמו גם ליידע את החשוד בדבר זכותו לשמור על זכות השתיקה ועל זכותו של החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה.

3. חקירה תיעשה בשפת החשוד – לחשוד יש זכות להיחקר בשפה המובנת לו, לרבות בשפת הסימנים. כמו כן, יש לתעד את החקירה שפה שבה נחקר החשוד.

4. חיסיון מפני הפללה עצמית – לחשוד יש זכות לסרב להשיב על שאלות אשר עשויות להפליל אותו.

לחצו כאן לעצות הקשורות בייעוץ לפני חקירה.

לחצו כאן לכתבה הקשורה להפרת זכויות הנחקר.

האם עורך דין יכול להיות נוכח בחדר החקירות

רבים תוהים האם עורך דין רשאי להיות נוכח עם החשוד בעת החקירה. בניגוד למדינות כמו ארצות הברית, בישראל החוק אינו מתיר נוכחות עורך דין בחדר החקירות. לאור זאת, קיימת חשיבות מכרעת להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה.

עם זאת, המחוקק הישראלי הכיר בפגיעותם של קטינים והעניק להם זכויות מיוחדות. בכפוף לתנאים המפורטים בחוק הנוער, קטין זכאי לנוכחות הורה או מבוגר אחראי אחר במהלך חקירתו. הבדל זה מדגיש את הצורך בהתייחסות מיוחדת לקטינים בהליכי חקירה.

היתרונות של ייעוץ משפטי במשרד עורך הדין במקום בתחנה

בעת זימון לחקירה במשטרה, עולה השאלה היכן עדיף לקבל ייעוץ משפטי - בתחנת המשטרה או במשרד עורך דין. למרות שלעתים החקירה דחופה ומחייבת ייעוץ מידי בתחנה, ברוב המקרים עדיף לקבל ייעוץ מקיף במשרד עורך הדין הפלילי. הנה כמה סיבות מדוע:

• זמן ואיכות הייעוץ: במשרד ניתן לקיים ייעוץ ממושך ומעמיק יותר, ללא לחץ הזמן של חדר החקירות.

• סביבה נוחה: האווירה במשרד עורך הדין פחות מלחיצה מאשר בתחנת המשטרה.

• פרטיות וחיסיון: הייעוץ במשרד מבטיח דיסקרטיות מלאה, ללא חשש מהאזנות או נוכחות שוטרים, אף על פי שאסור לשוטרים להקשיב לשיחה או לעשות במידע שנמסר בין עורך הדין ללקוח שימוש כראיה.

• גישה למשאבים: במשרד יש גישה למאגרי מידע משפטיים, חקיקה ופסיקה רלוונטיים

• הכנה יסודית: ניתן לערוך סימולציות וחזרות על תרחישי חקירה אפשריים.

על כל פנים, עורך דין פלילי מנוסה יפעל על מנת לדחות את החקירה, כדי לאפשר ייעוץ מקיף במשרדו. רק במקרים דחופים/מעצרים יינתן הייעוץ בתחנת המשטרה עצמה. בכל מקרה, חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה בטרם החקירה כדי להבטיח את ההגנה המשפטית הטובה ביותר.

מה ההשלכות של חקירה באזהרה

חקירה רגילה במשטרה, בניגוד לחקירה באזהרה, אינה משפיעה באופן ישיר על עתידו המשפטי של הנחקר. עם זאת, גרסתו של הנחקר מתווספת לתיק החקירה ועשויה להוביל להתייצבות בבית המשפט כעד, אם יוגש כתב אישום נגד החשוד. סיטואציה זו עלולה להיות מלחיצה, שכן העד כפוף לחקירה נגדית ונדרש להעיד מול הנאשם. לעומת זאת, חקירה באזהרה נושאת השלכות משמעותיות יותר. מטרתה העיקרית היא לגבש תשתית ראייתית כנגד הנחקר, העלולה להוביל להגשת כתב אישום. לפיכך, השלכותיה של חקירה באזהרה על עתידו של הנחקר עשויות להיות חמורות ומרחיקות לכת יותר מאלו של חקירה רגילה.

מה קורה אחרי חקירה באזהרה

לאחר חקירה באזהרה ייתכנו אחת משתי אפשרויות:

1. תיק החקירה ייסגר בהתאם לאחת מעילות הסגירה הקבועות בחוק (חוסר ראיות, נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין או חוסר אשמה). חשוב להדגיש כי מלבד עילת הסגירה של חוסר אשמה, יתר עילות הסגירה האחרות מותירות אחריהן רישום משטרתי. לכן, אם נחקרת באזהרה ותיק החקירה נסגר - מומלץ לפנות לעורך דין פלילי על מנת לברר מהי עילת הסגירה ובתוך כך לבחון את האפשרות להביא לביטול הרישום המשטרתי.

2. העמדה לדין פלילי או במילים אחרות הגשת כתב אישום נגד החשוד. חשוב לציין כי בעבירות אשר העונש הקבוע להן בחוק הנו מעל שלוש שנות מאסר, קרי עבירות מסוג פשע, קיימת לחשוד זכות שייערך שימוע בעניינו. לזכות השימוע חשיבות רבה, שכן מטרת הליך השימוע היא לשכנע את התביעה להימנע מהעמדתו לדין פלילי של החשוד.

האם לאחר חקירה באזהרה החשוד ישתחרר לביתו או ייעצר

כאשר אדם נחקר באזהרה במשטרה, אזי בסוף החקירה או שהחשוד ישוחרר לביתו (בדרך כלל בתנאים מגבילים) או ייעצר. כאן המקום להדגיש כי אם החשוד נעצר בתום החקירה, אזי המשטרה חייבת להביאו לבית המשפט בתוך 24 שעות לכל היותר, לצורך דיון הארכת מעצר.

האם חקירה באזהרה יוצרת רישום משטרתי

כאשר אדם נחקר באזהרה, נפתח באופן אוטומטי רישום במערכת המשטרתית. רישום זה מכונה "תיק מב"ד" (ממתין לבירור דין). בשפה היומיומית, רבים מתייחסים לכך כ"תיק פתוח".

חשוב להבין שעצם קיומה של חקירה באזהרה יוצרת רישום זה, גם אם טרם הוכחה אשמתו של החשוד. זהו למעשה סוג של רישום פלילי ראשוני, המציין כי התיק נמצא תחת חקירה בגין חשד לביצוע עבירה פלילית.

לאחר סיום החקירה, התיק מועבר לידי התביעה. בשלב זה, התובע האחראי על התיק נדרש לקבל החלטה לגבי המשך הטיפול בו. ישנן מספר אפשרויות העומדות בפני התובע:

• השלמת חקירה: במקרה זה, התובע מחליט כי יש צורך בפעולות חקירה נוספות כדי לגבש תמונה מלאה של האירוע. במצב דברים זה, התיק מוחזר למשטרה לביצוע פעולות אלו.

• סגירת התיק: התובע יכול להחליט על סגירת התיק מכמה סיבות אפשריות:

• חוסר אשמה: כאשר מתברר כי החשוד לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. חשוב לציין כבר עתה: רק תיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

• חוסר ראיות: כאשר אין מספיק ראיות להוכחת אשמתו של החשוד מעבר לכל ספק סביר.

• חוסר עניין לציבור: כאשר נקבע כי העמדה לדין אינה משרתת את האינטרס הציבורי, גם כאשר ישנן דיי ראיות.

• סגירה בהסדר מותנה: הליך חלופי להעמדה לדין, שבו החשוד מקבל על עצמו תנאים מסוימים בתמורה לסגירת התיק.

• העמדה לדין: במקרה זה, התובע מחליט להגיש כתב אישום נגד החשוד והתיק יתנהל בבית המשפט.

חשוב לציין כי אם התיק נסגר מאחת הסיבות המוזכרות לעיל, הרישום משתנה מ"תיק מב"ד" ל"תיק סגור" במערכת המשטרתית. רישום זה אינו נחשב לרישום פלילי במובן המלא של המילה, אך עדיין יכולות להיות לו השפעה בהקשרים מסוימים.

לעומת זאת, אם מוגש כתב אישום, התיק נשאר בסטטוס של מב"ד ומופיע במרשם הפלילי של החשוד. במקרה שההליך המשפטי מסתיים בהרשעה, הרישום הופך ל"הרשעה", שהיא רישום פלילי סופי ומלא.

איומים מצד החוקרים

לעתים, חוקרים עשויים להשתמש באיומי מעצר כאמצעי להשגת הודאה, למרות שפסיקת בית המשפט העליון אוסרת על כך. חשוב לדעת שאיומים אלה יכולים להופיע בצורות מוסוות, כמו הבטחות לשחרור מהיר או תיאורים מפחידים של תנאי המעצר. אם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה כזו, זכרו: מעצר לימים ספורים עדיף על מאסר ארוך. אל תיכנעו ללחץ רק בגלל פחד מבית האסורים. קחו נשימה עמוקה והתמקדו בהתמודדות מושכלת עם החשדות. חשוב לזכור שבסופו של יום, אתם נחקרים במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית המכבדת זכויות אדם. כפועל יוצא, הכירו בזכויותיכם, שמרו על קור רוח, והתייעצו עם עורך דין בכל מקרה של ספק. זכרו, מערכת המשפט נועדה להגן על זכויותיכם ולהבטיח הליך הוגן.

טעויות נפוצות של חשודים תחת אזהרה

חשודים רבים פוגעים בעצמם כבר בשלב הראשוני, לא בגלל חומר הראיות דווקא, אלא בגלל התנהלות לא נכונה. מסירת גרסה בלי להבין את החשד, אמון בהבטחות של חוקרים, חתימה מהירה על פרוטוקול, או החלטה לא מחושבת לשתוק – כל אלה עלולים להשפיע באופן מהותי על המשך ההליך.

1. בירור מעמדך: לעתים, חקירה באזהרה נעשית עם מעצרו או עיכובו של החשוד לתחנת המשטרה. במצב דברים זה, עם כניסתך לחקירה, עליך לברר האם אתה נחקר כעד או כחשוד בביצוע עבירה. אם הנך נחקר כעד, עליך להקפיד שלא למסור פרטים שעלולים להפליל אותך או לעורר את חשד החוקרים, שכן לעתים חקירתך כעד עשויה להוביל לחקירתך כחשוד. מנגד, אם הנך נחקר כחשוד, עליך להקפיד הקפדה יתרה שלא למסור מידע שעלול להפליל אותך.

2. זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני החקירה: אם הנך נחקר כחשוד בביצוע עבירה, אזי מוקנית לך הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתך. בניגוד למדינות אחרות, כגון ארה"ב, הרי שהחוק במדינת ישראל אינו מתיר לעורך הדין להיות נוכח עמך פיזית בעת החקירה, אלא הייעוץ מתבצע בתחנה, לפני החקירה. זכור! קבלת ייעוץ לפני חקירה עשוי לשפר באופן דרמטי את מצבך המשפטי. כמו כן, רבים טועים לחשוב כי עצם בקשתם להתייעץ עם עורך דין עלול לחזק את החשדות נגדם, אולם לא כך הדבר. זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה הינה זכות חוקתית ואין היא מהווה חיזוק למארג הראיות נגדך.

3. לא להסתמך על הבטחות של חוקרים: במקרים רבים, חוקרי המשטרה מבטיחים הבטחות שווא לנחקרים וזאת על מנת לחלץ מהם הודאה. אמירות כגון "אם תודה עכשיו, תשוחרר הבייתה" או "זה תיק קטן, תודה והתיק יסתיים בהסדר מותנה" הנן אמירות חסרות כל אחיזה במציאות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלחוקר המשטרה אין סמכות לסגור את תיק החקירה נגדך, בטח ובטח במצב שבו הודית בביצוע עבירה.

4. להבין שכל דבר עלול להיות מתועד: עם כניסתך לתחנת המשטרה, עליך לצאת מנקודת הנחה מחמירה כי בכל רגע נתון הנך מתועד, מוסרט ומוקלט. לכן, הימנע מאמירות או מהתנהגות שעשויות לקשור אותך לביצוע עבירה או להפליל אותך – גם מחוץ לחדר החקירות.

5. לא ליפול לתרגילי חקירה: לעתים קרובות, חוקרי המשטרה נוקטים בתרגילי חקירה על מנת לגבש תשתית ראייתית נגד החשוד. ישנם תרגילי חקירה נפוצים כגון הבטחות שווא, החוקר הטוב והחוקר הרע ועוד. על כל פנים, עליך לקחת בחשבון שהשוטרים אינם רוצים בטובתך וכל מטרתם לגבש תשתית ראייתית נגדך אשר תוביל, בסופו של יום – להגשת כתב אישום נגדך. כפועל יוצא מכך, הימנע משיחות חבריות עם חוקרי המשטרה. שיחות שכאלה אף שאינן מתועדות, מטרתן "למשוך אותך בלשון" ולהוציא מימך מידע – הא ותו לא. למותר לציין, כי שיחות כאלה, אשר בדרך כלל נערכות מחוץ לפרוטוקול / על סיגריה בחצר התחנה – מהוות חלק בלתי נפרד מחומרי החקירה.

6. לא לחתום על הפרוטוקול לפני קריאה מלאה: במהלך חקירתך, על החוקר לתעד בכתב את תשובותייך לשאלותיו. בסיום החקירה, תיק החקירה מועבר לשלוחת התביעות או לפרקליטות אשר ייבחנו את חומרי החקירה ועל בסיסן, יוחלט אם להגיש נגדך כתב אישום. לכן, ישנה משמעות מרחיקת לכת לתיעוד פרוטוקול החקירה. איך פרוטוקול החקירה נוגע אליך? בתום חקירתך, אתה תתבקש לחתום על פרוטוקול החקירה. בשלב זה, עליך לוודא שכל מה שמסרת לחוקר נכתב. זכור! רק לאחר שווידאת שדבריך תועדו כדבעי, חתום על פרוטוקול החקירה. אם דבריך לא תועדו כדבעי – אל תחתום.

7. האם כדאי לשמור על זכות השתיקה: ההחלטה לשמור על זכות השתיקה אינה מתאימה לכל מקרה. מצד אחד, מדובר בזכות יסוד חשובה שעשויה למנוע הפללה עצמית. מצד שני, לשתיקה עשויה להיות משמעות ראייתית, ובנסיבות מסוימות היא עלולה לחזק את הראיות נגד החשוד. לכן, לפני שמחליטים לשתוק או למסור גרסה, חשוב מאוד לקבל ייעוץ פרטני.

שאלות נפוצות על חקירה באזהרה

מהי חקירה באזהרה?

חקירה באזהרה היא חקירה של אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית. בתחילתה החוקר חייב להודיע לחשוד מהו החשד נגדו, להבהיר כי הוא רשאי שלא לומר דבר, וליידע אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין.

מתי אדם נחקר תחת אזהרה?

אדם נחקר תחת אזהרה כאשר לרשות החוקרת קיים חשד כי ביצע עבירה פלילית. בנקודה זו מעמדו הוא של חשוד ולא של עד, ולכן מוקנות לו זכויות מהותיות שלא קיימות בעת מסירת עדות רגילה.

מה החוקר חייב לומר בתחילת החקירה?

על החוקר להבהיר לחשוד באיזו עבירה הוא חשוד, להודיע לו כי הוא רשאי שלא לומר דבר, לציין כי דבריו עשויים לשמש ראיה, וליידע אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין לפני תחילת החקירה.

האם מותר לשמור על זכות השתיקה?

כן. לחשוד עומדת הזכות לשמור על זכות השתיקה. עם זאת, ההחלטה אם לשתוק אינה מתאימה לכל מקרה, ולכן רצוי לקבל ייעוץ משפטי פרטני לפני שמחליטים כיצד להתנהל.

האם עורך דין יכול להיות נוכח בחדר החקירות?

לא. בישראל עורך דין אינו יושב עם החשוד בתוך חדר החקירות, ולכן קיימת חשיבות מיוחדת לייעוץ לפני תחילת החקירה, כאשר עדיין ניתן להבין את הסיכונים ולהיערך למסירת גרסה.

האם חקירה באזהרה יוצרת רישום משטרתי?

בדרך כלל כן. עצם פתיחת התיק נגד החשוד עשויה ליצור רישום משטרתי פנימי מסוג מב"ד, גם אם בהמשך יוחלט לסגור את התיק או לא להגיש כתב אישום.

מה קורה אחרי חקירה באזהרה?

לאחר החקירה ייתכן שהתיק ייסגר, יוחזר להשלמת פעולות נוספות, יסתיים בהסדר מותנה או יוביל להגשת כתב אישום, הכול בהתאם לחומר הראיות ולהחלטת התביעה.

מה הטעות הכי נפוצה של חשוד תחת אזהרה?

הטעות הנפוצה ביותר היא למסור גרסה בלי להבין את החשד, בלי לקבל ייעוץ משפטי, ומתוך לחץ לסיים את האירוע במהירות. לעיתים דווקא השלב הראשוני הוא השלב המשמעותי ביותר מבחינה ראייתית.

מה לעשות אם זומנתם לחקירה באזהרה

הטעות הנפוצה ביותר היא להגיע לא מוכנים ולמסור גרסה מתוך לחץ, בלבול או ניסיון "לסיים עם זה מהר". בפועל, דווקא השלב הראשוני הוא לעיתים השלב הקריטי ביותר. ככל שההתנהלות הראשונית תהיה מדויקת יותר, כך ניתן יהיה לצמצם נזקים ולשפר את מצבכם המשפטי.

אם זומנת לחקירה באזהרה חשוב שלא לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי. נוכחתי לגלות לא פעם כי חשודים נמנעו להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה וזאת מכיוון שהם חשבו כי עצם מימוש זכותם להתייעץ עם עורך לפני חקירה עשויה לחזק את החשדות כנגדם, סברה שאינה נכונה בלשון המעטה. כאמור, זכות ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה באזהרה הינה זכות חוקתית. לכן, אם זומנתם לחקירה במשטרה לעולם אל תוותרו על הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי.

למשרדנו ניסיון רב במתן ייעוץ לחשודים לפני חקירה תחת אזהרה. אם זומנתם לחקירה, אנו זמינים זמינים לרשותכם 24 שעות ביממה ונשמח לתת מענה לכל שאלה בנושא.

פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.