עבירת הגניבה היא בין העבירות הוותיקות שבספר החוקים. בראיה היסטורית, כבר בתקופת התנ"ך נצטווה עם ישראל לא לגנוב וזאת כחלק מן המצוות שבין אדם לחברו, המוזכרות בלוחות הברית. בעידן העכשווי, ישנן עבירות שונות בחוק העונשין אשר משקפות את יחסו של המחוקק לעבירת הגניבה וזאת במטרה להגן על זכות הקניין של האחר.
מלבד עבירת הגניבה הבסיסית, בסימן א' שבחוק העונשין יש מגוון עבירות הקשורות בגניבה, כגון:
סעיף 390 – גניבה בידי עובד ציבור.
סעיף 413ב' - גניבת רכב.
סעיף 384א' – גניבה בנסיבות מיוחדות.
סעיף 391 – גניבה ממעביד.
סעיף 392 – גניבה בידי המנהל.
סעיף 393 – גניבה בידי מורשה.
סעיף 413ד' – גניבה מרכב או פירוק רכב.
סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986 - גניבת כרטיס חיוב.
מהי גניבה?
סעיף 383 לחוק העונשין מגדיר מהי גניבה. בהתאם לחוק, אדם גונב ייחשב כמי שנוטל דבר מה (למשל: חפץ יקר ערך) ללא הסכמת בעליו, בדרך של מרמה ובחוסר תום לב. על מנת לגבש את יסודות עבירת הגניבה, לא די בכך שאדם נטל את הדבר אלא שלאותו אדם הייתה כוונה לשלול את הדבר לצמיתות מבעליו. כמו כן, אדם ייחשב כגונב במצב בו הוא החזיק בדבר מה בעל ערך אשר ניתן לו מאדם אחר והוא שלח ידו במרמה בדבר (למשל: אדם שהופקדו בידיו כספים אשר שולח את ידיו בכספים אלו, ייחשב לגנב על פי ההגדרה).
וזו לשון החוק:
"(א) אדם גונב דבר אם הוא –
(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר".
נטילת הנכס יכולה להיעשות במספר דרכים:
בהתאם לחוק, גניבה עשויה להתבצע בכמה דרכים:
א. בתחבולה – למשל: תוך התחזות ותחכום.
ב. בהפחדה – למשל: תוך אמירת איומים שאינם כוללים פגיעה פיזית, שהרי אז מדובר בעבירת שוד.
ג. בטעות מצד בעל הנכס ובידיעת הנוטל שהחזקתו בנכס הושגה בשל הטעות מצד בעליו – למשל: כשמעסיק מפקיד בטעות בחשבון הבנק של עובד סכומי כסף והאחרון בוחר שלא להשיב את הסכום שהופקד.
ד. במציאה - כל עוד ניתן לאתר באמצעים סבירים את בעליו – למשל: אדם המוצא בעל חיים עם שבב, הרי שבקלות ניתן לאתר את הבעלים.
עבירת הגניבה הבסיסית בחוק העונשין
עבירת הגניבה הבסיסית, נחשבת לעבירה מסוג עוון אשר העונש הקבוע לצידה הוא עד 3 שנות מאסר. עבירת זו מעוגנת בסעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977:
"הגונב, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב".
גניבה בנסיבות מיוחדות
מלבד עבירת הגניבה הבסיסית ישנן עבירות גניבה נוספות אשר העונש הקבוע לצדן חמור יותר, וזאת בשל הצורך להגן על זכות הקניין מקום בו מדובר בנכסים בעלי חשיבות מיוחדת בעיניי המחוקק. כך למשל:
גניבה של דבר המשמש כחלק מקווי תשתיות או דבר המשמש ככלי עבודה או אמצעי לפרנסתו של אדם (למשל: כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר ועוד) אשר ערכם עולה על 1,000 ש"ח או גניבה של חפץ בעל ערך תרבותי, מדעי היסטורי, דתי או אומנותי – כל אלו נחשבים לגניבה בנסיבות מחמירות ולפיכך העונש המרבי בגין גניבות מסוג זה הנו 4 שנות מאסר.
לא זו בלבד, החוק קובע כי העונש המרבי על מי שגונב דבר שערכו עולה על 500,000 ש"ח הנו 7 שנות מאסר.
גניבת נשק
בשל הצורך להגן על ביטחון הציבור ובשל הסכנה הגלומה בעבירות נשק, החמיר עם מי שמבצע עבירת גניבת נשק. העונש הקבוע לצד עבירת גניבת נשק הינו עד 10 שנות מאסר.
כלל החזקה התכופה
מכוח כלל החזקה התכופה, בית המשפט רשאי לקבוע כי מי שמחזיק ברכוש גנוב סמוך לאחר גניבתו, הרי שהחזקה חלה בעניינו והוא ייחשב כמי שאחראי לגניבה או לכל הפחות כמי שיודע שהרכוש בו הוא מחזיק הוא גנוב. בהקשר זה, חשוב לציין כי המונח "סמוך" נתון לפרשנותו של בית המשפט.
מה ההבדל בין עבירת גניבה לבין עבירת שוד?
קיים הבדל רב בין עבירת הגניבה לבין עבירת השוד. כך למשל, לצורך הרשעה בעבירת הגניבה, התביעה לא צריכה להוכיח כי הנאשם נקט באלימות בעת הגניבה, אלא די בכך שאותו אדם גנב דבר מה אשר שייך לאדם אחר. לעומת זאת, על מנת לייחס לנאשם עבירת שוד, על התביעה להוכיח כי הנאשם נקט באלימות לפני, במהלך או לאחר ביצוע העבירה. מטבע הדברים, ההבדל בין עבירת הגניבה לבין עבירת השוד מתבטא גם בענישה. בעודר שהעונש על גניבה הנו עד 3 שנות מאסר, העונש על עבירת השוד הנו עד 14 שנות מאסר. כאשר מדובר בשוד בנסיבות מחמירות, אזי העונש המרבי הקבוע בחוק הנו עד 20 שנות מאסר.
בין גניבה לבין שוד – מקרה להמחשה
לפני מספר עשורים, ניתן פסק הדין החשוב ביותר אשר שירטט את הקווים המנחים בהבדלים שבין עבירת הגניבה לעבירת השוד. פסק הדין, ניתן במסגרת ע"פ 707-83 אהרון פטרומיליו נ' מדינת ישראל. נגד הנאשם הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו שלושה מקרים שעניינים חטיפת תיקים מידיהן של נשים. באחד האירועים, הגב' ממנה נחטף התיק מתה כתוצאה מבהלה. מכיוון שכתב האישום ייחס לנאשם עבירת שוד, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, אשר הרשיע את הנאשם בשלוש עבירות שוד וכן בעבירת הריגה. בהמשך, הנאשם פטרומיליו ערער לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור. בפסק הדין המזכה נקבע בין היתר כי הנאשם לא "תפס בכוח" את התיקים ולכן, לא מדובר בשוד אלא בגניבה בלבד. בנוסף, בית המשפט העליון זיכה את הנאשם מעבירת הריגה.
סגירת תיק חקירה בגין עבירת גניבה
במרבית המקרים כאשר אדם נחקר בחשד לביצוע עבירת גניבה, אזי בתום חקירתו אותו אדם ישוחרר בתנאים ולא ישהה במעצר. רבים שוגים לחשוב, כי אם הם שוחררו מתחנת המשטרה, אז תיק החקירה נסגר ולמעשה, הם לא ייענשו ודברים יסתדרו מעצמם, אולם לא כך הדבר. הלכה למעשה, כאשר אדם נחקר בחשד לעבירת גניבה, נפתח נגדו תיק במשטרה וככל שיהיו דיי ראיות להעמדתו לדין – יוגש נגדו כתב אישום. יחד עם זאת, במקרים המתאימים ניתן יהיה לפנות ליחידת התביעה וזאת על מנת להביא לסגירת תיק החקירה. כך למשל, כאשר מדובר בגניבה של דבר קל ערך, ניתן יהיה להעלות טענת זוטי דברים ובכך להביא לסגירת תיק החקירה. במקרים אחרים, ניתן יהיה לבחון את האפשרות לסגור את תיק החקירה בעילה של הסדר מותנה, ככל שהחשוד עומד בחוק. בכל מקרה, מומלץ שלא לפעול באופן עצמאי ולשכור את שירותיו של עו"ד פלילי אשר מכיר את החוק, הפסיקה ונהלי התביעה.
זומנת לחקירה בחשד לביצוע עבירת גניבה? הוגש נגדך כתב אישום בגין ביצוע עבירת גניבה?
אם זומנת לחקירה בחשד לביצוע עבירת גניבה – עליך ליצור קשר עם עורך דין פלילי ללא דיחוי. ייעוץ לפני חקירה עשוי לשנות את תוצאת ההליך בצורה משמעותית. כמו כן, עורך דין פלילי בעל ניסיון ידע להסביר לך מהן הזכויות שלך במהלך החקירה ואף עשוי להביא לסגירת התיק כנגדך. אם כבר הוגש נגדך כתב אישום, פנה לעורך דין פלילי לייעוץ משפטי על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק.
אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת גניבה, פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.