• עו"ד ברוך גדע

שלבי ההליך הפלילי

עודכן ב: מרץ 31


שלבי ההליך הפלילי מוסדרים בעיקרם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982, בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו-1996 וכן בחוק העונשין, התשל"ז – 1977.


להלן שלבי ההליך הפלילי:

  1. חקירת משטרה.

  2. החלטה שלא לחקור / העברת חומרי החקירה לתביעה – החלטת פרקליט או תובע אם להגיש כתב אישום.

  3. הגשת כתב אישום.

  4. הקראת כתב האישום.

  5. טענות מקדמיות.

  6. תשובת הנאשם לכתב האישום.

  7. פרשת התביעה.

  8. טענת "אין להשיב לאשמה".

  9. פרשת ההגנה.

  10. סיכומים.

  11. הכרעת דין.

  12. טיעונים לעונש.

  13. גזר דין.

  14. ערעור.

שלבי ההליך הפלילי – חקירת המשטרה:

ככלל, ההליך הפלילי נפתח בעת הגשת תלונה במשטרה או כאשר נודע למשטרה על ביצוע עבירה בדרך אחרת, למשל – ממקורות מודיעיניים, באמצעות אמצעי התקשורת ברשתות החברתיות וכדומה. במסגרת החקירה, המשטרה אוספת ראיות ונוקטת בפעולות כגון גביית עדויות, חקירת חשודים, איסוף ראיות פורנזיות ודיגטליות, איסוף מסמכים, ביצוע עימותים ועוד.

ככל שמדובר בעבירה מסוג פשע, קרי – עבירה שהעונש הקבוע לצדה מעל 3 שנות מאסר, אזי חייבת המשטרה לפתוח בחקירה ואין החוק מתיר בידי המשטרה שיקול דעת בעניין אלא במעט במקרים חריגים בהם התשתית הראייתית אינה מצביעה על ביצוע עבירה.

ככל שמדובר בעבירות מסווג עוון וחטא (עבירות שהעונש המרבי הקבוע לצדן הנו עד 3 שנות מאסר) - רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת לחקור בעבירה.


העברת חומרי החקירה לרשויות התביעה

בתום חקירת המשטרה, עליה להעביר את חומר החקירה לטיפולה של הפרקליטות או של התביעה המשטרתית וזאת בהתאם לחלוקת הטיפול הקבועה בחוק. על פי רוב, הפרקליטות מטפלת בעבירות מסוג פשע וכן במספר מצומצם של עבירות מסוג עוון, כגון: עבירות מין, עבירות ביטחון, קבלת דבר במרמה, זיוף. התביעה המשטרתית מטפלת בעבירות שנחשבות ל"קלות" יותר, כגון עבירות סמים לשימוש עצמי, עבירות גניבה, חבלה במזיד ברכב ועוד.

בפרקליטות ובתביעה המשטרתית, מועסקים עורכי דין שתפקידם לייצג את מדינת ישראל בהליכים פליליים. לאחר בחינת חומר הראיות, בסמכות התביעה לנקוט באחד מאלה:

  1. להורות ליחידה החוקרת לבצע השלמות חקירה – במטרה לגבש תשתית ראייתית טובה יותר לשם ההחלטה אם להעמיד לדין.

  2. להורות על סגירת התיק באחת מעילות הסגירה הקבועות בחוק: חוסר ראיות, נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין, חוסר אשמה, סגירת תיק בהסדר מותנה.

  3. הגשת כתב אישום.


הגשת כתב אישום

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"ראה התובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם מסוים, יעמידו לדין, אלא אם כן נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין..."

הגשת כתב אישום על ידי התביעה מהווה למעשה את "יריית הפתיחה" של ההליך הפלילי. לעתים, במקביל להגשת כתב האישום מוגשת על ידי התביעה בקשת מעצר עד תום ההליכים.


פתיחת המשפט – הקראת כתב אישום

השלב הראשוני בהליך הפלילי בבית המשפט נקרא "דיון הקראה". בהתאם לאמור בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, על בית המשפט להקריא באוזני הנאשם את כתב האישום. בפרקטיקה, כשהנאשם מיוצג על ידי עורך דין פלילי, בית המשפט מוודא האם סניגורו של הנאשם הסביר לנאשם את תוכנו של כתב האישום. להלן לשון החוק:

"בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול".


טענות מקדמיות

עם פתיחת המשפט, רשאי הנאשם להעלות טענות מקדמיות כגון:

  • חוסר סמכות מקומית או עניינית.

  • פגם או פסול בכתב האישום.

  • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.

  • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נשוא כתב האישום.

  • משפט פלילי אחרא תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נשוא כתב האישום.

  • חסינות, התיישנות או חנינה.

  • הגנה מן הצדק.


תשובת הנאשם לכתב האישום

ככל שכתב האישום לא בוטל מכוח טענה מקדמית, בשלב זה, על סניגורו של הנאשם להשיב לכתב האישום: באילו מהסעיפים המפורטים בכתב האישום מודה ובאילו מהם הוא כופר. כאן המקום לציין שאם בכוונת הנאשם להעלות טענת "אליבי", עליו להעלותה מיד.


שלב בירור האשמה – פרשת התביעה

בשלב זה של ההליך הפלילי, התביעה מביאה את שלל ראיותיה להוכחת אשמתו של הנאשם, לרבות: עדים, עדים מומחים, ראיות חפציות כגון: מסמכים, חפצים שנתפסו במהלך החקירה וכיוצא באלה. עדי התביעה יחקרו על ידי בא כוח המדינה בחקירה ראשית. לאחר חקירת כל עד בחקירה ראשית, רשאי הסניגור לחקור את העד בחקירה נגדית. חקירה נגדית הינה אומנות בפני עצמה, במסגרת החקירה נגדית תפקידו של הסניגור לחשוף את האמת ולמעשה לסדוק את התזה של התביעה.


טענת אין להשיב לאשמה

אם לאחר שהסתיימה פרשת התביעה אך לא הוכחה האשמה אף לכאורה, זכאי הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה". משמעות טענה זו כי אין הנאשם חייב להשיב לאשמה וזאת מכיוון שלא הוכחה אשמתו כלל, על כן יש לזכותו לאלתר.


שלב בירור האשמה – פרשת ההגנה

בשלב זה של ההליך הפלילי, סניגורו של הנאשם רשאי להציג בפני בית המשפט ראיות הגנה. כמו כן, הנאשם עצמו יעיד בחקירה ראשית לשאלות סניגורו. לאחר החקירה הראשית, יחקר הנאשם בחקירה נגדית על ידי התובע.


שלב הסיכומים

בתום שמיעת הראיות בתיק, היינו לאחר פרשת התביעה ופרשת ההגנה, מגיע שלב הסיכומים. בשלב זה, לא נשמעים עדים ולא מובאות ראיות. בשלב הסיכומים כל צד מדגיש את טענותיו. בתיקים מורכבים ובעיקר בתיקי פשיעה חמורה, נהוג להגיש סיכומים בכתב, אך אין הסיכומים בכתב באים במקום הטיעון בעל פה.

שלב הסיכומים מוסדר בסעיף 169 לחוק סדר הדין הפלילי:

"בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה".


הכרעת הדין

בתום בירור האשמה, על בית המשפט להכריע בהחלטה מנומקת בכתב - האם יש לזכות את הנאשם או להרשיעו. אם בית המשפט החליט לזכות את הנאשם, אזי הכרעת הדין מהווה את מלוא פסק הדין. לעומת זאת, אם בית המשפט הכריע כי הנאשם ביצע את העבירה, אזי יתקיים דיון ובו ישמעו טיעונים וראיות לעניין העונש.


שלב הטיעונים לעונש

כאמור, אם בית המשפט הכריע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, יקבע מועד לדיון ובו ישמעו טיעונים לעונש. במסגרת הטיעונים לעונש, רשאית המדינה להביא ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם (באמצעות הגשת המרשם הפלילי) וראיות נוספות. לאחר שהתובע את טענותיו לעניין העונש, סניגורו של הנאשם יטען לעונשו של הנאשם וישכנע את בית המשפט להקל בעונשו. בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי לזמן מטעמו עדי אופי שיעידו על עברו הטוב. למשל – מנהל במקום העבודה שיעיד על אופיו הטוב של הנאשם, בני משפחה, מפקדים בצבא, מכרים ועוד.


תסקיר שירות המבחן

כאן המקום לציין כי ישנה חשיבות רבה לאמור בתסקיר שירות המבחן. ככל שמדובר בנאשם מעל גיל 21, אזי לבית המשפט יש שיקול דעת האם לקבל חוות דעת מאת שירות המבחן וזאת במטרה להתרשם לעומק מאופיו של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה, המניעים לביצועה, מידת האחריות שהנאשם נוטל בקשר ביצוע העבירה וכיוצא באלה. למעשה, שירות המבחן משמש כ"כלי עזר" לבית המשפט אשר באמצעותו יכול השופט בדין לקבל "תמונת מצב" מעמיקה ומפורטת באשר לאופיו של הנאשם. לכן, לרושם אותו ישאיר הנאשם בפני קציני המבחן חשיבות רבה. עם זאת, חשוב להדגיש כי בית המשפט אינו מחויב לאמור בהמלצות התסקיר שכן, הן בגדר המלצות בלבד.


גזר דין

בתום שמיעת הראיות לעניין העונש, בית המשפט יגזור את עונשו של הנאשם, תוך השמעת העונש בפניו. העונשים אותם רשאי בית המשפט לגזור על הנאשם הם - עונש מאסר, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עבודות שירות, צו שירות לתולעת הציבור, טיפול בקהילה, פיצוי לקורבן העבירה, צו מבחן, חילוט.


ערעור

באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לערכאה גבוה יותר. ערעור יכול שיהיה הן לעניין הכרעת הדין, כלומר – באשר לשאלה אם הנאשם אשם אם לאו, לעניין גזר הדין, כלומר – ערעור לעניין עונשו של הנאשם או הכרעת הדין ולחלופין על גזר הדין. אם לא הוגש ערעור בחלוף 45 ימים, אזי פסק הדין הופך לחלוט ובכך ההליך הפלילי מסתיים והנאשם יחל לרצות את עונשו.

עורך דין פלילי ברוך גדע

זומנת לחקירה במשטרה? זקוק לייעוץ משפטי מעורך דין פלילי?

משרדנו זמין 24 שעות ביממה במספר 055-6601981 או

השאר פניה ונחזור אליך תוך זמן קצר:

עורך דין פלילי ברוך גדע  

בקרו אותנו גם בפייסבוק:

הבהרה: כל המובא באתר מספק מידע כללי וראשוני בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו.

אין להסתמך על הכתוב מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הפלילי בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה.

הדברים נכונים למועד כתיבתם ועשויים להשתנות מעת לעת בהתאם לחוק והפסיקה.

כל הזכויות שמורות לעורך דין פלילי ברוך גדע ©