חקירה ביאח"ס

חקירה ביחידה לחקירות סוהרים - יאח"ס

זימון לחקירה ביחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) מהווה אירוע משמעותי בחייו המקצועיים של כל איש שב"ס. בניגוד לתפיסה הרווחת, חקירה ביאח"ס אינה סתם "שיחת בירור" או הליך שגרתי, אלא חקירה פלילית לכל דבר שעלולה להוביל להליכים משפטיים, משמעתיים ואף לפיטורין. ההשלכות של חקירה כזו מרחיקות לכת ומשפיעות על הקריירה, המוניטין ולעיתים גם על החירות האישית של הנחקר. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר כל מה שחשוב לדעת על חקירה ביאח"ס.

השפעת חקירת יאח"ס על עתידו המקצועי של איש שב"ס

הפתיחה בחקירה ביאח"ס יוצרת גל הדף מיידי בחייו המקצועיים של איש שב"ס. גם אם טרם הוכחה כל אשמה, עצם קיומה של החקירה עלולה להוביל להשעיה מתפקיד או להעברה לתפקיד אחר. הדבר מלווה בסטיגמה מקצועית והשלכות חברתיות בקרב עמיתים לעבודה. יתרה מכך, גם אם החקירה תסתיים ללא הגשת כתב אישום, הכתם שנוצר עלול ללוות את הסוהר לאורך המשך הקריירה שלו ולהשפיע על אפשרויות הקידום העתידיות.

יאח"ס - מבנה, סמכויות ושיטות פעולה

היחידה הארצית לחקירות סוהרים פועלת כחלק ממערך להב 433, יחידת החקירות המובחרת ביותר בישראל. בשונה מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הכפופה למשרד המשפטים, יאח"ס היא יחידה משטרתית לכל דבר המצויה תחת פיקוד משטרת ישראל. תפקידה העיקרי הוא לחקור עבירות פליליות שבוצעו על ידי אנשי שב"ס במסגרת תפקידם או בקשר אליו.

פרופיל החוקרים והמתודולוגיה החקירתית

חוקרי יאח"ס נחשבים לחוקרים מיומנים, בעלי רקע חקירתי עשיר ומיומנויות מתקדמות בתחום החקירות. ייחודיותם טמונה בהיכרות המעמיקה שלהם עם מערכת שב"ס - הנהלים, המבנה הארגוני, התרבות הפנימית ודפוסי העבודה בבתי הסוהר. ידע זה מקנה להם יתרון משמעותי בניהול החקירות, ביכולת לזהות אי-סדרים ובהבנת הקונטקסט שבו פועלים אנשי שב"ס.

שיטות החקירה של יאח"ס מתאפיינות בגישה מתוחכמת ורב-שלבית:

1. איסוף מידע מקדים וחקירה סמויה - לפני זימון החשוד לחקירה

2. שימוש במידע מודיעיני וטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף ראיות

3. תשאול עדים פוטנציאליים בסביבת העבודה של החשוד

4. חקירות ממוקדות ואגרסיביות המתבססות על מידע שכבר נאסף

סמכויות יאח"ס והיקף פעילותה

מתוקף תפקידם, חוקרי יאח"ס נהנים מסמכויות נרחבות בכל הנוגע לגישה למתקני שב"ס ולמידע פנים-ארגוני. הם רשאים להיכנס לכל מתקן שב"ס ללא התראה מוקדמת, לגבות עדויות מכל אדם הקשור למערכת (סוהרים, אסירים, עובדי מנהלה), לתפוס מסמכים ולבצע חיפושים. במקרים המצדיקים זאת, הם אף יכולים לבקש צווי האזנת סתר או לבצע מעקבים סמויים אחר אנשי שב"ס החשודים בפלילים.

היקף העבירות הנחקרות על ידי יאח"ס מגוון וכולל:

• שימוש מופרז בכוח כלפי אסירים

• הברחת חפצים אסורים לבתי כלא (טלפונים, סמים, אמצעי לחימה)

• קבלת טובות הנאה מאסירים או בני משפחותיהם

• שחיתות ומרמה במסגרת התפקיד

• התרשלות חמורה שהובילה לתוצאות חמורות (בריחת אסירים, פגיעה באסירים)

• יצירת קשרים אסורים עם אסירים או בני משפחותיהם

דרכי הגשת תלונה ליאח"ס והטיפול הראשוני

תלונה המובילה לחקירת יאח"ס יכולה להגיע במספר נתיבים, כאשר לכל נתיב ישנן השלכות על אופן ניהול החקירה ועל מצבו של הנחקר.

ערוצי הגשת תלונות והשפעתם על הליך החקירה

תלונה ישירה מאסיר: זהו הערוץ הנפוץ ביותר. האסיר מגיש תלונה באמצעות מערכת שב"ס, והיא מועברת במעטפה סגורה ישירות ליאח"ס. תלונות אלו עוסקות בדרך כלל באלימות, יחס משפיל או שימוש בלתי חוקי בכוח. אמינות התלונות משתנה - חלקן מבוססות וחלקן מוגשות ממניעים של נקמה או רצון להתנכל לסוהר מסוים.

תלונה מגורם שלישי: בן משפחה של אסיר או עורך דינו מגישים תלונה בשמו. הדבר נפוץ כאשר האסיר חושש מהתנכלות אם יגיש תלונה בעצמו. תלונות מסוג זה מקבלות לעיתים גם תהודה תקשורתית, במיוחד אם מעורבים בהן ארגוני זכויות אדם.

העברת מידע מגורמי פיקוד בשב"ס: ראש ענף משמעת (רע"ן משמעת) או גורמי פיקוד אחרים בשב"ס מעבירים מידע ליאח"ס על בסיס חשדות פנימיים או מידע מודיעיני. מסלול זה נפוץ בעבירות של שחיתות, קשרים אסורים עם אסירים או הברחות לכלא.

הטיפול הראשוני בתלונה וההשלכות המיידיות

עם קבלת תלונה, נפתח תיק חקירה ביאח"ס ומועבר דיווח מיידי גם לענף המשמעת בשב"ס. בשלב זה מתקבלת החלטה אם לפתוח בחקירה סמויה או לזמן את החשוד ישירות לחקירה גלויה. במקרים רבים, החקירה מתחילה בשלב סמוי שבו נאסף מידע על הנחקר מבלי שהוא מודע לכך. רק לאחר גיבוש תשתית ראייתית ראשונית, מזומן החשוד לחקירה רשמית.

במקביל לפתיחת החקירה הפלילית, ענף המשמעת בשב"ס רשאי לנקוט בצעדים מנהליים מיידיים, כגון:

• השעיה זמנית מהתפקיד עד לבירור החשדות

• העברה מתפקיד המחייב מגע עם אסירים

• הרחקה ממתקן כליאה ספציפי

• הגבלות על גישה למידע רגיש או מערכות ממוחשבות

חשוב להדגיש שצעדים אלה ננקטים כאמצעי מנהלי ואינם מהווים הכרה באשמה. עם זאת, השפעתם על שגרת חייו ועתידו המקצועי של הסוהר היא משמעותית ומיידית.

אסטרטגיות להתמודדות עם חקירת יאח"ס

התמודדות נכונה עם חקירת יאח"ס דורשת הבנה של התהליך, היערכות מתאימה וליווי משפטי מקצועי. להלן העקרונות המרכזיים בבניית אסטרטגיית התמודדות אפקטיבית.

ההכנה לחקירה - שלב קריטי ראשון

הזמן שבין קבלת הזימון לחקירה לבין החקירה עצמה הוא קריטי. זהו החלון ההזדמנויות לייעוץ משפטי ראשוני, להבנת מהות החשדות (ככל שניתן לברר) ולהיערכות מנטלית. מומלץ מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בייצוג אנשי שב"ס בחקירות יאח"ס מיד עם קבלת הזימון. ההכנה המקדימה צריכה לכלול:

• בירור ראשוני של נושא החקירה, אם הדבר אפשרי

• איסוף מסמכים רלוונטיים שעשויים לסייע להגנה

• ריענון זיכרון לגבי אירועים שעלולים להיות קשורים לחקירה

• הדרכה משפטית בסיסית לגבי זכויותיך והתנהלות בחקירה

התנהלות בחקירה עצמה - הימנעות מטעויות קריטיות

בעת החקירה עצמה, חשוב לזכור שכל אמירה נרשמת ועלולה לשמש כראיה בהמשך ההליך. הכללים המנחים להתנהלות בחקירה כוללים:

שמירה על עקביות בגרסה - סתירות פנימיות עלולות לפגוע קשות באמינות.

דיוק בעובדות - עדיף לומר "איני זוכר" מאשר למסור פרטים שגויים שעלולים להתפרש כשקרים.

שימוש מושכל בזכות השתיקה - יש להתייעץ עם עורך דין לגבי מתי כדאי לשתוק ומתי עדיף לשתף פעולה.

הימנעות מהפללה עצמית או הפללת אחרים ללא התייעצות משפטית.

חשוב להבין שחוקרי יאח"ס הם מקצועיים ומנוסים, והם משתמשים בטכניקות חקירה מתוחכמות. הם עשויים להציג כאילו הם יודעים יותר ממה שהם יודעים בפועל, להבטיח הקלות שאין בסמכותם להעניק, או לנסות ליצור רושם שעדים אחרים כבר הפלילו את הנחקר. הכנה משפטית מתאימה מסייעת להתמודד עם טכניקות אלה.

ההליך המשמעתי המקביל לחקירת יאח"ס

במקביל לחקירה הפלילית ביאח"ס, מתנהל בדרך כלל גם הליך משמעתי במסגרת שב"ס. חשוב להבין את מערכת היחסים בין שני ההליכים הללו ואת ההשפעה ההדדית ביניהם.

ענף המשמעת בשב"ס ותפקידו בחקירה

ענף המשמעת הוא הגוף האחראי על אכיפת נורמות התנהגות בקרב אנשי שב"ס. בראשו עומד ראש ענף משמעת (רע"ן משמעת), המוסמך לפתוח בהליכים משמעתיים ולהמליץ על צעדי ענישה בהתאם לחומרת המעשים. כשמתקבל דיווח על חקירה ביאח"ס, ענף המשמעת רשאי לפתוח בהליך מקביל, שתוצאותיו עשויות להיות:

השעיה מתפקיד עד לסיום ההליכים הורדה בדרגה הפקעת משכורת העברה לתפקיד אחר פיטורים משירות המדינה

היחס בין ההליך הפלילי וההליך המשמעתי

היחסים בין ההליך הפלילי וההליך המשמעתי מורכבים. מצד אחד, אלו הליכים נפרדים עם תכליות שונות - ההליך הפלילי מכוון להענשה על הפרת החוק, בעוד ההליך המשמעתי עוסק בהפרת נורמות התנהגות מקצועיות. מצד שני, ישנה השפעה הדדית משמעותית:

• חומרים מהחקירה המשמעתית עשויים להיות מועברים לפרקליטות

• ממצאי החקירה הפלילית משפיעים על ההליך המשמעתי

• אמירות שנאמרו בהליך אחד עלולות לשמש גם בהליך השני

חשוב להדגיש שהליך משמעתי יכול להתקיים גם אם ההליך הפלילי נסגר ללא הגשת כתב אישום. הסיבה לכך היא שרף ההוכחה בהליך משמעתי נמוך יותר מזה הנדרש בהליך פלילי. אדם יכול להיות מזוכה מחמת הספק בהליך הפלילי אך עדיין להיענש בהליך המשמעתי.

עבירות משמעת שכיחות בשב"ס

פקודת בתי הסוהר מגדירה שורה ארוכה של עבירות משמעת, חלקן מהוות גם עבירות פליליות וחלקן עבירות משמעת בלבד. בין העבירות הנפוצות:

• התרשלות במילוי תפקיד

• התנהגות שאינה הולמת סוהר

• שימוש לרעה בסמכות

• אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה

• מתן דיווח כוזב

• יצירת קשר עם אסירים בניגוד לכללים

מסיום החקירה להחלטת הפרקליטות - שלב קריטי

לאחר סיום החקירה ביאח"ס, מועבר התיק לפרקליטות המחוז הרלוונטית לצורך קבלת החלטה. זהו שלב ממושך שיכול להימשך חודשים ואף שנים, ובו נקבע גורלו המשפטי של הנחקר.

מה קורה לאחר שהתיק מועבר לפרקליטות?

לאחר קליטת התיק במשרדי הפרקליטות, התיק יבחן על ידי פרקליט ממונה, כאשר לאחר מכן הפרקליטות יכולה להחליט על אחת מהדרכים הבאות:

סגירת התיק: הפרקליטות עשויה להחליט על סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות, חוסר עניין לציבור או העדר אשמה פלילית. במקרה כזה, התיק הפלילי נסגר, אך לא מן הנמנע שההליך המשמעתי בשב"ס יימשך.

העברה להליך משמעתי בלבד: במקרים מסוימים, הפרקליטות סבורה שהמעשים אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית אך ראויים לטיפול משמעתי. במקרה כזה, התיק הפלילי נסגר והטיפול מועבר לאפיק המשמעתי בשב"ס.

הגשת כתב אישום: אם נמצאות ראיות מספיקות, הפרקליטות תגיש כתב אישום נגד הסוהר. בעבירות שעונשן מעל שלוש שנות מאסר (פשע), תחויב הפרקליטות לשלוח תחילה "מכתב יידוע" המאפשר לחשוד לבקש שימוע לפני הגשת כתב אישום.

שימוע לפני הגשת כתב אישום לאחר חקירה ביאח"ס

הליך השימוע הוא הזדמנות חשובה לשכנע את הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום. במסגרת השימוע, עורך הדין של הנחקר יכול להציג טיעונים משפטיים, להצביע על חולשות בראיות, להציג ראיות מזכות או להסביר נסיבות מקלות. התייחסות רצינית להליך השימוע, הכנה מעמיקה אליו וייצוג משפטי מקצועי - כל אלה יכולים לעיתים להוביל לסגירת התיק ולחסוך את ההליך הפלילי המלא.

חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי בחקירת יאח"ס

ייצוג משפטי מקצועי אינו מותרות בחקירת יאח"ס, אלא הכרח. מורכבות ההליך, ההשלכות המקצועיות והאישיות, והסיכון לחירות ולקריירה - כל אלה מחייבים ליווי משפטי מקיף ומנוסה.

התועלת בייצוג משפטי לאורך כל שלבי ההליך

עורך דין המתמחה בחקירות יאח"ס מביא עמו ערך מוסף משמעותי:

• היכרות מעמיקה עם מבנה החקירות ביאח"ס וטכניקות החקירה הנהוגות בה

• הבנה של מערכת היחסים בין ההליך הפלילי וההליך המשמעתי

• יכולת לנווט בין האינטרסים השונים - המשך קריירה, הימנעות מהרשעה, מזעור נזקים

• ניסיון בניהול משא ומתן עם הפרקליטות בשלבים השונים של התיק

זומנת לחקירה ביאח"ס? פנה אלינו עוד היום!

אם זומנת לחקירה ביאח"ס, אל תוותר על זכותך להתייעץ עם עורך דין פלילי המתמחה בייצוג אנשי שב"ס. נסיוני המקצועי מראה שסוהרים רבים חוששים שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה "להפליל" אותם - תפיסה שגויה מיסודה. זכות ההיוועצות עם עורך דין היא זכות חוקתית שחובה לממש אותה, במיוחד בחקירות מורכבות ורגישות כמו חקירות יאח"ס.

למשרדנו ניסיון עשיר בליווי אנשי שב"ס בחקירות יאח"ס ובהליכים משמעתיים. אנו מכירים לעומק את המערכת, את דפוסי החקירה ואת האתגרים הייחודיים העומדים בפני סוהרים בהליכים אלה. אם זומנת לחקירה, אנו זמינים לרשותך 24 שעות ביממה (לא בשבת) ונשמח לספק מענה מקצועי ומיידי לכל שאלה.

פנה להתייעצות עם עו"ד ברוך גדע בטלפון 055-6601981 או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.