עבירת שוחד

עבירת השוחד

עבירת השוחד הינה עבירה חמורה. לא בכדי, קבע המחוקק עונש של עד עשר שנות מאסר לצד עבירה זו. בהתאם לעמדת המחוקק, גם בתי המשפט רואים בחומרה במי שנותן שוחד ועוד יותר בעובד ציבור אשר מועל באמון שניתן בו, מנצל את מעמדו ומבצע פעולה בעבור קבלת שוחד.

עבירת השוחד - לשון החוק

עבירת השוחד מעוגנת בסעיפים 290-291 לחוק העונשין בזו הלשון:

(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מבניהם:

(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א) (4);

(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290 (א)".

כפי שניתן לראות, דינו של מקבל השוחד חמור יותר מנותן השוחד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי על עובד הציבור חלה מידת אמון מוגברת, בשל מעמדו ותפקידו. עם זאת, חשוב לציין שגם נותן השוחד נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית חמורה, אשר העונש הקבוע לצד הינו עד שבע שנות מאסר.

מי נחשב לעובד ציבור?

סעיף 34 כד לחוק העונשין מגדיר מי נחשב לעובד ציבור:

(1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

(2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;

(3) עובד מועצה דתית;

(4) עובד המוסד לביטוח לאומי;

(5) עובד בנק ישראל;

(6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;

(7) עובד לשכת שירות התעסוקה;

(8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;

(9) בורר;

(10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);

(11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;

עבירת השוחד במדינת ישראל

לאור פרשיות שוחד ושחיתות שלטונית הצצות חדשות לבקרים במדינת ישראל, בשנת 2010 בוצע תיקון לחוק העונשין, אשר במסגרתו הוחמר עונשו המרבי של מקבל השוחד משבע שנות מאסר לעשר שנות מאסר. בהתאם לכך, העונש המרבי לנותן השוחד הוכפל משלוש וחצי שנות מאסר, לשבע שנות מאסר.

מדיניות הפרקליטות בנוגע לעבירת השוחד

הנחיית פרקליט המדינה 9.15 עוסקת במדיניות הענישה הכלכלית בעבירות שוחד. לצד חומרת הפגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור, יש חשיבות גם להיבטים הכלכליים של הענישה, ובכלל זה הקנסות האפשריים הקבועים בחוק. ההכרעה בתיק מסוים תלויה בנסיבות, בראיות ובחלקו של כל מעורב.

מה צריך להוכיח כדי לבסס עבירת שוחד?

סעיף 290 לחוק העונשין עוסק בלקיחת שוחד בידי עובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו, ואילו סעיף 291 עוסק במתן שוחד לעובד ציבור. בשני המקרים אין די בכך שהועבר כסף או שניתנה מתנה. יש לבחון מיהו מקבל טובת ההנאה, מהי הפעולה שאליה נקשרה ההטבה, מה ידע כל אחד מהמעורבים ומה ניתן ללמוד על מטרת ההעברה.

בחקירת שוחד, אחת השאלות המרכזיות היא הקשר בין טובת ההנאה לבין התפקיד הציבורי. למשל, תשלום הניתן סמוך להחלטה על מכרז, אישור או היתר עשוי לעורר חשד, אך התזמון לבדו אינו מכריע. נדרשת בחינה של הנסיבות, ההתקשרויות הקודמות, המסמכים, ההודעות וההסברים החלופיים שהוצגו להעברת הכסף.

האם שוחד חייב להיות כסף?

לא. סעיף 293 לחוק העונשין מבהיר כי שוחד יכול להתבטא בכסף, בשווה כסף, בשירות או בטובת הנאה אחרת. הוא עשוי להינתן במישרין או באמצעות אדם אחר, לפני הפעולה או אחריה, ואף כאשר הנהנה הוא צד שלישי. לכן גם מתנה, מימון הוצאה, העסקת קרוב משפחה או הבטחה להטבה עשויים להיבחן כחלק מחשד לשוחד, אם מתקיים הקשר הדרוש לתפקיד.

אין משמעות הדבר שכל מתנה לעובד ציבור היא שוחד. קיימת חשיבות להקשר שבו ניתנה ההטבה, לשוויה, למערכת היחסים בין הצדדים, למנהגי העבודה, לחובות הדיווח ולשאלה אם הייתה ציפייה להשפיע על פעולה הקשורה בתפקיד. ההבחנה בין מחווה מותרת לבין שוחד היא שאלה משפטית וראייתית, ולא רק שאלה של סכום.

האם חייבים להוכיח שעובד הציבור פעל בתמורה לשוחד?

לא תמיד נדרשת הוכחה לכך שהפעולה הציבורית הושלמה בפועל. המוקד הוא מתן או קבלת טובת ההנאה בעד פעולה הקשורה לתפקיד, בהתאם ליסודות העבירה. סעיף 293 מתייחס, בין היתר, גם להעדפה, להשהיה, להחשת טיפול ולפעולה שנועדה להטות את שיקול הדעת בדרך כלל. לכן, טענה שלפיה ההיתר לא ניתן בסופו של דבר אינה מסיימת בהכרח את הבירור הפלילי.

מנגד, יש להיזהר מהסקת קשר פסול רק בשל היכרות אישית, תרומה, תמיכה או עסקה בין הצדדים. נדרשת תשתית ראייתית שמבססת את מהות טובת ההנאה ואת הזיקה לתפקיד הציבורי. בתיקים מסוימים עשויה להתעורר גם שאלה אם האדם שאליו מיוחסת העבירה נחשב 'עובד ציבור' במובן החוק.

אילו ראיות מרכזיות קיימות בחקירות שוחד?

חקירות שוחד מתבססות פעמים רבות על שילוב של ראיות: תנועות בחשבון בנק, חשבוניות, הסכמים, יומני פגישות, הודעות, תכתובות, הקלטות, תיעוד של החלטות מינהליות ועדויות של מעורבים. גם מערכת היחסים בין הצדדים, אופן קבלת ההחלטות ומועדי העברת טובות ההנאה עשויים לקבל משקל.

חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא להסתפק בציטוט בודד או בתנועה כספית אחת. ההגנה עשויה להצביע על מקור חוקי לתשלום, על פעולה שבוצעה לפי כללים ענייניים, על העדר קשר לתפקיד או על פרשנות חלופית להתכתבויות. לעיתים ההכרעה נעוצה דווקא במסמך שלא נאסף, בעד שלא נחקר או בהסבר עסקי שהחקירה לא בדקה.

ההבדל בין שוחד למרמה והפרת אמונים

עבירת השוחד מחייבת את היסודות המיוחדים של מתן או לקיחת טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקיד. עבירת מרמה והפרת אמונים עוסקת בפגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור בנסיבות הקבועות בדין, ואינה זהה לעבירת השוחד. ייתכנו מקרים שבהם בחומר החקירה עולה חשד לעבירה אחת, לאחרת או לשתיהן, אולם יש לבחון כל סעיף אישום בפני עצמו.

במישור ההגנה, ההבחנה חשובה במיוחד כשמדובר בניגוד עניינים, במערכת יחסים אישית עם בעל תפקיד או בהטבה שהתקבלה ללא הסכמה מפורשת לבצע פעולה בתמורה. לא כל התנהגות בלתי תקינה או הפרת נוהל ממלאת בהכרח את יסודות עבירת השוחד.

מתן שוחד לעובד ציבור זר ותיווך בשוחד

חוק העונשין אינו מסתפק בעבירות היסוד של לקיחה ומתן שוחד בישראל. סעיף 291א עוסק, בתנאים הקבועים בו, במתן שוחד לעובד ציבור זר לשם השגת יתרון עסקי, וסעיף 295 מסדיר מצבים מסוימים של תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת. ייחוס עבירה לפי סעיפים אלה מחייב בדיקה נפרדת של רכיביה.

גם כאשר אדם פעל כמתווך או לא קיבל לכיסו את מלוא הסכום, אין להסיק באופן אוטומטי שאין לו אחריות פלילית. מנגד, עצם ההיכרות עם עובד ציבור או העברת מסר בין אנשים אינה מספיקה כשלעצמה לביסוס עבירת שוחד.

שאלות נפוצות על עבירת שוחד

מה העונש על קבלת שוחד?

סעיף 290 לחוק העונשין קובע עונש מרבי של עשר שנות מאסר או קנס לפי החלופות המנויות בו. העונש בפועל נקבע לפי פרטי המקרה ונסיבותיו.

מה העונש על מתן שוחד?

לפי סעיף 291 לחוק העונשין, העונש המרבי על מתן שוחד לעובד ציבור הוא שבע שנות מאסר או קנס בהתאם להפניה שבחוק.

האם מתנה לעובד ציבור נחשבת לשוחד?

לא באופן אוטומטי. יש לבחון את מהות המתנה, הזיקה לתפקיד הציבורי, הנסיבות והיסוד הנפשי. במצבים המתאימים ההטבה עשויה להיחשב שוחד גם אם לא ניתנה במזומן.

האם אפשר להאשים בשוחד גם אם הפעולה לא בוצעה?

בנסיבות המתאימות כן. ההכרעה תלויה בשאלה אם הוכחו יסודות העבירה, ובהם הקשר שבין טובת ההנאה לפעולה הקשורה בתפקיד, ולא רק בביצוע בפועל של הפעולה.

זומנת לחקירה בחשד לעבירת שוחד? הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת שוחד?

יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי ללא דיחוי. ייעוץ לפני חקירה עשוי לשנות את תוצאת ההליך בצורה משמעותית. כמו כן, עורך דין פלילי ידע להסביר לך מהן הזכויות שלך במהלך החקירה ואף עשוי להביא לסגירת התיק כנגדך. עבירת השוחד נחשבת לעבירה מסוג "צווארון לבן". בדרך כלל, מי שנחשד בביצוע עבירה זו צפוי לקבל מכתב יידוע ובהמשך כתב חשדות. על כל פנים, אין לוותר על זכות השימוע. במסגרת השימוע, ניתן יהיה לשנות את סעיפי החיקוק לקולא, ואף לשכנע את התביעה מהגשת כתב אישום נגדך. אם כבר הוגש נגדך כתב אישום, פנה לעורך דין פלילי לייעוץ משפטי על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק. משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן בכלל ובעבירת שוחד בפרט.

אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת שוחד, פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.

משרדנו מתחייב להקצות את כל המשאבים העומדים לרשותו על מנת להשיג עבורך את התוצאה הטובה ביותר.